קליאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המוזה קליאו; הדמות של פטרונית ההיסטוריה בציורו של פייר מיניאר, 1689

במיתולוגיה היוונית קליאו (Κλειώ - "המספרת") הייתה אחת מתשע המוזות, מלוותיו של האל אפולו וצאצאיותיהם של זאוס, ראש האלים, ומנמוסינה, אלת הזיכרון. קליאו הייתה המוזה הממונה על ההיסטוריה ועל שירת הגבורה.

דמות קליאו במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיתוס מספר שהיא זו שהעניקה ליוונים הקדמונים את האלף-בית הפיניקי. בהתאם לתפקידה, היא בדרך כלל תוארה מחזיקה קולמוס, מגילות קלף או לוחות לכתיבה.

לפי סיפורי המיתולוגיה, קליאו נזפה באפרודיטה, אלת האהבה והיופי, על אהבתה רבת התשוקה לאדוניס. אפרודיטה הכועסת החליטה להעניש אותה, וגרמה לה להתאהב בפיראוס, מלך מקדון, ממנו היא הרתה וילדה את יקינטון יפה התואר, שברבות השנים היה למאהבו של האל אפולו. אך אהבתם של השניים לא האריכה ימים, כיוון שיקינטון נהרג בשגגה על ידיאפולו (לפי מסורות אחרות, יקינטון דווקא נהרג על ידי זפירוס, אל הרוח המערבית). לאחר מותו, אפולו יצר מדמו את פרח היקינטון, הקרוי על שמו.

על שמה של קליאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של קליאו הוענק, בין היתר, להיסטוריה הכמותית הנמדדת - קליאומטריה; לאסטרואיד 84, שנתגלה ב-1865; לפרס שמוענק, החל מ-1959, לפרסומות הטלוויזיה הטובות ביותר; למספר יישובים ברחבי ארצות הברית, וכן שמה הוא גם השם הרשמי של החברה להיסטוריה של אוניברסיטת קיימברידג', שקמה ב-1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.