ויטמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנוסחה הכימית של ויטמין A (רטינול)
פירות וירקות נחשבים כמקור טוב לוויטמינים

ויטמין (Vitamin) הוא חומר אורגני החיוני לגוף ודרוש לו בכמויות מזעריות.

התפקידם של הוויטמינים הם סיוע בפעילות מטבולית ומערכתית, גדילה, הפקת אנרגיה מהמזון, עיבודם של אבות המזון, השתתפות בבניינם של כדוריות הדם וההורמונים, יצירת הכימיקלים שמפעילים את מערכת העצבים וסיוע בפעולות העיכול. הוויטמינים חיוניים למניעת מחלות כמו צפדינה ואנמיה, ולהפחתת סיכון לחלות במחלות כמו סרטן ומחלות לב. רבים מהוויטמינים הם חומרים הנוגדים חמצון. יש קבוצות מדענים הגורסות שויטמינים מאטים את קצב ההזדקנות[1],[2].

הגדרת הוויטמין היא בעייתית מעט משום שיש לה לא מעט מקרי גבול. ויטמין C, לדוגמה, עונה להגדרת הוויטמין עבור בני אדם ועבור בעלי חיים אחרים שיכולים לאכול פירות. אולם, בעלי חיים רבים שאינם יכולים לאכול פירות כן מייצרים אותו בכוחות עצמם ועבורם הוא אינו ויטמין. ויטמין D נוצר, אצל האדם, על העור בסיוע קרני השמש. על כן ויטמין D אינו לגמרי וויטמין. בנוסף, ויטמין K וכמה ויטמינים מקבוצת B נוצרים במעיים בסיוע חיידקים. על כן אף על פי שלא גוף האדם הוא זה שמייצר ויטמינים אלה, הוא לא תמיד זקוק להם מגורם חיצוני.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המונח "ויטמין" (בלטינית: ויטה - חיים) טבע בשנת 1912 כימאי יהודי פולני, קזימיר פאנק, אשר הצליח לבודד את ויטמין B1 החיוני למניעת מחלות עצבים כמו בריברי.

סוגי ויטמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר ויטמינים:

מלבד הוויטמינים נזקק הגוף גם לחומרים אנאורגניים וליסודות כימיים טהורים לקיומו: מינרלים.

גילוי הוויטמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויטמינים התגלו בשנת 1906 על ידי המדען פרדריק גואולנד הופקינס. הופקינס ערך מחקרים בעכברים שבוהם הוא האכיל אותם מאכלים המכילים פחמימות טהורות, שומנים, חלבונים, מלחים ומינרלים. למרות אכילת המאכלים העשירים בכל אבות המזון, העכברים גוועו מחוסר תזונה מספקת. לעומת זאת, קבוצה אחרת של עכברים, שהוזנה באותם מאכלים אך עם תוספת של חלב, האריכה ימים. הופקינס הסיק ממחקרו שיש בחלב חומר מסוים העוזר לגוף להתפתח ונותן לו חיוניות (כיום אנו יודעים שזהו ויטמין A). בשנת 1929 קבלו הופקינס ופרופסור כריסטיאן אייקמן (שחקר את המחלה בריברי) פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על גילוי הוויטמינים.

בשנת 1928 זכה הכימאי הגרמני אדולף וינדאוס בפרס נובל לכימיה על עבודתו בתחום הסטרולים והקשר שלהם לוויטמינים.

ויטמינים מסיסי מים ומסיסי שמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרעלת ויטמינים

ניתן לחלק את כלל הוויטמינים לשתי קבוצות: ויטמינים מסיסים במים, כגון ויטמין C וויטמינים מקבוצה B, וכנגדם ויטמינים מסיסים בשומן, ובהם הוויטמינים E, D, A ו- K. משמעות ההבדל בין הקבוצות טמונה במשטר הצריכה שלהם. קבוצת הוויטמינים המסיסים במים מווסתת בקלות בגוף - כמות עודפת של ויטמינים מסיסים במים מופרשת בשתן ובזיעה. אי לכך, מקרים של צריכה עודפת של ויטמינים מסיסים במים אינם שכיחים (אם כי אפשריים). בניגוד למסיסים במים, ויטמינים המסיסים בשומן, נאגרים בשומן הגוף במידה מסוימת והגוף מתקשה להפטר מעודפיהם בצורה יעילה דרך השתן/זיעה (עקב היותם הידרופוביים). אי לכך, הרעלה של ויטמינים מקבוצה זו נפוצה יותר. מקרה נפוץ של הרעלת ויטמין נובע מצריכה יתרה של ויטמין A. למנת יתר של כל ויטמין השפעות ספציפיות, אולם סימפטומים משותפים עשויים לכלול בחילות, שלשול והקאות. ככלל, הדרך להתמודדות עם הרעלת ויטמין היא להפחית את צריכתו ככל שניתן עד לפינוי הכמויות העודפות מהגוף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.