לדלג לתוכן

סווטוניוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סווטוניוס
Suetonius
סווטוניוס, איור מתוך כרוניקת נירנברג, 1493
סווטוניוס, איור מתוך כרוניקת נירנברג, 1493
סווטוניוס, איור מתוך כרוניקת נירנברג, 1493
לידה 69
היפו רגיוס (אנ'), האימפריה הרומית
פטירה לאחר 122
האימפריה הרומית
שם לידה Caius Suetonius Tranquillus עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ביוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות חיי שנים-עשר הקיסרים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאיוּס סוֵיטוֹניוּס טְראנקוִילוּסלטינית: Gaius Suetonius Tranquillus; 75–160 לספירה) היה סופר והיסטוריון רומאי.

הוא נולד בצפון אפריקה וחי שם זמן מה (לפי גרסה אחרת נולד ברומא למשפחה שמוצאה בצפון אפריקה[1]). בראשית דרכו היה עורך דין, אך עבר לכתיבה ספרותית והיה מקורב לסופר פליניוס הצעיר. סווטוניוס כיהן כמזכיר לענייני תרבות של הקיסר טראיאנוס ובין השנים 119 ל־121 שימש מזכירו של הקיסר אדריאנוס[2], אחד מחמשת הקיסרים הטובים, שבתקופתם הייתה פריחה לאמנויות ולתרבות ברומא. הוא הודח ממשרתו אצל אדריאנוס כנראה עקב פגיעה בכבוד אשת הקיסר והקדיש עצמו לכתיבת ספרים.

סווטוניוס חיבר ספרים רבים, ביוגרפיות ומחקרים בתחומי לשון ומדעי הטבע. ביניהם ספר על אנשי רוח רומים ידועים אשר רק חלקים מצוטטים ממנו שרדו.

חיי שנים-עשר הקיסרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו הידוע ביותר הוא "חיי שנים-עשר הקיסרים" (De Vita Caesarum). הספר, שהופיע לראשונה ברומי בשנת 121 לספירה, כולל ביוגרפיות מקוצרות של הדיקטטור הרומאי האחרון ואחד-עשר הקיסרים הרומיים הראשונים, והם: יוליוס קיסר, אוגוסטוס, טיבריוס, קליגולה, קלאודיוס, נירון קיסר, גלבה, אותו, ויטליוס, אספסיאנוס, טיטוס, דומיטיאנוס.

הספר הוא ספר קריאה ומקור לחקר תקופת האימפריה הרומית. כפי הנראה בעת ששימש מזכירו של אדריאנוס היו גנזכי המדינה הרומית פתוחים בפני סווטוניוס, וניתנה לו גישה למסמכים אישיים הנוגעים לחיי הקיסרים. סווטוניוס עשה בחומר זה שימוש, לפחות לגבי שתי הביוגרפיות הראשונות. הביוגרפיות שכתב מתמקדות בחייהם האישיים של נשואי כתיבתו, ורק לאחר מכן בחייהם הציבוריים. המדובר באוצר בלום של מידע, הגולש לעיתים לרכילות אנקדוטלית, שאין ספק שלא היה משתמר ללא פעולתו של סווטוניוס. הקורא את הספר חש שהוא מכיר אישית את הקיסרים, על מעלותיהם וגחמותיהם, ולעיתים טירופם ופשעיהם. עם זאת אין המדובר ברכילות גרידא, כי אם בספר שהוציא מתחת ידו סופר מוכשר ומיומן המסוגל להתעלות לרמת כתיבה גבוהה כאשר הנושא מחייב אותו לכך, כגון בתיאור מותו של קיסר. הספר השפיע על הכתיבה ההיסטורית במשך שנים רבות, ולאחריו הייתה נטייה להיסטוריונים הרומים לתת לכתביהם צורה ביוגרפית.

"המרעה" (Pratum) הוא חיבור אקלקטי בנושאים שונים (ומכאן שמו: רעייה בשדות ידע מגוונים), שככל הנראה הכיל עשרים ספרים. מחיבור זה שרדו פרגמנטים בלבד, המוזכרים אצל איזידורוס מסביליה (560–636) בחיבורו "אטימולוגיות". סווטוניוס ליקט בחיבור עובדות שימושיות וכאלה שעשויות לשעשע את הקורא. ככל הנראה הושפע סווטוניוס מחיבורו של המדקדק האלכסנדרוני פמפילוס (אנ') (המאה ה-1 לספירה), שכותרת חיבורו הלקסיקלי בן 95 הספרים על מילים זרות ומשונות היא "מרעה של שמות ושפה". בין המחברים ששימשו מקור לחיבור זה, היו מרקוס טרנטיוס וארו בחיבוריו "קדמוניותם של הדברים האנושיים והאלוהיים" (Antiquitates rerum humanarum et divinarum) ו"על אודות העם הרומי" (De gente populi Romani), ווריוס פלאקוס (אנ') (סביב 55 לפנה"ס – 20 לספירה), מחבר "על משמעותן של המילים" (De significatu verborum). "המרעה" הכיל ככל הנראה את החיבורים המוזכרים ב"סודא" (שלהי המאה ה-10), או חלקים מהם, שמרובם שרדה רק הכותרת: "על אודות משחקי הילדים היוונים בספר אחד", "על אודות התחרויות והמשחקים של הרומים בשני ספרים", "על אודות השנה הרומית בספר אחד", "על אודות הסימנים הקריטיים בספרים בספר אחד", "על אודות הרפובליקה מאת קיקרו בספר אחד", "על אודות שמות עצם", "על אודות צורות ביגוד והנעלה ושאר צורות לבוש", "על אודות מילות גידוף, כלומר קללות ומקורותיהן", "על אודות חוקי ומנהגי הרומאים בשני ספרים", "על אודות חיי הקיסרים: הכולל את חייהם ויורשיהם מיוליוס ועד דומיטיאנוס בשמונה ספרים", ו"אילן היוחסין של אישים רומים מפורסמים".[3]

אישים מפורסמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור "אישים מפורסמים" (De viris illustribus) הגיע לידינו בקטעים שנשתמרו אצל מחברים שונים. החיבור מכיל אוסף ביוגרפיות של אנשי רוח ידועים, מחולקות לפי תחום עיסוקם. החיבור נכתב ככל הנראה אחרי שנת 107 ולפני שנת 118. קביעת התאריך המוקדם ביותר האפשרי (terminus post quem) מבוססת על זיהויו של השם האחרון המופיע ברשימת הביוגרפיות, המורה לתורת הנאום יוליוס טירו, עם יוליוס טירו גייטוליקוס (Iulius Tiro Gaetulicus), שמת בשנת 107 ונזכר במכתב של פליניוס. קביעת התאריך המאוחר ביותר האפשרי (terminus ante quem) נרמזת מתוך הסאטירה השביעית של יובנאליס, שבה מוזכרים אנשי הרוח המרכיבים את "אישים מפורסמים" לפי חלוקה למקצועות, עובדה המעידה שיובנאליס הכיר את חיבורו של סווטוניוס. הסאטירה השביעית היא הראשונה מתוך ספר הסאטירות השלישי של יובנאליס, שיצא לאור בשנת עלייתו של אדריאנוס לכס הקיסרות, היא שנת 117.[3]

מצויות בידינו 33 ביוגרפיות. לפי השמות המוזכרים ב"כרוניקון" של הירונימוס, וברשימת השמות בפתיחת החיבור "חיי המדקדקים והמורים לתורת הנאום", המיוחס לסווטוניוס (הרשימה לא הוכנה על ידו אלא מאוחר יותר ומופיעה בחלק מכתבי היד), ידוע לנו על 92 ביוגרפיות: 32 ב"חיי המשוררים", 15 ב"חיי הנואמים", 6 ב"חיי ההיסטוריונים"; ככל הנראה 3 (לפי הירונימוס) ב"חיי הפילוסופים" (דבר מהן לא הגיע לידינו), 20 ב"חיי המדקדקים" ו-16 ב"חיי המורים לתורת הנאום". עם זאת, מתוך 20 המדקדקים המופיעים במהדורות המדעיות כיום, ה"כרוניקון" מציין רק חמישה, ומתוך 16 המורים לתורת הנאום, רק עשרה נזכרים ב"כרוניקון", ולא ניתן לקבוע אם הירונימוס היה סלקטיבי או אם כתב היד של "חיי המדקדקים והמורים לתורת הנאום" ששימש אותו היה משובש כבר אז.[3]

החיבור "חיי המדקדקים והמורים לתורת הנאום", המיוחס לסווטוניוס, נכלל בכתבי היד של חיבוריו של טקיטוס "על אודות הנואמים" ו"חייו ומנהגיו של יוליוס אגריקולא". החיבור עצמו נשכח במשך מאות שנים, עד שבמחצית המאה ה־15 נתגלה במנזר בהרספלד (Hersfeld) שבמרכז גרמניה כקודקס מן המאה ה-9, שהועתק ואבד מאז.[3]

שאר הביוגרפיות היוצרות את "אישים מפורסמים" הגיעו לידינו דרך מסורת כתבי היד של מחברים שונים, וככל הנראה גם עברו שינויים משמעותיים. המבוא (proemium) נמצא ב"אטימולוגיות" של איזידורוס מסביליה (מפנה המאה ה-5). "חיי טֵרֶנְטיוּס" ו"חיי וֶרגיליוּס" הגיעו לידינו דרך חיבוריו של אייליוס דונאטוס (אנ') (המאה ה-4) "פרשנות לקומדיות של טֵרֶנְטיוּס" (Commentum in Terenti comoedias) ו"פרשנות לוורגיליוס" (Commentum Vergilii). שתי הביוגרפיות היו למעשה ההקדמות לחיבוריו. שאר הביוגרפיות הגיעו לידינו באמצעות מסורת כתבי היד של חיבוריהם של המחברים המוזכרים, למעט הביוגרפיה של פסיאנוס קריספוס, שהגיעה לידינו הודות לכך שפרשן קדום (סכוליאסט) של כתב היד של הסאטירה הרביעית של יובנאליס, בלבל בין פסיאנוס לבין ויביוס קריספוס (Vibius Crispus). הביוגרפיה של פֶּרְסיוּס פְלָקוּס מיוחסת בכתבי היד לוולריוס פּרובוס (אנ'), מדקדק ומבקר ספרות בן המאה ה-1 לספירה, אך כיום מקובלת הדעה שסווטוניוס הוא מחבר הביוגרפיה.[3]

המהדורה הראשונה של "אישים מפורסמים" יצאה לאור בשנת 1471 בוונציה על ידי מהדיר אנונימי. המהדורה הראשונה של "חיי המדקדקים והמורים לתורת הנאום" פורסמה בשנת 1473 בפדובה על ידי המהדיר ברתולומיאו דה־ואלדזוקו (Bartholomeo de Valdezoccho).[3]

תרגומי ספריו לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קאיוס סוטוניוס טראנקויללוס, חיי הקיסרים: 1: בית פלויוס – אספסיינוס, טיטוס, דומיטיינוס. מתורגם מן המקור הלטיני בצירוף מבוא והערות מאת מנחם שטיין. ורשה, א"י שטיבל, ת"ש 1940.
  • גאיוס סויטוניס טרנקוילוס, חיי שנים-עשר הקיסרים. תרגם מרומית: ד"ר אלכסנדר שור. תל אביב, מסדה, תשט"ו.
  • גָאיוּס סוֵוטוֹניוּס טרָאנקווילוּס, חיי הקיסרים, אישים מפורסמים. תרגום חיי הקיסרים, הערות ומפתחות משה ליפשיץ וברוך מני. תרגום אישים מפורסמים, מסה על סווטוניוס, חייו ויצירתו והערות דויד ישראל לב. מבוא יונתן פרייס. כרמל, ירושלים, תשפ"ד 2024.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דויד ישראל לב, "סווטוניוס, חייו ויצירתו", בתוך: חיי הקיסרים, אישים מפורסמים, הוצאת כרמל, ירושלים, תשפ"ד 2024.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סווטוניוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. צבי יעבץ, טיבריוס וקליגולה, הוצאת דביר, 213
  2. אלכסנדר פוקס, הקדמה לתרגום חיי שנים-עשר הקיסרים, הוצאת מסדה, תשט"ו
  3. 1 2 3 4 5 6 דויד ישראל לב, "סווטוניוס, חייו ויצירתו", בתוך: סווטוניוס, חיי הקיסרים, אישים מפורסמים.