קרולין ברדואה
 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1781 בלנשטת, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
2 ביוני 1864 (בגיל 82) בלנשטת, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
  | |
קרולין ברדואה (גרמנית: Caroline Bardua ; 11 בנובמבר 1781 – 2 ביוני 1864) הייתה ציירת גרמנית. היא הייתה אחת הנשים מהמעמד הבינוני שהצליחה ליצור לעצמה קיום בסיסי כאמנית עצמאית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרולין ברדואה הייתה בתם של יוהאן אדם ברדואה, משרתם של אלכסיוס פרידריך כריסטיאן, הדוכס מאנהלט-ברנבורג, וסופי סבין קירשנר.[1]
לימוד האמנות הראשון שלה היה בין השנים 1805–1807 אצל הנס היינריך מאייר בוויימאר. שם היא הכירה את יוהאן וולפגנג פון גתה, שאת דיוקנו היא ציירה. בין השנים 1808–1811 היא, יחד עם לואיז סיידלר, הייתה תלמידתו של גרהרד פון קיגלגן בדרזדן. בסדנתו היא ותלמידים אחרים הפיקו עותקים של ציורים. היא התוודעה גם לאנטון גרף ולקספר דויד פרידריך, שהיה אז לא ידוע. לאחר סיום הלימודים קרולין ואחותה, הזמרת וילהלמין ברדואה, נסעו יחד לפריז ולפרנקפורט.
בשנת 1819 הגיעו שתי האחיות, שנותרו לא נשואות כל חייהן, לברלין, שם ניהלו סלון. אחד האורחים היה המשורר אוגוסט פרידריך ארנסט לנגביין. בהתחלה עבודתה של קרולין הייתה מבוקשת מאוד בברלין, אך מצב זה השתנה במהרה לרעה.
תערוכה בשנת 1822, בה הוצגו עבודותיה של קרולין יחד עם עבודותיו של וילהלם פרידריך שדו, הייתה אחד הגורמים העיקריים לנפילתה. דיוקנאותיה של הנסיכה אלכסנדרין מפרוסיה, והנסיך ובני משפחה אחרים ספגו ביקורת קשה בהשוואה לציורים של שדו שבניגוד לברדואה קיבל הכשרה אקדמית.
בשנת 1827 נאלצו שתי האחיות לוותר על מגוריהן בברלין מסיבות כלכליות.
לאחר מכן הן ניהלו אורח חיים נוודי, ולעיתים קרובות עברו בין ערים קטנות כמו היידלברג או קרפלד, ונמנעו מכל תחרות. שתי האחיות המשיכו לחיות יחד.
לאחר מותה של קרולין בשנת 1864 פרסמה וילהלמין ביוגרפיה של אחותה ואז נפטרה כעבור שנה בשנת 1865.[2]
קרוליין ברדואה הייתה בעיקר ציירת פורטרטים. נושאי הדיוקנאות שלה כוללים את קספר דייוויד פרידריך, קרל מריה פון ובר, ניקולו פאגאניני, יוהאן וולפגנג פון גתה, אשתו כריסטיאן פון גתה, ויוהנה שופנהאואר.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מרינה רודיוס -
-
דיוקן של אשה -
קספר דויד פרידריך
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kovalevski, Baerbel (1997). "Bardua, Caroline". Dictionary of Women Artists: Artists, J-Z. By Gaze, Delia. Gaze, Delia (ed.). Fitzroy Dearborn Publishers. pp. 209-212. ISBN 978-1-88496-421-3. Retrieved 4 April 2017.
- ^ Wilhelmine Bardua: Jugendleben der Malerin Caroline Bardua. Mit dem Bildniß der Caroline Bardua. Nach einem Manuskript ihrer Schwester Wilhelmine Bardua herausgegeben von Walter Schwarz. Hoffmann, Breslau 1874.