קלאו מלבר אפור

קלאו מלבר אפור
מצב שימור
	מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	קלאונאים
משפחה:	קלאוניים
סוג:	קלאו אפור
מין:	קלאו מלבר אפור
שם מדעי
	Ocyceros griseus; ‏ג'ון לאת'אם, 1790
תחום תפוצה

קלאו מלבר אפור (שם מדעי: Ocyceros griseus) הוא מין של קלאו מהסוג קלאו אפור, שאנדמי להרי גהט המערביים ולגבעות הסמוכות בדרום הודו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקלאויים ממין זה מקור גדול, אך אין להם "קסדה" מעליו, בשונה ממינים רבים בסדרת הקלאונאים. הם מצויים ביערות לחים, ובסמוך למקבצים של עצי קפה, גומי או אגוזי ארקה. קלאויי המלבר חברותיים, ומתקבצים במשך רוב הזמן לקבוצות קטנות, של 6–20 פרטים.

זהו קלאו בינוני ביחס לשאר המינים במשפחה: אורכו כ-45 עד 58 ס"מ. אורך זנבו כ-23 ס"מ. מקורם של הזכרים אדמדם וקצהו צהוב, בעוד מקורן של הנקבות צהוב כולו, ופס שחור מתמשך לאורך קצה הלסת העליונה והתחתונה. הזנב הארוך שחרחר, וקצהו לבן. שאר גוף הקלאו אפור, מלבד פס לבן על פלג הגוף התחתון. רצועת נוצות לבנה מתמשכת מהעין עד לצוואר. בזמן מעוף, הקלאויים חובטים בחוזקה בכנפיהם ודואים לסירוגין; על העצים, הקלאויים מתקדמים באמצעות קפיצות. ניתן להבדיל בקלות בין קלאו המלבר האפור לקלאו האפור ההודי, בשל העובדה שלקלאו המלבר, בשונה מהקלאו ההודי, אין קסדה. הבטן והחזה של פרטים צעירים ממין זה חומה, ומקורם צהוב.

הקלאויים ניזונים בעיקר מפירות, אך גם מחרקים, לטאות ובעלי חיים קטנים אחרים; נצפו קלאויים ממין זה שניזונו מפרחים. מכיוון שפירות מהווים את החלק העיקרי בתזונתם, קלאויי המלבר הם ממפיצי הזרעים העיקריים של מיני עצי פרי מסוימים.

עונת הרבייה נמשכת בין ינואר למאי. מכיוון שהקלאויים אינם יכולים "לחפור" לעצמם חור בעץ על מנת לקנן, הם משתמשים בחורים קיימים; בין השאר, בחור שנוצר כתוצאה מריקבון ליבת העץ והישברות אחד מענפיו. קלאו המלבר הוא מונוגמי, ובני הזוג משתמשים באותו קן שנה אחר שנה. הנקבה חוסמת את הכניסה לקן על ידי חומר דמוי-גומי שהיא מכינה מהלשלשת שלה, וכך למעשה כולאת את עצמה בתוך החור; כל הכניסה לקן חסומה, מלבד סדק קטן, שדרכו הזכר מביא לנקבה מזון. במהלך התקופה בה היא בקן, הנקבה מטילה 3–4 ביצים, ומשירה את נוצותיה. הדגירה נמשכת כ-40 יום, והגוזלים פורחים מהקן כ-46 יום לאחר הבקיעה.

למרות שבית הגידול הטבעי של קלאויי המלבר קטן בזמן האחרון, תפוצתם עדיין נרחבת יחסית, ואוכלוסייתם, ככל הנראה, יציבה.