קרב טרוקדרו
 | ||||||||||||||||||
| ההתקפה הצרפתית על נמל טרוקדרו | ||||||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 31 באוגוסט 1823 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | קדיס, ספרד | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 36°31′17″N 6°13′26″W / 36.521461599469°N 6.223882151626°W | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון לצרפתים ולמלוכנים הספרדים | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
קרב טרוקדרו נערך ב-31 באוגוסט 1823, והיה הקרב המשמעותי היחיד שבו השתתפו מאה אלף בני לואי הקדוש, כחלק מהתמיכה הצרפתית בפרננדו השביעי, מלך ספרד. הצרפתים ניצחו את הכוחות הליברליים והשיבו את כוחו המוחלט של פרננדו השביעי בספרד.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי נפילת נפוליאון בונפרטה, סירב פרננדו השביעי לקבל את החוקה הספרדית מ-1812, וב-1820 פרצה במדינה התקוממות בהובלת רפאל דל רייגו, שביקש להחזיר את המלוכה החוקתית לספרד. המלך כותר והוחזק בקדיס, שם הוקם הקורטס, הפרלמנט הספרדי. לאחר התרחשות האירועים, התכנסו מעצמות אירופה באוקטובר 1822, במה שנקרא קונגרס ורונה, והתירו לצרפת להתערב ולהחזיר את שלטון פרננדו השביעי בספרד, כשבריטניה הייתה היחידה שנמנעה בהחלטה.
פעולה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 באפריל 1823, כוחות צרפתיים בפיקודו של לואי אנטואן, דוכס אנגולם, בנו של מי שהפך כשנה אחר כך למלך שארל העשירי, חצה את הפירנאים ונכנס לספרד.
הכוחות התקבלו בברכה על ידי הבסקים וספרדים שמרנים. לואי אנטואן שיגר כוח שיכתר את סן סבסטיאן, ואילו הוא הוביל התקפה על מדריד, שנשלטה על ידי הממשלה המורדת, שב-23 במאי נסוגה לסביליה. המושל הצבאי של מדריד נכנע בחשאי ונמלט לצרפת, וכעת מדריד נטולת ההנהגה לא הייתה יכולה להתמודד עם הצרפתים, שנכנסו אליה והטילו עוצר, בהמתנה לחזרתו של פרננדו השביעי[1].
הצרפתים המשיכו דרומה כדי להתמודד עם המורדים בקדיס, וכיתרו את נמל טרוקדרו ששלט על הכניסה לעיר. ב-31 באוגוסט 1823 פתחה צרפת בהתקפה מכיוון הים תוך שהיא מנצלת את השפל, והצליחה לכבוש את הנמל. אחרי הפעולה, הצליחו הצרפתים לאגף את הכפר ולהשתלט עליו. אחרי הפעולה, 1,700 חיילים ספרדים נלקחו בשבי.
קדיס עצמה הצליחה להחזיק מעמד במשך שלושה שבועות על אף ההפצצות, אך נאלצה להיכנע גם היא ב-23 בספטמבר 1823, אז המלך פרננדו השביעי שוחרר. למרות ההבטחות לחנינה, המלך הורה לנקוט בצעדים נגד המורדים; במהלך השנים הבאות, 30 אלף איש הוצאו להורג ו-20 אלף נאסרו.
אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרב טרוקדרו היה אחד האירועים שדרבנו את נשיא ארצות הברית, ג'יימס מונרו, להכריז על דוקטרינת מונרו ב-2 בדצמבר 1823, שקבעה כי ארצות הברית לא תסבול קולוניאליזם אירופאי באמריקה, כדי להימנע מהתערבות אירופאית[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 31 août 1823 - La prise du Trocadéro - Herodote.net, www.herodote.net
- CADIZ, 1823 EL AÑO DEL TERROR (II), por Vicente Mira Gutiérrez, Arena y Cal nº 49, www.islabahia.com
- Lucky Days Casino - Lucky days caisno online, Lucky days caisno (בגרמנית)
- Les Miserables by Victor Hugo 104, www.classicbookshelf.com
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kohn, George Childs (2013). Dictionary of wars. Oxon, England: Routledge. ISBN 978-1-315-06296-9. OCLC 897454971.
- ^ Morison, S. E. (1924). "The Origin of the Monroe Doctrine, 1775-1823". Economica. JSTOR (10): 27. doi:10.2307/2547870. ISSN 0013-0427.