שום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשום הגינה
Garlic.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מכוסי הזרע
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: נרקיסיים
סוג: שום
מין: שום הגינה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Allium sativum
ליניאוס, 1753
דוכן שום טרי בשוק
שום
שום סגול טרי

שום הגינה או בקיצור שוּם (שם מדעי: Allium sativum) הוא מין בסוג שום שבמשפחת הנרקיסיים, והוא פקעת (גאופיט). השום משמש כצמח תבלין ולמטרות רפואיות. מבין חלקי השום, הבצל (מוכר גם כ-"ראש שום") הוא החלק הנמצא בשימוש תדיר ומורכב ממספר שיניים אשר ניתנות למאכל (נא או מבושל).

הרכבו של השום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליצין היא תרכובת אורגנית המקנה לשום את ריחו וחריפותו האופייניים. בין החומרים המצויים בשיני השום בנוסף לאליצין, ישנם גופרית, זרחן, פלואור, קרוטן (פרו-ויטמין A), ויטמין B1 וויטמין B3.

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הארצי לבריאות משלימה ואינטגרטיבית (NCCIH) של המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית ערך סיכום על האפקטיביות הרפואית של השום.[1] בסיכום נכתב כי נעשו הרבה מחקרים על ההשפעה הרפואית של שום, בכלל, ועל השפעתו על יתר לחץ דם והיפרליפידמיה, בפרט. אף על פי שקיימים ממצאים סותרים, הממצאים הכי מהימנים מצביעים על כך שבקרב אנשים עם כולסטרול גבוה, תוספי שום יכולים להוריד את רמת הכולסטרול הכללית ואת רמת ה-LDL.[1] במקרים שהשפעה זו כן מתרחשת, היא קטנה ונדרשים לפחות 8 שבועות כדי לראות שיפור.[1] לא נראה שתוספי שום מסייעים לשיפור רמות הטריגליצרידים או ה-HDL.[1]

ייתכן שתוספי שום מסייעים גם להפחתת לחץ דם, אך העדויות לכך מוגבלות.[1] אין גם די עדויות שיצביעו על כך ששום מסייע להצטננות.[1] קיימים מחקרים אפידמיולוגיים המראים קשר בין צריכה גבוהה של ירקות מהסוג שום (כמו בצל, עירית, כרישה ושום) לבין סיכון מופחת לסוגי סרטן מסוימים[2], במיוחד סרטן של הקיבה והמעי.[1] עם זאת, המחקרים הכי מהימנים לא מצאו שצריכת שום כמזון או כתוסף קשורים להפחתת סיכון לסרטן במערכת העיכול.[1]

במינונים הקיימים בדרך-כלל במזון, השום נחשב לבטוח עבור רוב האנשים.[1] אין מספיק מידע על הבטיחות של תוספי שום, או של שום הנמרח על העור, לנשים בהריון או בתקופת ההנקה.[1] תופעות הלוואי של שום כוללות ריח מהגוף והפה, צרבת ואי נוחות בבטן.[1] תופעות אלה בולטות יותר בצריכה של שום טרי. ישנם גם אנשים הסובלים מתגובה אלרגית לשום.[1] צריכת תוספי שום עלולה להגביר את הסיכון לדימום.[1] תוספי שום עלולים גם לפגוע באפקטיביות של תרופות מסוימות וליצור אינטראקציות עם תרופות אחרות.[1]

השום במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השום והבצל מוזכרים בתנ"ך פעם אחת בלבד, כאחד מהמאכלים שמזכירים בני ישראל כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ה'). גם החציר המוזכר בפסוק זה, הוא ממשפחת השומים, והיה בשימוש במצרים העתיקה לתיבול ולאכילה[3].

חז"ל מנו בשום כמה תכונות טובות: "חמישה דברים נאמרו בשום: משביע, משחין, ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים וי"א מכניס אהבה ומוציא את הקנאה" (בבא קמא פ"ב, ע"א). בתלמוד הירושלמי נכתב על עזרא הסופר ש"הוא התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה"" (תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה א'), ולכך השום הפך למזון המיוחד לסעודת ליל שבת[4].

השום הפך למאכל כה מובהק ליהודים, עד שבמשנה מובא שמי שמשתמש בביטוי "אוכלי שום", הרי כוונתו ליהודים (משנה, מסכת נדרים, פרק ג', משנה י'). אכילת השום אצל היהודים בולטת במיוחד לעומת התיעוב שהיה קיים לשום אצל הרומאים.

ריחו העז של השום שימש בסיס לביטוי שמופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים: "מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף?" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"א, עמוד א';מסכת שבת, דף ל"א, עמוד ב'), הנמשל הוא: מי שחטא פעם אחת, אל לו להוסיף ולחטוא, אף על פי שמצבו עכשיו אינו טוב. עוד מובא בגמרא סיפור שבו מסופר על ריח השום שהפריע ללימוד בבית המדרש עד כדי כך שרבי יהודה הנשיא ביקש שאוכל השום ייצא (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"א, עמוד א').

ריח השום לאחר אכילתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מרכיבי השום אליל מתיל סולפיד (Allyl methyl sulfide, ובקצרה AMS), אינו מתפרק בזמן העיכול, מה שגורם לו להשתחרר מהגוף באמצעות הנשימה והזיעה.

מספר מאכלים נמצאו במחקר יעילים להפגת הריח ובהם תפוח וכוס חלב[5]. המשותף למאכלים אלו הוא היותם מכילים פוליפנולים, המסייעים בפירוק ה-AMS.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Garlic, NCCIH (באנגלית)
  2. ^ אכילת שום מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן ריאות, האגודה למלחמה בסרטן
  3. ^ מיכאל זהרי, אנציקלופדיה מקראית, חציר, כרך ג' עמ' 272
  4. ^ כך עולה מדברי התלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ג, עמוד ב' על פי פירוש רש"י והר"ן, לעומתם ראו ספר מגן אברהם על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"פ. הרמב"ם התנגד לאכילת שום, ולכך השמיט בהלכותיו את תקנת עזרא זו, וראו פירוש המשניות לרמב"ם על נדרים, ג', י'. (במהדורת הדפוס)
  5. ^ מאיה נבון, זה מדעי: המאכלים שיעלימו ריח שום מהפה, באתר ynet, 29 ביוני 2014

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.