קלרה מאפאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלרה מאפאי
Clara Maffei
דיוקן הרוזנת קלרה מאפאי מאת פרנצ'סקו אייץ
דיוקן הרוזנת קלרה מאפאי מאת פרנצ'סקו אייץ
לידה 13 במרץ 1814
ברגמו, ממלכת איטליה הנפוליאונית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 ביולי 1886 (בגיל 72)
מילאנו, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Elena Chiara Maria Antonia Carrara Spinelli עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הגדול במילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 ביולי 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אנדראה מאפאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנה קלרה אנטוני קארארה ספינליאיטלקית: Elena Clara Antonia Carrara Spinelli13 במרץ 1814 - 13 ביולי 1886) הייתה איטלקייה משכילה, פטרונית הריסורג'ימנטו, שנודעה בדרך כלל בשם נישואיה כרוזנת קלרה מאפאי, או קלארינה מאפאי.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפאי, ילידת ברגמו, נישאה בגיל 17 ללבריתן אנדראה מאפאי, אבל הם נפרדו בהסכמה הדדית ב-15 ביוני 1846. היא קיימה קשר ארוך ומתמשך עם קרלו טנקה.

קלרה מאפאי התפרסמה במפגשים שניהלה בטרקלין ביתה בוויה די טרה מונאסטרי במילאנו, שנודע בשם Salotto Maffei. המפגשים, שארגנו החל ב-1834 טומאזו גרוסי ומאסימו ד'אזליו, משכו אישים ידועי שם בתחומי הספרות, האמנות הפלסטית, המחקר וההלחנה ותומכי ריסורג'ימנטו, לשיחות בנושאי אמנות וספרות. בין אישים אלה היו אלסנדרו מנצוני, פרנצ'סקו אייץ (שצייר את דיוקנה של קלרה ונתן אותו לבעלה), ג'וזפה ורדי וג'ובאני פראטי.

במכתב אל ידידתו הוותיקה, קלרה (קלרינה) מאפאי, סיפר ורדי על התרשמותו מן הספר "המאורסים" של מנצוני, שאותו קרא בגיל שש-עשרה ואשר הרשים אותו כיצירת מופת של המין האנושי. בשנת 1868 יזמה מאפאי פגישה בין ורדי לבין מנצוני, שהיה אז בן שמונים ושתיים. לאחר הפגישה כתב ורדי אל מאפאי: "כיצד אוכל לתאר לך את הרגשתי [...] לנוכח קדוש זה?"[1]

הרוזנת קלרה מאפאי

קלרה מאפאי הלכה לעולמה במילאנו מדלקת קרום המוח, בגיל 72.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט על המבנה בו נערכו מפגשי ה- Salotto Maffei.
  • Barbiera, Raffaello, Il salotto della contessa Maffei, Milano, Treves 1895 (new edition)
  • Cunigi, Davide, "Una gentildonna bergamasca del Risorgimento. La contessa Clara Maffei", in Rivista di Bergamo, XX, February 1941, pp. 49–53, and March 1941, pp. 74–78
  • Monti, Antonio, Una passione romantica dell'Ottocento. Clara Maffei e Carlo Tenca, Milano, Garzanti 1940

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלרה מאפאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהואש הירשברג, "קסם האופרות של ורדי", הוצאת כרמל 2014, עמ' 336