קרוליין נורטון
_society_beauty_and_author_by_GH,_Chatsworth_Coll..jpg) | |
| לידה |
22 במרץ 1808 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביוני 1877 (בגיל 69) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| שם לידה | Caroline Elizabeth Sarah Sheridan |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Fletcher Cavendish Charles Conyers Norton, Thomas Brinsley Norton, 4th Baron Grantley, William Norton |
  | |
קרוליין אליזבת שרה נורטון (באנגלית: Caroline Elizabeth Sarah Norton ; 22 במרץ 1808 - 15 ביוני 1877) הייתה אשת חברה, סופרת, משוררת, מחזאית ופעילה חברתית למען זכויות נשים. כשקרוליין נפרדה מבעלה המתעלל היא גילתה שאין לה שום זכות משפטית בלי בעלה, בעוד שהוא היה יכול מתוקף זכויותיו החוקיות למנוע ממנה גישה לבניהם ולרכושה. בעלה גם האשים אותה בניאוף עם ידידה הקרוב ויליאם לם, לורד מלבורן, שהיה אז ראש ממשלת בריטניה, ואחרי ניסיון סחיטה כושל גרר את לם לבית המשפט. הוא אמנם הפסיד במשפט, אך השערורייה שנוצרה כמעט הפילה את הממשלה, ופגעה בקרוליין. פעילותה של קרוליין הובילה לחקיקת חוק Custody of Infants Act 1839 – המקור לחזקת הגיל הרך, Matrimonial Causes Act 1857 וחוק Married Women's Property Act 1870.
נעורים ונישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרוליין נולדה בלונדון לתומס שרידן ולקרוליין הנרייטה קאלאנדר. אביה היה שחקן, חייל ופקיד קולניאליסטי ואמה הייתה סופרת שפרסמה שלושה ספרים קצרים. הוריה השתייכו למשפחות בעלות קשרים ענפים אבל בעלות הכנסה מועטה, וכשתומס מת בשנת 1817 המשפחה נקלעה לקשיים כלכליים ונאלצה להיעזר בתמיכתם של חברים. עם יציאתן לחברה, קרוליין ואחיותיה זכו להצלחה חברתית וכונו בשל יופיין וכישוריהן שלושת הגראציות[1]. שתי אחיותיה זכו לנישואים מוצלחים מבחינה חברתית ואישית, למרות מצבה הכלכלי של המשפחה. קרוליין קיבלה רק הצעת נישואים אחת, לה נעתרה בגיל תשע-עשרה, למרות חששות וספקות, בשל החשש להיות לנטל על משפחתה. ב-30 ביולי 1827, היא נישאה לג'ורג' צ'אפל נורטון עורך דין, נציג פרלמנט ובן אצולה, שהתגלה כבעל קנאי ורכושני הנתון להתקפים של אלימות בהיותו שיכור. אי הצלחתו של נורטון במקצוע בו בחר תרמה גם היא לחיכוכים בין בני הזוג והביאה למריבות על כסף[2].
החל משנות נישואיה הראשונות קרוליין השתמשה ביופייה, בשנינותה ובקשריה הפוליטיים כדי לבסס את עצמה כמארחת וכאושיה חברתית, וזכתה לאויבים ומעריצים כאחד. ביו ידידיה היו אדוארד בולוור-ליטון, בנג'מין דיזראלי, מרי שלי ולאופולד הראשון מלך הבלגים. למרות גאוותו וקנאתו, נורטון עודד את אשתו להשתמש בקשריה כדי לקדם את הקריירה שלו, ובשנת 1831, בזכות השפעתה, הוא מונה לשופט שלום במשטרת לונדון[3]. באותה תקופה קרוליין החלה לעסוק בכתיבה, הן כמקור נוסף לפרנסה והן כמוצא לרגשותיה. בשנת 1836 אחרי ויכוח נוסף בין קרוליין לבעלה, קרוליין הלכה לבקר את אחותה. במהלך הביקור אחד המשרתים הגיע ואמר לקרוליין שילדיה וחפציהם נלקחו באופן בלתי מתוכנן מהבית. קרוליין עברה להתגורר עם אחיה, ובעלה הכריז על הפירוד ביניהם באופן פומבי ומשפיל.
פירוד ופעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נורטון האשים את קרוליין בניהול רומן עם לורד מלבורן, שכיהן אז כראש הממשלה, הוא ניסה לסחוט את לורד מלבורן ומשזה לא הצליח הוא גרר אותו למשפט. נורטון אמנם הפסיד במשפט, אך השערורייה שנוצרה כמעט הפילה את הממשלה. הפסדו של נורטון לא הועיל לקרוליין. היא איבדה את חברותו של לורד מלבורן, המוניטין שלה נפגע, ומפני שבעלה לא הצליח להוכיח שהיא בגדה בו, לא הייתה להם את העילה החוקית שנדרשה אז עבור השגת גירושין.
אחרי הפירוד קרוליין גילתה שכאשה נשואה אין לה זכויות חוקיות ומעמד משפטי משל עצמה. היא לא יכלה להגיש תביעת דיבה כנגד האנשים שהכפישו את שמה – רק בעל היה יכול לעשות זאת עבור אשתו, בעלה היה הבעלים החוקי של כל רכוש וממון שהיו לה והייתה לו זכות למנוע ממנה גישה אליהם ומכאיב מכל עבורה, בהתאם לחוק שהיה קיים בשנת 1836 ילדים נחשבו לרכוש של האב ומבחינה חוקית הייתה זו זכותו של בעלה למנוע ממנה מלפגוש את בניה. נורטון מנע מקרוליין גישה לילדיהם עד שבנם הצעיר מת אחרי שפצע שספג במהלך תאונת רכיבה לא טופל כיאות והוביל למותו מזיהום בשנת 1842. נורטון אמנם זימן את קרוליין לראות את בנה כשהבין את חומרת המצב, אך היא לא הספיקה להגיע בזמן. קרוליין שלא הספיקה להיפרד מבנה ראתה בנורטון אחראי למותו של בנם. לאחר התאונה נורטון אפשר לקרוליין להיפגש עם בניה תחת מגבלות מסוימות, אך הוא המשיך להקשות על חייה.
בשל מצבה האישי, קרוליין הפכה לפעילה נלהבת לקידום חוקים המקדמים צדק חברתי, בעיקר כאלה המעניקים זכויות לנשים נשואות וגרושות. כאשר הפרלמנט דן בנושא הרפורמה בגירושין בשנת 1855, קרוליין הגישה לחברי הפרלמנט תיאור מפורט על נישואיה, ותיארה את הקשיים שעמדו בפני נשים כתוצאה מהחוקים הקיימים. בעיקר בזכות פעילותה האינטנסיבית (שכללה מכתב למלכה ויקטוריה) הועברו בפרלמנט החוקים הבאים:
חוק המשמורת על פעוטות 1839 (באנגלית: Custody of Infants Act 1839) - אפשר לנשים פרודות או גרושות לקבל חזקה על ילדיהן עד לגיל שבע, ולקבל גישה אליהם גם לאחר מכן.
חוק דיני משפחה 1857 (באנגלית: Matrimonial Causes Act 1857) - שינה את הליך הגירושים והפך אותו לפחות יקר ומסובך מאשר בעבר.
חוק נכסי נשים נשואות 1870 (באנגלית: Married Women's Property Act 1870) - העניק לאשה נשואה בבריטניה, לראשונה, זהות משפטית נפרדת מבעלה, דבר שאפשר לה להחזיק בכסף ולרשת נכסים. חוק המשמורת על פעוטות לא עזר לקרוליין עצמה, כי בעלה העביר את ילדיה לסקוטלנד שם החוק לא חל עם קבלתו. המאבק של קרוליין התמקד בהרחבת זכויותיהן המשפטיות של נשים, והיא לא הייתה מעורבת במאבק הסופרג'יסטי, ואף הצהירה במאמר בו הגנה על עצמה מפני ההאשמה שהיא רדיקלית כי היא איננה מאמינה בשוויון בין גברים לנשים.
קרוליין זכתה בחופש שלה רק עם מותו של בעלה בשנת 1875. היא נישאה לידיד ותיק, הסופר והפוליטיקאי סר ויליאם סטירלינג מקסוול במרץ 1877. כעבור שלושה חודשים, ב-15 ביוני 1877, היא מתה בלונדון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפרי עטה של קרוליין נורטון
- מכתבה של קרוליין נורטון למלכה ויקטוריה
- קרוליין נורטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קרוליין נורטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)