קצירת זרע מהמת
קצירת זרע מהמת היא פרוצדורה של נטילת זרע מגופו של גבר שנפטר, לאחר מותו, ושמירת הזרע בהקפאה עד לשימוש בו בתהליך הפריה, לשם הולדה לאחר המוות. פרוצדורה זו מבוצעת, בין היתר, בחללי מלחמה, לפי בקשת קרוביהם. הפרוצדורה אפשרית בטווח של 24–36 שעות לאחר המוות.[1]
במהלך מלחמת חרבות ברזל הוגמשו בישראל הכללים לאישור קצירת זרע מהמת,[2] ונעשו עשרות הליכים כאלה.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, 27 באוקטובר 2003
- איתי אפטר ונורית ענבל, נטילת זרע מנפטר ושימוש בו: הגשמת חלום או חלום בלהות? בעקבות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, באתר "דיון פומבי", "תפוצת נאטו"
- חוק תרומת זרע מחייל שנפל: "חוק מכונן פורץ דרך", באתר הכנסת, 14 באוגוסט 2022
- הרב ד"ר מרדכי הלפרין, קצירת זרע מחללי מלחמה, מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה, 23 באוקטובר 2018
- הרב יובל שרלו, שימוש בזרעו של מת (נייר עמדה), 3.3.1, באתר צהר, 7 באוקטובר 2017
רוני לינדר, "איבדנו את הדבר הכי יקר, ופתאום צצה תקווה שיש משהו חי שהוא השאיר", באתר TheMarker, 25 בינואר 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהודית מייזלס, הורות לאחר המוות: באילו מקרים ניתן לקבל "תרומת זרע" ממת?, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2021
- ^ מיטל יסעור בית-אור, לאור מצב החירום: בתי חולים יוכלו לאשר נטילת זרע מנפטר, גם לבקשת ההורים, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2023
- ^ עידו אפרתי, המדינה מעודדת הורים לשמר את זרע בניהם שנפלו, ודוחה את ההתמודדות עם ההשלכות האתיות והמשפטיות, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2023
