קישוא פטיסון
 קישוא פטיסון
| |
|---|---|
,_Trimingham,_Norfolk_(1).JPG)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | דלועאים |
| משפחה: | דלועיים |
| סוג: | דלעת |
| מין: | דלעת השדה |
| תת־מין: | קישוא |
קישוא פטיסון (או קישוא מזן פטיסון) הוא סוג של קישוא, ירק ממשפחת הדלועיים, מסוג דלעת או קישוא קיץ (Cucurbita pepo).
צבעו צהוב בוהק או ירוק וצורתו עיגול קטן פחוס ומכוכב. בישראל הוא גדל בדרום הארץ. עשיר בנוגדי חמצון.
קישוא זה בולט מאחר שביחס לקישואים אחרים גודלו קטן, צורתו עגולה ורדודה, והקצוות המסולסלים, הדומים במידה מסוימת לסביבון צעצוע קטן או לצלוחית מעופפת. השם "פטיסון" (באנגלית: pattypan) נובע מהשם בצרפתית ל"מחבת לאפיית קציצות".[1] מקור השם הוא ממילה פרובנסלית המתארת עוגה שעשויה בתבנית מסולסלת. הפטיסון ידוע גם בשמות נוספים המכילים צירופים של המילה דלעת, כמו: דלעת סקאלופ, דלעת פיטר פן, דלעת פרץ שמש[2] דלעת סבתא, דלעת רפרפת,[3] ciblème בצרפתית קייג'ונית[4] דלעת לבנה, דלעת כפתורים, סקאלופיני או פשוט "דלעת" באנגלית אוסטרלית, או דלעת שונקציה (מבוטא "דלעת שווקסי"), במיוחד אם מגדלים אותה באזור פוקיפסי שבניו יורק.[5]
קישוא הפטיסון קיים בזנים שונים בצבעי צהוב, ירוק ולבן.[3] הקישואים רכים ביותר כאשר הם טרם הגיעו להבשלה מלאה; בדרך כלל הוא מוגש כאשר הקוטר שלו אינו עולה על 8 סנטימטרים.
מבחינת טעם טעמו של הפטיסון מזכיר את זה של הקישוא, אך הוא עמוק יותר ומרקמו השונה הופך אותו לנוח במיוחד למילוי.[6]
בשנת 2005 הודיע משרד החקלאות ופיתוח הכפר כי מרכז וולקני (מנהל המחקר במשרד החקלאות) פיתח זנים חדשים של קישואים ייחודיים שישווקו בישראל: קישוא פטיסון דו-צבעוני: צורתו פחוסה ומתאים במיוחד למילוי של דברי חלב, וקישוא פטיסון ירוק: צורתו פחוסה בעל מוצקות ומתאים למילוי במתכונים בשריים ואחרים. צבעו ירוק מבריק. זני קישואים אלו פותחו על ידי דוקטור הרי פריס, חוקר במחלקה לדלועיים במרכז הוולקני. שותפים לפיתוח הזנים הם מנהל שרות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות ומועצת הצמחים.[7]
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במטבח העילי (fine cuisine) בשרו הרך נמעך לעיתים ומעורבב עם תבלינים וירקות נוספים כמו שום לפני המשך שלבי ההכנה; קליפתו המחוספסת והמיוחדת של הפטיסון משמשת לעיתים גם כמיכל דקורטיבי למאכלים אחרים. פטיסון הוא מקור טוב למגנזיום, ניאצין (ויטמין B3) וויטמיני A ו-C.[2] כוס אחת שלו מכילה בערך 20 עד 30 קלוריות וללא שומן. לרוב הוא פרוס, אפוי מצופה ומטוגן עד שהוא מזהיב, או פשוט מבושל.
במטבח הפולני נהוג לאכול אותם מוחמצים בחומץ מתוק.
בישראל פטיסון הוא מאכל נפוץ יחסית בקרב עולים מרוסיה, שעד שנת 2013 בערך, יכלו לקנות אותו רק בגרסתו המוחמצת במרכולים מיוחדים.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדלועיים באים, באתר וואלה, 7 ביולי 2005
- סרטון: בדיקת מוצרים - פטיסון כבוש, יוטיוב, 28 באפריל 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "forum: Food & Drink". jamieoliver.com. 17 במרץ 2011. נבדק ב-21 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Pattypan Squash". 15 במרץ 2011. נבדק ב-21 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Patty pan". waitrose.com. נבדק ב-21 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Albert Valdman and Kevin J. Rottet Dictionary of Louisiana French: As Spoken in Cajun, Creole, and American Indian Communities (2010), באתר גוגל ספרים
- ^ "Food that′s gold : What to do with these funny looking things". siskiyoudaily.com. 30 ביולי 2015. נבדק ב-21 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 ריטה גולדשטיין, חצוצרת הזהב: אוכלים את זה?, באתר makorrishon.co.il, 5/6/2013
- ^ זני קישואים חדשים
