לואי אנטואן, דוכס אנגולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואי אנטואן, דוכס אנגולם
Louis-Antoine d’Artois, duc d’Angoulême
לואי אנטואן, דוכס אנגולם
לואי אנטואן, דוכס אנגולם
לידה 6 באוגוסט 1775
ארמון ורסאי, ממלכת צרפת Royal Standard of the King of France.svg
פטירה 3 ביוני 1844 (בגיל 68)
גרץ, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית
שם מלא לואי אנטואן
מדינה צרפת
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מארי תרז, נסיכת צרפת
שושלת בית בורבון
תואר דוכס אנגולם
אב שארל העשירי, מלך צרפת
אם מריה תרזה, נסיכת סבויה
מלך צרפת ונווארה
תקופת כהונה 2 באוגוסט 18302 באוגוסט 1830
הקודם שארל העשירי
הבא לואי פיליפ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לואי התשעה עשר (6 באוגוסט 17753 ביוני 1844), לואי אנטואן, דוכס אנגולם (בצרפתית: Louis-Antoine, duc d’Angoulême), היה מלך צרפת שכיהן למשך הזמן הקצר ביותר בהיסטוריה של צרפת - במשך כ-20 דקות בלבד. לואי אנטואן הוכרח לוותר על תוארו בשנת 1830 לטובת אחיינו אנרי, רוזן שאמבור, שוויתר אף הוא על הכס לטובת לואי פיליפ, מלך הצרפתים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי אנטואן נולד בוורסאי ב-6 באוגוסט 1775, כבנו הבכור של שארל פיליפ, אחיו הצעיר של מלך צרפת לואי השישה עשר. לואי אנטואן נולד שנה אחרי מותו של לואי החמש עשרה, אבי-סבו. אמו הייתה מריה תרזה, נסיכת סבויה, בתם של ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה ומריה אנטוניה פרננדה, נסיכת ספרד ומלכת סרדיניה, ובתם של פליפה החמישי, מלך ספרד ואליזבטה פארנזה, המלכה הרעיה של ספרד.

בשנת 1792, התגייס לואי אנטואן לצבא המהגרים של בן דודו, לואי ז'וזף, נסיך דה קונדה.

ביוני 1795, דודו, רוזן פרובנס הכריז על עצמו כמלך, תחת השם לואי השמונה עשר. מאוחר יותר באותה השנה, לואי-אנטואן בן ה-20 הוביל התקוממות כושלת. בתחילת 1797, הוא הצטרף לאחיו ולדודו בדוכסות בראונשווייג בתקווה להצטרף לצבא האוסטרי. לאחר תבוסת אוסטריה, נאלצו לואי אנטואן ומשפחתו לברוח, והם מצאו מקלט במיטאו, קורלנד, תחת חסותו של פאבל הראשון, קיסר רוסיה. בשנת 1799 התחתן לואי אנטואן עם בת דודתו מארי תרז, נסיכת צרפת, בתם של לואי השישה עשר ומארי אנטואנט.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1801, פאבל הראשון, קיסר רוסיה עשה שלום עם בונפרטה, ובית המלוכה הצרפתי הגולה נמלט לוורשה, שהייתה אז בשליטת פרוסיה. בעשר השנים הבאות, לואי-אנטואן ליווה ויעץ לדודו, לואי השמונה עשר. בהמשך בני המשפחה חזרו לרוסיה, אולם לאחר חתימת הסכם טילזיט בין נפוליאון לאלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, נאלצו בני המשפחה לתפוס מחסה באנגליה. שם, בבית הארטוול, חידש לואי השמונה עשר את חצרו, וללואי-אנטואן ניתנה קצבה של 300 £ בחודש. פעמיים (בשנת 1807 ובשנת 1813) הוא ניסה לחזור לרוסיה להצטרף למאבק נגד נפוליאון, אך בקשתו נדחה על ידי הצאר, ולואי אנטואן נאלץ להישאר באנגליה. בשנת 1814 הפליג לואי אנטואן לבורדו, שם הכריז על הרסטורציה. בהמשך לחם לואי אנטואן לצד הדוכס מוולינגטון כדי להחזיר את בן דודו פרננדו השביעי, מלך ספרד לכס המלוכה של ספרד.

הגלות לאנגליה והחזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כראש הצבא המלוכני בעמק נהר הרון הדרום, לואי אנטואן לא הצליח למנוע את חזרתו של נפוליאון לפריז, ונאלץ לברוח שוב לאנגליה במהלך "מאה הימים". בשנת 1823, הוא פיקד על חיל צרפתי שנשלח לספרד, כדי לסייע לשלטונו של פרננדו השביעי, מלך ספרד. לואי אנטואן ניצח בקרב טרוקדרו, ועל כך קיבל את התואר נסיך טרוקדרו.

עם מותו של לואי השמונה עשר בשנת 1824, עלה אביו שארל העשירי לשלטון, ולואי-אנטואן הפך ליורש העצר. לואי אנטואן תמך במדיניות הריאקציונית של אביו, שכללה גירוש קצינים בונפארטיסטים לשעבר מהצבא.

לואי-אנטואן דוכס אנגולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1830, במהלך מהפכת יולי, המוני מפגינים זועמים דרשו את התפטרותו של שארל ושל צאצאיו, לטובת בן דודו לואי פיליפ, דוכס אורליאן, ושלחו משלחת לארמון טווילרי, בניסיון לכפות עליו שיתוף פעולה. שארל חתם בחוסר רצון על המסמך של הוויתור על מלכותו ב-2 באוגוסט 1830 בעצת אשתו; וכעבור 20 דקות התפטר אף לואי אנטואן מזכותו לשלטון.

לואי אנטואן ואשתו מארי תרז נסעו בנובמבר 1830 לאדינבורו, סקוטלנד, והשתכנו בבית בריג'נט ליד ארמון הולירוד.

לואי אנטואן מת בגוריציה, אוסטריה ב-3 ביוני 1844, בגיל 69, ונקבר בקריפטה של ​​אביו שארל בכנסייה של המנזר הפרנציסקני.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי החמישה עשר, מלך צרפת
 
מריה לשצ'ינסקה
 
אוגוסט השלישי, מלך פולין
 
מריה יוזפה, ארכידוכסית אוסטריה
 
קרלו אמנואלה השלישי, מלך סרדיניה
 
פוליקסנה, רוזנת הסן-רוטנבורג
 
פליפה החמישי, מלך ספרד
 
אליזבטה פארנזה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי פרדיננד, דופן צרפת
 
 
 
 
 
מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה
 
 
 
 
 
ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה
 
 
 
 
 
מריה אנטוניה פרננדה, נסיכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל העשירי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה תרזה, נסיכת סבויה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי אנטואן, דוכס אנגולם


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]