הפריה מלאכותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תרגמת, לא ברור האם הערך מדבר על הנושא הכללי "טיפול בבעיות אי פיריון" או על הנושא הפרטי "הזרעה מלאכותית בבני אדם"..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הפריה מלאכותית היא טכנולוגיה רפואית, במגוון שיטות, המשמשת להפריה שלא באמצעות קיום יחסי מין. השיטה משמשת למתן מענה לבעיות אי פריון, וכן להפריה של נשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. תהליך ההריון והלידה, ממשיכים להתרחש באופן טבעי לאחר הזרקת הזרע.

בבעלי חיים בחקלאות המתועשת נהוגה הפריה מלאכותית באמצעות הזרעה מלאכותית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרה המדווח הראשון של הפריה מלאכותית התרחש בשנת 1884. הרופא ויליאם פנקוסט מפילדלפיה השתמש בנוזל זרע שנתרם על ידי אחד מששת הסטודנטים שלו שצפו בהליך, כדי להפרות אישה שהייתה בטיפולו ולא נכנסה להיריון זמן רב. הרופא לא שיתף את האישה בהשערתו שלמעשה בעלה הוא עקר, והציע לה לערוך ניסוי כדי לסייע לה, מבלי שתהיה מודעת להליך; הוא הרדים אותה והחדיר לנרתיקה את זרעו של הסטודנט, ולאחר 9 חודשים נולד בנה. המקרה נשמר בסוד 25 שנים, ורק לאחר מותו של פנקוסט דיווח על כך אחד הסטודנטים במאמר במגזין רפואי (לפני כן הוא סיפר על כך לבנה של האישה).[1]

בשנות ה-80 מהמאה הקודמת, הפריה מלאכותית בוצעה מדי פעם, אשר רופאים הזריקו זרע לתוך הבטן התחתונה דרך חור או חתך ניתוחי, בכוונה לתת לזרע למצוא את הביצית.

אי פריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עקרות

אי-פריון הוא בעיה או הפרעה במערכת הרבייה. האבחנה מתבצעת בדרך-כלל לאחר שבני הזוג קיימו יחסי מין מלאים ללא אמצעי מניעה במשך שנה ברציפות ללא התעברות. על-פי הגדרה זו, כ-10% מכלל הזוגות יאובחנו כסובלים מאי פוריות.

ב-40%-55% הגורם לבעיה אצל האישה, והליקוי יכול להיות הורמונלי וקשור להפרעה בתהליך הביוץ, או מכני עקב בעיה במערכת הרבייה. ב-25%-40% מהמקרים הבעיה היא אצל הגבר, ומקורה בליקויים שונים בזרע או בעיה חסימתית. ב-10% מהמקרים מאובחן ליקוי אצל שני בני הזוג. ב-10% מהמקרים הסיבה לאי הפריון אינה ידועה ונקראת בלשון המקצועית אי פריון אידיופטי.

אצל בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל בני אדם הפריה מלאכותית היא אמצעי להשגת הריון שאינו כרוך בקיום יחסי מין. בני זוג שמתקשים להיכנס להריון יכולים להפיק תועלת באמצעות דיוקם של הזמן והמיקום של תאי הזרע, כאשר זה יכול להתגבר על מקרים שבהם מערכת החיסון של האישה יכולה לדחות את הזרע של בן זוגה. במקרה שאי אפשר להשתמש בזרע של בן זוגה, אפשר להיעזר בזרע של תורם אחר. גם כן, זהו אמצעי לאישה להרות כאשר זוג של שתי נשים מבקשות להיות "הורים" לילד או אישה אחת שאין לה בן זוג גברי הן מבחינת רצונה האישי בלא להיות אישה לבן זוג גברי והן מבחינת חולשה פיזית אצל הגבר שמגבילה קיום יחסי מין ביניהם. חשוב לציין, נשים שיש להן בעיות בצוואר הרחם כגון צלקות בצוואר הרחם, חסימה בצוואר הרחם מאנדומטריוזיס או שריר צוואר הרחם עבה עשויות ליהנות גם מהפריה מלאכותית שכן הזרע חייב לעבור דרך צוואר הרחם כדי שתבוצע ההפריה. שיטה זו משמשת לעתים קרובות לזוגות מאותו מין שרוצים להביא ילד ביולוגי.

הפריה מלאכותית בבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסוף זרע מחזיר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזרעה מלאכותית

הפריה מלאכותית בבעלי חיים מכונה הזרעה מלאכותית, והיא מבוצעת על-פי רוב לשם השבחה גנטית ומסיבות כלכליות. שיטה זו היא למעשה אמצעי המשכלל את יישום עיקרון הברירה הטבעית של בעלי חיים לפי תכונותיהם המתאימות לצורכי האדם.

ליישום השיטה נאסף זרע מזכרים מובחרים, והוא נמכר לכל דורש.

שיטות טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול המקובל לאי פריון הוא בהפריה מלאכותית. הטיפול מתבצע בהתאם לאבחנה המדויקת של הגורם או הגורמים לאי הפריון, לעתים משולבות מספר שיטות טיפול, וזאת על מנת לנצל את היתרונות של כל שיטה ושיטה. מקובל לחלק את שיטות הטיפול לשתי קבוצות עיקריות:

  1. שיטות שונות של הפריה שאינה חוץ גופית ( Non IVF Treatments)
  2. שיטות שונות של הפריה חוץ גופית (הח"ג IVF).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The art of artificial insemination, 2013, Doctor's Review


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.