קסטרה פרטוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קַסְטְרָה פְּרֶטוֹריָה או קסטרה פְּרָאיטוֹרְיָה (בלטינית: Castra Praetoria) היה מחנה המגורים של המשמר הפרטוריאני ברומא העתיקה בתקופת האימפריה.

לדברי ההיסטוריון סווטוניוס, המבנים הוקמו בין השנים 21-23 על ידי לוקיוס איליוס סיאנוס, בתקופת שלטונו של הקיסר טיבריוס.[1] המתחם נועד לרכז במקום אחד כמה יחידות משמר.

מחנה המגורים נבנה מחוץ לעיר רומא, בקצה הצפון מזרחי של העיר. הוא הוקם באחד האתרים הגבוהים ביותר בעיר רומא, בגובה של 50 - 60 מטרים מעל פני הים, והוקף בחומות אבן. אורכו של המחנה היה 440 מ' ורוחבו 380 מ'. המחנה המרובע חולק לארבע על ידי רחוב ראשי (הקארדו מקסימוס, cardo Maximus) שחצה אותו מדרום לצפון, ורחוב שחצה אותו ממזרח למערב. הקארדו קישר בין שני שערים, הפורטה פרטוריה והפורטה דוקומנה (לא ברור איזה שער היה בצפון, ואיזה בדרום), והרחוב המזרחי-מערבי קישר בין הפורטה פרינקיפליס דקסטרה (ממזרח) והפורטה פרינקיפליס סיניסטרה (ממערב).

חומות המתחם נבנו מבטון ומלבנים והתנשאו לגובה של 4.73 מטרים. שלוש מתוך ארבע החומות שהקיפו את המחנה שולבו בחומת אורליאנוס בעת הקמתה, והוגבהו ב-2.5-3 מ'. מצדה החיצוני של החומה נחפר חפיר בעומק של כ-2.3 מטרים.

במחנה התגלה מזבח לאלה פורטונה ששימש את החיילים המוצבים בו.

המחנה נהרס על ידי הקיסר קונסטנטינוס הראשון אחרי שפיזר את המשמר הפרטוריאני בשנת 312 בעקבות ניצחונו של קונסטנטינוס בקרב גשר מילוויוס.

האזור הסמוך למחנה נקרא עד היום על שמו - "קסטרו פרטוריו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קסטרה פרטוריה בוויקישיתוף

‪‬

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Suetonius, Tiberius, 37; Tacitus, Annales, 4.2; Cassius Dio 52.9.6