ג'יימס מונרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס מונרו
(28 באפריל 1758; מחוז ווסטמורלנד שבוירג'יניה - 4 ביולי 1831) (בגיל 73)
James Monroe 02.jpg

ג'יימס מונרו
שם בשפת המקור James Monroe
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית - רפובליקנית
בת-זוג
נשיא ארצות הברית ה-5
תקופת כהונה 4 במרץ 1817 - 3 במרץ 1825 (8 שנים)
סגן דניאל תומפקינס
הקודם בתפקיד ג'יימס מדיסון
הבא בתפקיד ג'ון קווינסי אדמס

ג'יימס מונרואנגלית: James Monroe‏; 28 באפריל 1758 - 4 ביולי 1831) היה נשיאה החמישי של ארצות הברית, משנת 1817 ועד לשנת 1825. לפני כן כיהן כסנאטור מטעם וירג'יניה, כמושל המדינה, כמזכיר המלחמה וכמזכיר המדינה.

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווירג'יניה לספנס מונרו ואליזבת ג'ונס. לחם בהצטיינות במלחמת העצמאות, ולמד משפטים. בשנותיו הפוליטיות הראשונות הצטרף לאנטי פדרליסטים בוועידת וירג'ינה שאישרה את חוקת ארצות הברית. ב־1790 נבחר לסנאט של ארצות הברית. ב־1794 עד 1796 כיהן כשגריר לצרפת. מאוחר יותר, תחת הנשיא תומאס ג'פרסון, סייע במשא ומתן לרכישת לואיזיאנה.

הנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת 1812 נבחר לנשיאות ב-1816, ושוב ב-1820, בשתי הפעמים כמעט ללא תחרות. מונרו היה האחרון מוותיקי מלחמת העצמאות שכיהן כנשיא. נשיאותו של מונרו נודעה אחר כך כ"עידן הרגשות הטובים", בין השאר בגלל שפוליטיקה מפלגתית כמעט לא הייתה קיימת באותו תקופה. המפלגה הפדרליסטית נכחדה, וההתכחשות בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הוויגית עדיין לא התרחשה. כמעט כל פוליטיקאי באותה תקופה השתייך למפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית.

עם זאת, ה"רגשות הטובים" היו מלווים גם במחלוקת עזה. בקשתה של טריטוריית מיזורי להתקבל לאיחוד כמדינה שבה העבדות מותרת נדחתה ב-1819. הצעת פשרה לקבל את מיזורי, אך לבטל באופן הדרגתי את העבדות בה, הייתה המוקד לשנתיים של דיונים עזים בקונגרס. לבסוף התקבלה פשרה ולפיה התקבלה מיזורי כמדינה שבה העבדות מותרת, מיין כמדינה שבה העבדות אסורה, ובנוסף נאסרה העבדות בכל הטריטוריות שמצפון וממערב למיזורי.

פעולתו המפורסמת ביותר של מונרו כנשיא היא דוקטרינת מונרו, שעליה הכריז בנאום לקונגרס ב-2 בדצמבר 1823. הדוקטרינה גורסת כי יבשת אמריקה צריכה להיות חופשית מקולוניאליזם אירופאי, וממעורבות אירופאית בעניינם של המדינות בה. בנוסף, ארצות הברית צריכה לשאוף לנייטרליות בסכסוכים בין המעצמות האירופאיות, או בינן לבין הקולוניות שלהן, אבל להחשיב כל קולוניה חדשה באמריקה, או התערבות בענייניה של מדינה באמריקה, כאקט של עוינות כלפי ארצות הברית. למרות זאת, מונרו לא הכיר באופן רשמי ברפובליקות האחיות החדשות באמריקה עד 1822, אחרי שווידא שהקונגרס יקצה את ההקצבה הדרושה למשימות דיפלומטיות. הוא ומזכיר המדינה ג'ון קווינסי אדמס ביקשו להימנע מסכסוך עם ספרד עד שתוותר על פלורידה, כפי שאכן עשתה ב-1821.

בנוסף, בריטניה, על הצי החזק שלה, לא הייתה מעוניינת גם היא בכיבוש מחדש של אמריקה הלטינית, והציעה להכריז במשותף עם ארצות הברית על רצונן לשמור עליה חופשית מכיבוש אירופאי.

הנשיאים לשעבר תומאס ג'פרסון וג'יימס מדיסון יעצו למונרו לקבל את ההצעה, אבל מזכיר המדינה אדמס סבר שיהיה זה כן יותר להצהיר במפורש על ההחלטה בפני רוסיה וצרפת, מאשר להיאחז בכוחה הצבאי של בריטניה לביסוס עיקרון זה. מונרו קיבל את העצה והכריז שלא רק שאמריקה הלטינית צריכה להישאר חופשייה מכיבוש אירופאי, אלא בנוסף, אל לרוסיה להמשיך להתקדם דרומה לאורך חוף האוקיינוס השקט. מעמדם החופשי והעצמאי של האמריקות, הכריז, חייב להישמר, והם לא יהיו יעד לכיבוש מצד מעצמה אירופאית כלשהי.

כ־20 שנה לאחר מותו ב-1831 נודעה הצהרה זו כאמור כדוקטרינת מונרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נשיאי ארצות הברית
ג'ורג' וושינגטוןג'ון אדמסתומאס ג'פרסוןג'יימס מדיסוןג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסאנדרו ג'קסוןמרטין ואן ביורןויליאם הנרי הריסוןג'ון טיילרג'יימס פולקזאכרי טיילורמילרד פילמורפרנקלין פירסג'יימס ביוקנןאברהם לינקולןאנדרו ג'ונסוןיוליסס סימפסון גרנטרתרפורד הייזג'יימס גרפילדצ'סטר ארתורגרובר קליבלנדבנג'מין הריסוןגרובר קליבלנדויליאם מקינליתאודור רוזוולטויליאם האוורד טאפטוודרו וילסוןוורן הרדינגקלווין קולידג'הרברט הוברפרנקלין דלאנו רוזוולטהארי טרומןדווייט אייזנהאוארג'ון פיצג'רלד קנדילינדון ג'ונסוןריצ'רד ניקסוןג'רלד פורדג'ימי קרטררונלד רייגןג'ורג' הרברט ווקר בושביל קלינטוןג'ורג' ווקר בושברק אובמה החותם של נשיאי ארצות הברית.
מזכירי המדינה של ארצות הברית
תומאס ג'פרסוןאדמונד רנדולףטימות'י פיקרינגג'ון מרשלג'יימס מדיסוןרוברט סמית'ג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסהנרי קליימרטין ואן ביורןאדוארד ליווינגסטוןלואיס מקלייןג'ון פורסית'דניאל ובסטראבל אפשורג'ון קלהוןג'יימס ביוקנןג'ון קלייטוןדניאל ובסטראדוארד אברטויליאם מרסילואיס קאסג'רמיה בלאקויליאם סיוארדאליהוא וושבורןהמילטון פישויליאם אברטסג'יימס בלייןפרדריק פרלינגהויסןתומאס בייארדג'יימס בלייןג'ון פוסטרוולטר גרשםריצ'רד אולניג'ון שרמןויליאם דייג'ון הייאליהוא רוטרוברט בייקוןפילאנדר נוקסויליאם ג'נינגס ברייאןרוברט לאנסינגביינברידג' קולביצ'ארלס אוונס יוזפרנק קלוגהנרי סטימסוןקורדל הולאדוארד סטטיניוסג'יימס פ. ברנסג'ורג' מרשלדין אצ'יסוןג'ון פוסטר דאלסכריסטיאן הרטרדין ראסקויליאם פירס רוג'רסהנרי קיסינג'רסיירוס ואנסאדמונד מאסקיאלכסנדר הייגג'ורג' שולץג'יימס בייקרלורנס איגלברגרוורן כריסטופרמדליין אולברייטקולין פאוולקונדוליזה רייסהילרי רודהם קלינטוןג'ון קרי החותם של משרד החוץ האמריקאי