פוקיפסי
 | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 ניו יורק |
| מחוז | מחוז דצ'ס |
| תאריך ייסוד |
1686  |
| שטח | 14.811698 קמ"ר |
| גובה | 55 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 314,766 (1 באפריל 2020) |
| קואורדינטות | 41°42′19″N 73°55′50″W / 41.705277777778°N 73.930555555556°W |
| אזור זמן | אזור זמן מזרחי |
|
www | |
  | |
פוקיפסי (באנגלית: Poughkeepsie), הקרויה באופן רשמי העיר פוקיפסי, (בשונה מהעיירה פוקיפסי הקרובה אליה) היא עיר במדינת ניו יורק בארצות הברית. העיר היא חלק ממחוז דאצ'ס (אנ').[1] פוקיפסי נמצאת באזור עמק נהר ההדסון, באמצע הדרך בין המטרופולין של ניו יורק ובירת המדינה אולבני. זוהי עיר עיקרית במטרופולין פוקיפסי-ניובורג-מידטאון השייכת לאזור המשולב של ניו יורק. לא רחוק ממנה נמצאים נמל התעופה האזורי הסמוך של עמק הדסון ונמל התעופה הבינלאומי סטיוארט (אנ') במחוז אורנג', ניו יורק. (אנ')
פוקיפסי כונתה "העיר המלכה של ההדסון".[2] היא יושבה החל מהמאה ה-17 על ידי ההולנדים והפכה לבירתה השנייה של מדינת ניו יורק זמן קצר לאחר המהפכה האמריקאית. היא הוכרזה כעיר בשנת 1854. גשרים מרכזיים בעיר כוללים את "הגשר מעל ההדסון", גשר רכבת לשעבר בשם "גשר פוקיפסי" אשר נפתח מחדש כשביל ציבורי ב-3 באוקטובר 2009; וגשר מיד-הדסון, ציר תנועה מרכזי שנבנה ב-1930 המוביל את כביש 44 של ארצות הברית מעל נהר ההדסון. העיר פוקיפסי שוכנת ברובע הקונגרס ה-18 של ניו יורק.[3] פוקיפסי ממוקמת בין אזור ההדסון התחתון ו לבין מטרופולין אולבני-סקנקטדי-טרוי.
העיר פוקיפסי והעיירה השכנה פוקיפסי נתפסות בדרך כלל כמקום אחד ונוהגים לכנותם ביחד "פוקיפסי", עם אוכלוסייה משולבת של 74,751 נכון לשנת 2018. [4]
כלכלת העיר מורכבת על ידי מספר תאגידים גדולים, כולל IBM .
מוסדות החינוך בעיר כוללים מכללת מריסט, מכללת ואסר, Dutchess Community College וה- Culinary Institute of America .
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם פוקיפסי נגזר ממילה בשפת הוואפינגר (שפה של ילידים אמריקאים) U-puku-ipi-sing,[5] כלומר "הלודג' המכוסה קנים ליד מקום המים הקטנים", הכוונה למעיין או נחל הזורמים לנהר ההדסון מדרום לאזור המרכז. [6]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתיישב האנגלי רוברט סנדרס והקולוניסט ההולנדי מינדרט ון דר גוגרט רכשו את הקרקע משבט ילידי מקומי בשנת 1686, והמתיישבים הראשונים היו משפחותיהם של בארנט בלטוס ואן קליק והנדריק יאנס ואן אוסטרום. היישוב גדל במהירות, והכנסייה הרפורמית של פוקיפסי הוקמה ב-1720.
העיר פוקיפסי לא חוותה קרבות במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית כך שהפכה לבירתה השנייה של מדינת ניו יורק לאחר שהעיר קינגסטון נשרפה על ידי הבריטים. בשנת 1788, אמנת האשרור למדינת ניו יורק כללה את אלכסנדר המילטון, ג'ון ג'יי וג'ורג' קלינטון. הם התאספו בבית המשפט ברחוב מרקט ואשררו את חוקת ארצות הברית, ומדינת ניו יורק נכנסה לאיחוד החדש כאחת עשרה מבין שלוש עשרה המושבות המקוריות שהפכו לארצות הברית. בשנת 1799 נוצר חותם חדש לעיר.
פוקיפסי הפכה לכפר מאוגד ב-27 במרץ 1799.[7] היא הוכרזה כעיר ב-28 במרץ 1854.[7]
פוקיפסי הייתה מקום מרכזי לציד לווייתנים, והתעשייה פרחה במהלך המאה ה-19 באמצעות ספנות, מפעלים, מפעלי נייר וכמה מבשלות בירה לאורך נהר ההדסון, כולל חלקן בבעלות מתיו וסאר. משפחות עשירות בנו בתי נופש מפוארים בקרבת מקום, ביניהן: משפחת רוג'רס, משפחת אסטור ומשפחת ואנדרבילט בשל היופי הטבעי של האזור והקרבה לעיר ניו יורק. אחוזת ונדרבילט ממוקמת מספר קילומטרים במעלה ההדסון מפוקיפסי בעיירה הייד פארק והיא רשומה כאתר היסטורי לאומי; היא נחשבת לדוגמה נפלאה לאחוזות שנבנו על ידי תעשיינים אמריקאים בסוף המאה ה-19. בעיר נמצא בית האופרה ברדאבון 1869, מקום הבילוי העתיק ביותר במדינה הפועל ברציפות.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הלשכה למפקד האוכלוסין של ארצות הברית, לעיר שטח של 14.8 קילומטרים רבועים (5.7 מילים רבועים), מתוכם 13.3 קילומטרים רבועים (5.1 מילים רבועים) הוא יבשתי, ו 0.6 קילומטרים רבועים (0.23 מילים רבועים) (הכולל 10.05%) הוא מים.[8] פוקיפסי שוכנת כ 75 מיל (121 קילומטרים) מצפון למטרופולין העיר בניו יורק . [9] זה 73.5 מיל (118.3 קילומטרים) דרומית לבירת מדינת ניו יורק, אלבני. הגובה הגבוה ביותר של פוקיפסי הוא 380 רגל (120 מטרים) מעל פני הים בגבעת קולג'. הנמוך ביותר שלו נמצא על נהר ההדסון.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| התפתחות האוכלוסייה | |||
|---|---|---|---|
| מפקד | אוכלוסייה | %± | |
| 1850 | 11,511 | — | |
| 1860 | 14,726 | 27.9% | |
| 1870 | 20,080 | 36.4% | |
| 1880 | 20,207 | 0.6% | |
| 1890 | 22,206 | 9.9% | |
| 1900 | 24,029 | 8.2% | |
| 1910 | 27,936 | 16.3% | |
| 1920 | 35,000 | 25.3% | |
| 1930 | 34,288 | −2.0% | |
| 1940 | 40,478 | 18.1% | |
| 1950 | 41,023 | 1.3% | |
| 1960 | 38,330 | −6.6% | |
| 1970 | 32,029 | −16.4% | |
| 1980 | 29,757 | −7.1% | |
| 1990 | 28,844 | −3.1% | |
| 2000 | 29,871 | 3.6% | |
| 2010 | 32,736 | 9.6% | |
| 2020 | 31,577 | −3.5% | |
| U.S. Decennial Census[10] | |||
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2020, התעשיות הדומיננטיות בפוקיפסי הן שירותי בריאות, קמעונאות, חינוך, מדע וטכנולוגיה, פיננסים וייצור . [11] בסט באי, בארנס אנד הובל, דאנקן דונאטס, וריזון תקשורת הן חברות עם נוכחות משמעותית בעיר ובסביבה.
ל-IBM יש קמפוס גדול בעיירה הסמוכה פוקיפסי בעבר הוא כונה "המפעל הראשי" של IBM, אם כי חלק גדול מכוח העבודה הועבר למקום אחר בחברה (2008). האתר בנה בעבר את סדרת המחשבים IBM 700/7000 וכן את מחשב IBM 7030 Stretch ומאוחר יותר, יחד עם אתר IBM Mainframes . משפחת המחשבים RS/6000 SP2, שהתפרסמה לאחר שאחד מהם זכה במשחק שחמט מול מאסטר השחמט העולמי גארי קספרוב, יוצרו גם על ידי IBM Poughkeepsie. באוקטובר 2008, מפעל הפוקיפסי של IBM זכה בתואר "מפעל ההרכבה של השנה 2008" על ידי עורכי מגזין אסמבלי . [12] פוקיפסי נותרה מרכז התכנון והייצור העיקרי של IBM עבור המיינפריימים החדשים ביותר ושרתי Power Systems המתקדמים שלה, והיא גם אחד ממרכזי פיתוח התוכנה העיקריים של IBM עבור z/OS ומוצרים אחרים.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושה מוסדות להשכלה גבוהה מפעילים קמפוסים בתוך העיר: מרכז הדסון ואלי של אוניברסיטת אדלפי, מאריש קולג ' מאריסט קולג' והמכון העסקי והטכני רידלי-לוול. [13]
הקמפוס הראשי של המכון הקולינרי של אמריקה ממוקם בפרבר של הייד פארק, צפונית לעיר פוקיפסי.
המכללה הקהילתית דאצ'ס, מכללת מאריסט ומכללת ואסר ממוקמות כולן בעיירה פוקיפסי שמסביב.
אנשים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדענים וממציאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרה ג'וזפין בייקר, רופאה, ממציאת תחליף חלב לתינוקות
- ויליאם הנרי ברואר, כימאי, גאולוג ובוטנאי
- אלפרד מושר באטס, אדריכל וממציא משחק לוח שבץ נא
- דונלד קליין, כימאי וממציא טרנזיסטור MOSFET
- Calvin D. MacCracken, ממציא
- הרולד ג'יי מורוביץ, ביופיזיקאי
- סמואל מורס, קוד מורס
- סמואל סלוקום, ממציא
- William Wallace Smith 2nd, כימאי: טיפות שיעול ראשונות מיוצרות ומפורסמות בארצות הברית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פוקיפסי- פוקיפסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "April 1,2020 Census QuickFacts Poughkeepsie city, New York". census.gov. נבדק ב-2022-01-29.
- ^ McQuill, Thursty (1884). The Hudson River by Daylight. Bryant Literary Union. p. 40. נבדק ב-2019-11-14.
- ^ [1] (אורכב 12.04.2015 בארכיון Wayback Machine), Detailed Map of 18th Congressional District
- ^ "ACS 2018 Demographic and Housing Estimates for Poughkeepsie Township". data.census.gov. נבדק ב-2020-02-02.
- ^ Paul Joffe (2008). "Where'e Poughkeepsie? Finding The Lost Spring" (PDF). ארכיון (PDF) מ-16 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Poughkeepsie". Encyclopædia Britannica. 2012. אורכב מ-המקור ב-21 בנובמבר 2011. נבדק ב-24 במאי 2011.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Gazetteer of New York, 1860 & 1861, page 274". gedcomindex.com. ארכיון מ-9 באוגוסט 2014. נבדק ב-13 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Geographic Identifiers: 2010 Demographic Profile Data (G001): Poughkeepsie city, New York". U.S. Census Bureau, American Factfinder. אורכב מ-המקור ב-13 בפברואר 2020. נבדק ב-13 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Google Maps driving directions to north end of Manhattan
- ^ "Census of Population and Housing". Census.gov. נבדק ב-29 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Poughkeepsie, NY | Data USA". datausa.io. נבדק ב-2020-02-02.
- ^ "Expired". archive.is. 7 ביולי 2012. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Technical Schools in Poughkeepsie, NY - Ridley-Lowell". www.ridley.edu. אורכב מ-המקור ב-3 באוגוסט 2012. נבדק ב-6 באוגוסט 2012.
{{cite web}}: (עזרה)