קלוד לורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלוד לורן

קלוד לורןצרפתית: Claude Lorrain;‏ 1600 - 23 בנובמבר 1682), צייר צרפתי.

קלוד לורן, ששמו המקורי היה קלוד ז'לה, נולד למשפחה ענייה בכפר שמפאן בדוכסות לורן (כיום חבל לורן שבצפון מזרח צרפת). למד בבית הספר שבכפר והיה שוליה אצל אופה עוגות. נתייתם מהוריו בהיותו בן שתים עשרה בלבד, ועבר להתגורר אצל אחיו הבכור שעסק בתחריטי עץ בעיר פרייבורג שבגרמניה. כשהיה בן ארבע עשרה שנה הצטרף לחבורת אופי עוגות והגיע אתה לרומא. הוא מצא עבודה כטבח אצל הצייר אוגוסטינו טאסי, ערבב צבעים עבור אדוניו והתחקה אחרי ציוריו. ניסה לצייר בעצמו, וטאסי שהשתומם מציוריו שלח אותו ללמוד את אמנות הציור. מ-1617 עד 1621 למד בנאפולי אצל צייר הנוף גופרדו טדסקו. ב-1625 יצא למסעות בשווייץ, בבוואריה ובצרפת. קארל דרבנט, שהיה צייר החצר של דוכס לורן, העסיק אותו כעוזרו במשך שנה שבמרוצתה עיטר לורן את תקרת הכנסייה של מסדר הכרמליתים בעיר נאנסי (שהייתה בירת דוכסות לורן).

ב-1627 שב לורן לרומא, ועיצב את סגנונו בהשפעת ציוריו של צייר הנוף האיטלקי אניבלה קראצ'י. השפעת האור והצל בציור הפכה לנושא ההתעניינות העיקרי של לורן. שני ציורי נוף שצייר עבור הקרדינל בנטיווליו זיכו אותו בתמיכתו של האפיפיור אורבנוס השמיני. החל ב-1637 התפרסם כצייר נוף, בעיקר של ציורי ערי נמל דמיוניות ובהם: "עיר נמל עם שקיעת החמה" (1639), "קלאופטרה יורדת בחוף העיר טרסוס" (1642). קלוד לורן התיידד עם הצייר ניקולא פוסן שהתגורר בשכנותו ברומא. הם יצאו יחדיו לסיורי ציור בנוף הכפרי של אזור קמפאניה שבדרום איטליה. על פי עצתו של פוסן הכניס לורן לציוריו מבנים קלאסיים, מקדשים, הריסות, ואף הסכים לצרף להם דמויות אדם, אך לבו לא היה נתון אלא לנוף בלבד. הוא עסק גם בציורים על נושאים מיתולוגיים ומסורתיים ובהם: "חוף ים עם אפולו" (1647), "נישואי יצחק ורבקה"(1648). שמות הציורים נועדו לקונים, אך עבור לורן לא היה קיים נושא אחר מלבד הנוף המשתנה בהשפעת אור וצל.

החל ב-1663 סבל לורן ממחלת פרקי הרגליים. במשך עשרים שנותיו האחרונות לא הרבה לצאת מביתו, אך המשיך בציורים ואף הקדיש את כספו למטרות צדקה לעניים. הוא נפטר ב-1682 ונקבר בכנסייה ברומא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]