ריטה מורנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריטה מורנו
Rita Moreno
ריטה מורנו, 2008
ריטה מורנו, 2008
לידה 11 בדצמבר 1931 (בת 92)
חומאקו, פוארטו ריקו
שם לידה Rita Moreno עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פוארטו ריקופוארטו ריקו פוארטו ריקו
תקופת הפעילות מ-1950
פרסים והוקרה פרס אוסקר
פרס גלובוס הזהב
שני פרסי אמי
פרס גראמי
פרס טוני
פרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריטה מורנו אנגלית: Rita Moreno; ‏נולדה ב-11 בדצמבר 1931) היא שחקנית, זמרת ורקדנית פוארטו ריקנית. מורנו היא ההיספנית היחידה שזכתה בכל הפרסים היוקרתיים ביותר בתעשיית הבידור: פרס אוסקר, פרס אמי, פרס גראמי ופרס טוני. ב-2013 זכתה בפרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורנו נולדה בשם רוזיטה דולורס אלבריו בעיר חומאקו שבפוארטו ריקו לרוזה מריה, תופרת ולפאקו אלבריו, חוואי. לאחר שהורייה התגרשו היגרה ביחד עם אמה לניו יורק סיטי ואימצה שם משפחתו של אביה החורג, אדוארדו מורנו. בניו יורק החלה מורנו לקחת מגיל צעיר שיעורים בריקוד מהרקדן הספרדי פאקו קנסינו, דודה של כוכבת הקולנוע ריטה הייוורת'. מורנו שיחקה לראשונה על בימת ברודוויי בגיל 13 בהופעות קטנות אשר הצליחו לתפוס תשומת לב בקרב ציידי כישרונות מהוליווד.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורנו החלה את דרכה כשחקנית קולנוע בגיל 19 בתפקידים קטנים במיוזיקל "הזמיר מניו אורלינס" ובדרמה "כל כך צעירה, כל כך רעה" בכיכובו של פאול הנרייד. מורנו צברה לעצמה מוניטין בהוליווד לאחר הופעותייה בסרטים המוזיקליים הקלאסיים "המלך ואני" בו שיחקה בתפקיד הנערה טופטים ו"שיר אשיר בגשם" בו השתתפה בתפקיד זלדה זנדרס, נערת הזיפ וחברתה של לינה למונט.

מורנו הפכה לכוכבת קולנוע מובילה בשנת 1961 לאחר שנבחרה על ידי רוברט הייז וג'רום רובינס לגרסה הקולנועית זוכת 10 פרסי האוסקר למחזה "סיפור הפרברים". מורנו זכתה על הופעתה בתפקיד אניטה דל כרמן בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר ולאחר מכן בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. לאחר זכייתה באוסקר קיוותה מורנו לשווא לקבל תפקידים מגוונים ופחות סטריאוטיפים לטיניים.

בהמשך הקריירה שלה שיחקה מורנו בסרטו של אתור הילר "פופי" לצידו של אלן ארקין, בדרמה הארוטית של מייק ניקולס "ידע הבשרים" לצידו של ג'ק ניקולסון וארט גרפונקל ובמותחן "עולמו של בלש" בתפקיד הרקדנית האקזוטית דולורס גונזלס. מורנו הועמדה לפרס גלובוס זהב שני ולפרס באפט"א בשנת 1976 על תפקידה בקומדיה של ריצ'רד לסטר "הריץ'" בתור גוגי גומז, אשת הבידור של בית המרחץ הגאה "הריץ'".

בשנת 1981 לוהקה מורנו על ידי השחקן אלן אלדה לסרטו הראשון כבמאי, הדרמה הקומית "ארבע העונות" לתפקיד הציירת קלאודיה. התפרסמה לאחרונה בקולנוע לצידו של בנג'מין בראט בדרמה "פיינרו" ולצידן של כוכבות הקולנוע מרשה גיי הארדן, מגי ג'ילנהול ודריל האנה בדרמה של ג'ון סיילס "בית התינוקות".

בשנת 2020, בגיל 89, הצטרפה לליהוק השחקנים של סטיבן ספילברג לגרסה המחודשת שלו לסיפור הפרברים (1961). כמחווה של כבוד, היא לוהקה לדמות חדשה, שלא הייתה בגרסה המקורית, ואף ביצעה את אותו שיר ששרה בסרט משנת 1961 בדמותה של 'אניטה'. הסרט יצא לאקרנים ב-10 בדצמבר 2021, יום לפני שחגגה את יום הולדתה ה-90[1].

בשנת 2023 כיכבה בסרט הקומדיה "החבורה של בריידי" בדמותה של מאורה.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 החלה מורנו את דרכה בטלוויזיה בסדרת הילדים "החברה האלקטרונית" לצידו של מורגן פרימן, בסדרה גילמה מורנו מספר דמויות במשך כשש עונות וזכתה בפרס גראמי בשנת 1972 על חלקה באלבום התוכנית המצליח. באמצע שנות ה-70 זכתה מורנו בשני פרסי אמי על הופעותייה כשחקנית אורחת בסדרת הדרמה "תיקי רוקפורד" ובתוכנית "החבובות". מורנו הועמדה בשנת 1983 לפרס גלובוס זהב ולפרס אמי לשחקנית הקומית הטובה ביותר על תפקידה בתור האלמנה ויולט ניוסטד בעיבוד הטלוויזיוני שהפיקה ג'יין פונדה לסרט המצליח "9 עד 5". ב-1994 הופיעה בשני פרקים של סדרת הדרמה הקומית "מסתורי קוסבי" בכיכובו של ביל קוסבי.

את אחד מתפקידיה המוערכים בקריירה עשתה מורנו בסדרת כותלי הכלא המפורסמת "אוז" בה שיחקה בתפקיד יועצת בית הכלא האחות מרי ריימונדו, תפקיד שזיכה אותה בשלושה פרסים בטקס פרס אלמה המוענקים לשחקנים לטיניים מצטיינים. ב-2007 שיחקה מורנו בסדרת הדרמה "קיין" כשחקנית משנה וכשחקנית אורחת בסדרה "חוק וסדר: כוונה פלילית". משנת 2011 משחקת מורנו בסיטקום שיצרה השחקנית פראן דרשר "גרושה באושר" בתפקיד דורי ניומן, אמה של גיבורת הסדרה בעלת חנות הפרחים פראן לובט.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 זכתה מורנו בפרס טוני על תפקידה בתור גוגי גומז במחזה הקומי "הריץ'", בשנה שלאחר מכן זכתה מורנו לביקורות משבחות גם על הופעתה הקולנועית בתפקיד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורנו הייתה זוגתו של כוכב הקולנוע מרלון ברנדו במשך כ-8 שנים ואף ניסתה להתאבד בביתו בשל יחסים אלה. בשנת 1965 נישאה מורנו למנהל שלה[2], הקרדיולוג לאונרד גורדון שמת בשנת 2010. למורנו בת אחת מנישואים אלה ושני נכדים[2].

בשנת 1995 קיבלה מורנו כוכב קולנוע על שמה בשדרת הכוכבים של הוליווד[3]. בשנת 2009 קיבלה מורנו מנשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית על פועלה כשחקנית וכזמרת. מורנו הייתה לשחקנית השנייה אחרי הלן הייז ולהיספנית היחידה שזכתה בחמשת הפרסים המרכזיים של תעשיית הבידור בארצות הברית: פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס אמי, פרס גראמי ופרס טוני[4].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריטה מורנו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ריטה מורנו – פרסים