קליאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קליאו
Κλειώ
The Muse Clio - Pierre Mignard (Full-version).jpg
המוזה קליאו; הדמות של פטרונית ההיסטוריה בציורו של פייר מיניאר, 1689
תרבות דת יוון העתיקה, מיתולוגיה יוונית עריכת הנתון בוויקינתונים
אב זאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מנמוסינה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים מלפומנה, אוראניה, אוטרפה, טרפסיכורה, אראטו, פוליהימניה, תאליה, קאליופה, מאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אפולו עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יקינתון, Hymen עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

במיתולוגיה היוונית קליאו (Κλειώ - "המספרת") הייתה אחת מתשע המוזות, מלוותיו של האל אפולו וצאצאיותיהם של זאוס, ראש האלים, ומנמוסינה, אלת הזיכרון. קליאו הייתה המוזה הממונה על ההיסטוריה ועל שירת הגבורה.

דמות קליאו במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיתוס מספר שהיא זו שהעניקה ליוונים הקדמונים את האלף-בית הפיניקי. בהתאם לתפקידה, היא בדרך כלל תוארה מחזיקה קולמוס, מגילות קלף או לוחות לכתיבה.

לפי סיפורי המיתולוגיה, קליאו נזפה באפרודיטה, אלת האהבה והיופי, על אהבתה רבת התשוקה לאדוניס. אפרודיטה הכועסת החליטה להעניש אותה, וגרמה לה להתאהב בפיראוס, מלך מקדון, ממנו היא הרתה וילדה את יקינטון יפה התואר, שברבות השנים היה למאהבו של האל אפולו. אך אהבתם של השניים לא האריכה ימים, כיוון שיקינטון נהרג בשגגה על ידי אפולו (לפי מסורות אחרות, יקינטון דווקא נהרג על ידי זפירוס, אל הרוח המערבית). לאחר מותו, אפולו יצר מדמו את פרח היקינטון, הקרוי על שמו.

על שמה של קליאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של קליאו הוענק, בין היתר, להיסטוריה הכמותית הנמדדת - קליאומטריה; לאסטרואיד 84, שנתגלה ב-1865; לפרס שמוענק, החל מ-1959, לפרסומות הטלוויזיה הטובות ביותר; למספר יישובים ברחבי ארצות הברית, וכן שמה הוא גם השם הרשמי של החברה להיסטוריה של אוניברסיטת קיימברידג', שקמה ב-1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קליאו בוויקישיתוף


Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.