גלי רדיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קרינת רדיו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Amfm3-en-de.gif
סימן אזהרה מפני קרינה לא מייננת (אשר גלי רדיו נמנים עם סוגיה)

גלי רדיו הם קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שבין 3 קילו-הרץ עד 300 גיגה-הרץ מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי. אורכי הגל של תדרים אלו הם 100 ק"מ עד 1 מילימטר. ככל שאר הגלים המהווים קרינה אלקטרומגנטית, גם גלי רדיו מתפשטים במהירות האור, ונעים בשדות אלקטרומגנטיים המתפשטים בריק.

תדרי רדיו משמשים, בין השאר, לתקשורת אלחוטית. לשם ביצוע תקשורת אלחוטית יש להקצות למשדר תדר שבו ישדר, ורוחב סרט מסוים. לכל משדר תדר המוקצב לו, שבו ניתן להאזין לו, ובקשר דו-כיווני - גם לשוחח אתו. כיוון שרוחב הסרט הכולל של גלי הרדיו מוגבל, ולכל משדר נדרש רוחב סרט מינימלי, הרי מספרם הכולל של תדרי הרדיו מוגבל. העובדה שלמשדר יש טווח מסוים, התלוי בעוצמת השידור ובצורת ההתפשטות של גלי הרדיו, מאפשרת להקצות אותו תדר לשני משדרים המרוחקים במידה מספקת, אך בעיית המחסור אינה נפתרת. סוג של פתרון לבעיה הוא העברתו של תחום רחב של תדרים בתווך שידור אחר (כגון תקשורת בכבלים). אז תחום התדרים מכיל גם תדרים שנמצאים באוויר ומוקצים לצרכים אחרים. אפשרות אחרת היא שידור וקליטה באלומות צרות מאוד כמו שידור וקליטה בעזרת לוויינים. פריצת דרך בתחום ניצול תדרי רדיו לתקשורת אישית הושגה עם המצאת התקשורת הסלולרית. עד להמצאת שיטה זו, השימוש בתדרי רדיו היה נפוץ בעיקר אצל גופים וארגונים ולא באופן אישי.

בתחום שידורי הרדיו לתקשורת המונים היצע התדרים מצומצם ביותר, ולכן נדרשת הסדרה של הקצאת התדרים, המבוצעים במספר גופי הסדרה ופיקוח ברחבי העולם, הן ברמה הארצית (כגון משרד התקשורת בישראל), והן ברמה הבינלאומית (כגון ITU). המחסור בתחום זה, יחד עם הרצון לשדר לציבור הרחב, יצרו את תופעת הרדיו הפיראטי. ישנם תחומים נוספים בהם יש מחסור בתדרים; דוגמה לכך הם תדרים בתחום ה-2.4 גיגה-הרץ ששימשו את צה"ל שסירב לפנותם לשימושי שן כחולה הזקוקים לתחום זה. במשך תקופה ארוכה נאסר בישראל שיווק של מכשירים אזרחיים שתומכו בתקן "שן כחולה", עד למציאת הסדר שבמסגרתו פינה צה"ל את תחום התדרים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלת הקצאת תדרי הרדיו לשימושים השונים בארצות הברית ב-2016

לגלי הרדיו מספר שימושים, הנפוצים ביניהם -

חלוקת סקלת גלי רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלי רדיו בתדרים שונים מוקצים לטובת שימוש כזה או אחר:

  • גלים ארוכים (LW) בתחום שמתחת ל-300Khz. לגלים אלו יכולת עבירות טובה בקרקע, והם מאפשרים כיסוי שטח גבוה בהשוואה לתחומים אחרים. על פי ה-ITU, אזור מס' 1 (הכולל את אירופה, אפריקה, המזרח התיכון, המפרץ הפרסי, ברית המועצות לשעבר, ומונגוליה) יכולים להשתמש בתדרים 148.5 עד 283.5KHz שבתחום זה לטובת שידורי רדיו, שנעשים לרוב ב-AM באמצעות גל נושא בכפולות של 9KHz.
  • גלים בינוניים (MW) בתחום 500-1600KHz, לרוב בשידורי AM
  • גלים קצרים (SW) (גם "תדר גבוה" ובראשי תיבות: ת"ג) בתחום 1.7-30MHz, בהם מקובלות שיטות שידור מגוונות. משמשים בדרך כלל לשידורי תחנות רדיו לטווח רחוק במיוחד (מדינות רבות) ולתקשורת בין חובבי רדיו
  • תג"מ (תדר גבוה מאוד, VHF) בתחום 30-88MHz, משמש לתקשורת רדיו טקטית בצה"ל ובצבאות רבים אחרים.
  • טלוויזיה אנלוגית - בתחומים:
    • VHF: 70-88MHz, 108-200MHz
    • UHF: 200-700MHz
  • רדיו אנלוגי בשיטת אפנון FM בתחום 88-108MHz
  • רדיו דיגיטלי - בתחום (174-218MHz (Band III ב-VHF וכן בתחום 1.454-1.492GHz ב- L-Band
  • טלפון סלולרי אנלוגי ודיגיטלי - בסביבות 800-900MHz וכן בסביבות1800-1900MHz, 2100MHz
  • שן כחולה, Wi-Fi בתקנים 802.11b, 802.11g ו-802.11n, טלפונים אלחוטיים ותנורי מיקרוגל בתחום 2.4GHz
  • Wi-Fi בתקן 802.11n, 802.11a ו-802.11ac בתחום 5GHz
  • לוויין ומכ"ם - סביבות 10GHz ומעלה

גלי הרדיו מעל 1GHz מתאפיינים בדרך כלל בעבירות הדומה מאוד לעבירות של קרני אור, כלומר כל דבר החוסם אור חוסם אותם במידה רבה מאוד. תכונה זו מתגברת ככל שעולה התדירות.

תת-תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת-תחום בעברית תת-תחום באנגלית כינוי תחום אורך גל
תדר קיצוני נמוך Extremely low frequency ELF 3 - 30 Hz 10,000 - 100,000 ק"מ
תדר סופר נמוך Super low frequency SLF 30 - 300 Hz 1,000 - 10,000 ק"מ
תדר אולטרה נמוך Ultra low frequency ULF 300 Hz - 3 kHz 100 - 1000 ק"מ
תדר נמוך מאוד Very low frequency VLF 3 - 30 kHz 10 - 100 ק"מ
תדר נמוך Low frequency LF 30 - 300 kHz 1 - 10 ק"מ
תדר בינוני Medium frequency MF 300 - 3000 kHz 100 - 1000 מטר
תדר גבוה High frequency HF - ת"ג 3 - 30 MHz 10 - 100 מטר (גלים קצרים)
תדר גבוה מאד Very high frequency VHF - תג"מ 30 - 300 MHz 1 - 10 מטר
תדר אולטרה גבוה Ultra high frequency UHF - תא"ג 300 - 3000 MHz 10 - 100 ס"מ
תדר סופר גבוה Super high frequency SHF 3 - 30 GHz 1 - 10 ס"מ
תדר קיצוני גבוה Extremely high frequency EHF 30 - 300 GHz 1 - 10 מ"מ

חלוקה של תדרי הג'יגה ומעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינוי תחום תדר מקור השם
L 1 - 2 GHz Long wave
S 2 - 4 GHz Short wave
C 4 - 8 GHz Compromise between S and X
X 8 - 12 GHz ככל הנראה קיצור לכינוי של סימון המטרות במערכת לבקרת אש, אשר בעבר השתמשו בתחום זה.
Ku 12 - 18 GHz Kurz-under
K 18 - 27 GHz Kurz (בגרמנית: קצר)
Ka 27 - 40 GHz Kurz-above
V 40 - 75 GHz
W 75 - 110 GHz
mm  110 - 300 GHz

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השם "רדיו" הגה הפיזיקאי הצרפתי אדוארד בראנלי (Edouard Branly). שם זה מגיע במקור מהמונח "radioconductor", אשר מבוסס על הפועל להקרין - "to radiate".

גלי רדיו מכונים גם בשם "גלי האתר". כינוי זה מקורו בתאוריה השגויה לפיה גלים אלקטרומגנטיים זקוקים לתווך חומרי כלשהו על מנת לנוע במרחב, בדומה לגלי קול. תאוריה זו הופרכה בעזרת ניסוי מייקלסון-מורלי.

שימוש באנטנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטנת לולאה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנטנה

ניתן ליצור גלי רדיו באמצעות זרם חילופין העובר באנטנה. כאשר גלי רדיו נעים בסביבתו של תיל מוליך, תנועת השדות המגנטיים והחשמליים שלהם גורמת להשראה אלקטרומגנטית היוצרת זרם חילופין ומתח בתיל. אלו יכולים להיות מפוענחים כאותות או נתונים המאפשרים שימוש בגלי הרדיו לתקשורת אלחוטית.

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית יכולה לגרום מחלות קשות (כמו סרטן המוח, סרטן השד, גליומה,[1] סרטן הדם וכדומה) ובעיות בריאות שונות כמו כאבי ראש, עייפות, סחרחורות, פריחות, בחילות, בעיות עיכול, פגיעה בתאי זרע ועוד.[2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15][16][17][18][19][20][21][22]

לדוגמה, פורסם ברשת הטלוויזיה CBS בתוכנית CBS NEWS שצעירה בת 21 פתחה סרטן השד בדיוק בצמוד לאיזור בחזה שבו היא נהגה למקם את הטלפון הנייד שלה.[10]

בשנת 2011 ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) קבע שטלפונים ניידים יכולים לגרום לסרטן.[3][23][10]

ברשת הטלוויזיה CNN הומלץ מספר פעמים להרחיק טלפונים ניידים מהראש בגלל הקביעה של ארגון הבריאות העולמי שהם יכולים לגרום לסרטן.[23][3][5]

משרד הבריאות של מדינת קליפורניה פרסמה מסמך שנאסר לפרסום במשך 7 שנים שגם ממליץ להגדיל את המרחק של הטלפון הנייד מהגוף, לא לישון לידו ולא לשים אותו בכיס או צמוד לגוף, אלא במקרה שהוא מכובה.[11] המסמך מציין ששימוש ממושך בטלפונים ניידים יכול להגדיל את הסיכוי לחלות בסרטן המוח ובמחלות נוספות.[11]

המסמך מוסיף שילדים יכולים להיות בדרגת סיכון גבוהה יותר ממבוגרים כי הקרינה אלקטרומגנטית יכולה לחדור עמוק יותר לתוך מוחם.[11] דבר זה גם הוסבר על ידי דברה דייוויס, ג'ורג' קרלו ור. ס. שרמה שהסבירו שקרינה זו מזיקה מאוד לילדים.[19][20][21]

הנושא הוא תחת מחקר, אך במחקר של ה־US National Toxicology Program נמצא שעכברים שהיו חשופים לקרינה פתחו גידולים במוח ובלב.[3] הנושא הזה שנוי במחלוקת מתמשכת שקשורה גם ללחץ מצד גורמים כלכליים, תעשיינים, תאגידים וחברות גדולות (כמו מוטורולה)[24] שמנסות להוכיח שמוצריהן בטוחים לשימוש.[12][25][26][27][28] [29][24][30][31][32] אותם תאגידים טוענים שמוצריהם בטוחים לשימוש.

השפעת התעשייה על המדע בתחום הקרינה האלקטרומגנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא שחברות גדולות מתעשיית הטלפונים הסלולרים מממנות חלק גדול מהמחקרים בנושא (לפחות 44% לפי מקור אחד,[25] לפחות 87% לפי מקור אחר[33]) ומשפיעות מאוד על הפרשנות של הממצאים במחקרים שהן מממנות.[25][33][34][26][27][28][29][24][30]

אותה מגמה קיימת גם בתאגידים וחברות גדולות המפתחות מוצרים מתחומים אחרים.[35][36][37][38][39][40][41][42][43]


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלי רדיו בוויקישיתוף



  1. ^ Michael Carlberg, Lennart Hardell, Evaluation of Mobile Phone and Cordless Phone Use and Glioma Risk Using the Bradford Hill Viewpoints from 1965 on Association or Causation, BioMed Research International, 2017, 2017, עמ' 1–17 doi: 10.1155/2017/9218486
  2. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1469943/?tool=pmcentrez
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 CNN, By Danielle Dellorto,. "WHO: Cell phone use can increase possible cancer risk" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  4. ^ RFSAFE (21 בנובמבר 2013), Cell Phone Radiation Safety Tips With Dr Sanjay Gupta on Anderson Cooper 360, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  5. ^ 5.0 5.1 RFSAFE (21 בנובמבר 2013), Dr Sanjay Gupta explains Cell Phone Radiation Hazards, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  6. ^ Welcome to the National Quiet Zone - CNN Video, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  7. ^ CNN, Carina Storrs, for. "Cell phone-related cancer for rats raises alarm". CNN. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  8. ^ CNN, Carina Storrs, for. "Cell phone-related cancer for rats raises alarm". CNN. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  9. ^ CNN (19 במאי 2011), CNN: Are cell phones safe to use?, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 "Cellphone safety: Where do you keep your phone?" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 "Cellphone Radiation Exposure Fact Sheet Draft Released By California Health Officials" (באנגלית). 2 במרץ 2017. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  12. ^ 12.0 12.1 "Research on Industry Influence on EMFs - Environmental Health Trust". Environmental Health Trust (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  13. ^ Manya Prasad, Prachi Kathuria, Pallavi Nair, Amit Kumar, Mobile phone use and risk of brain tumours: a systematic review of association between study quality, source of funding, and research outcomes, Neurological Sciences: Official Journal of the Italian Neurological Society and of the Italian Society of Clinical Neurophysiology, 38, May 2017, עמ' 797–810 doi: 10.1007/s10072-017-2850-8
  14. ^ Michael Carlberg, Lennart Hardell, Evaluation of Mobile Phone and Cordless Phone Use and Glioma Risk Using the Bradford Hill Viewpoints from 1965 on Association or Causation, BioMed Research International, 2017, 2017, עמ' 1–17 doi: 10.1155/2017/9218486
  15. ^ Electromagnetic fields and public health, World Health Organization (בen-GB)
  16. ^ "Ethekwini’s secret deal with MTN leaves residents sick". CityPress (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  17. ^ "What It’s Like to Be Allergic to Wi-Fi". Science of Us (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  18. ^ A. B. C. News, Wi-Fi Lawsuit Draws Attention to Controversial Syndrome, ABC News, ‏2015-08-26
  19. ^ 19.0 19.1 Environmental Health Trust (8 בספטמבר 2015), 5/9/2015 George Washington University: Dr. Sharma and Dr. Davis: Science and Policy on Wireless, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  20. ^ 20.0 20.1 Environmental Health Trust (18 בספטמבר 2015), The Medical Term for Wi-Fi in School, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  21. ^ 21.0 21.1 Environmental Health Trust (19 בספטמבר 2015), Cell Towers on School Grounds Are Not Safe: George Washington University Scientific Lecture Excerpt, בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  22. ^ Radio and TV Transmitters & Radar, www.chronicexposure.org
  23. ^ 23.0 23.1 UFO Museum (13 ביוני 2013), CNN Breaking News : Cell phone CANCER risks (iPhone, Galaxy, Blackberry), בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017 
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 "UW Scientist Henry Lai Makes Waves in the Cell Phone Industry". Seattle Magazine (באנגלית). 14 בדצמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 Anke Huss, Matthias Egger, Kerstin Hug, Karin Huwiler-Müntener, Source of Funding and Results of Studies of Health Effects of Mobile Phone Use: Systematic Review of Experimental Studies, Environmental Health Perspectives, 115, 2007-1, עמ' 1–4 doi: 10.1289/ehp.9149
  26. ^ 26.0 26.1 Lennart Hardell, MD , PhD , Martin J. Walker, MA , Bo Walhjalt, Lee S. Friedman, BA , MSc , and Elihu D. Richter, MD, [http://mobilfunk-debatte.de/pdf/Mobilfunk_Politik/Hardellsecret_ties.pdf Secret Ties to Industry and Conflicting Interests in Cancer Research], AMERICAN JOURNAL OF INDUSTRIAL MEDICINE, 2006
  27. ^ 27.0 27.1 Elia Valentini, Michele Ferrara, Fabio Presaghi, Luigi De Gennaro, Republished review: systematic review and meta-analysis of psychomotor effects of mobile phone electromagnetic fields, Postgraduate Medical Journal, 87, September 2011, עמ' 643–651 doi: 10.1136/pgmj.2009.047027rep
  28. ^ 28.0 28.1 Lennart Hardell, World Health Organization, radiofrequency radiation and health - a hard nut to crack (Review), International Journal of Oncology, 51, 2017-08-01 doi: 10.3892/ijo.2017.4046
  29. ^ 29.0 29.1 "“Radiation Research” and The Cult of Negative Results". Microwave News. 6 באפריל 2012. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  30. ^ 30.0 30.1 Paul J Rich, [http://www.ipsonet.org/proceedings/wp-content/uploads/2012/07/Proceedings-of-the-PSO-New-Series-no.-11.pdf Proceedings of the Policy Studies Organization New Series, No. 11], PSO journals
  31. ^ Lee Friedman, Michael Friedman, Financial Conflicts of Interest and Study Results in Environmental and Occupational Health Research, Journal of Occupational and Environmental Medicine, 58, March 2016, עמ' 238 doi: 10.1097/JOM.0000000000000671
  32. ^ Justin E. Bekelman, Yan Li, Cary P. Gross, Scope and impact of financial conflicts of interest in biomedical research: a systematic review, JAMA, 289, 2003 Jan 22-29, עמ' 454–465
  33. ^ 33.0 33.1 ANDREW A. MARINO, SIMONA CARRUBBA, The Effects of Mobile-Phone Electromagnetic Fields on Brain Electrical Activity: A Critical Analysis of the Literature, Electromagnetic Biology and Medicine, 28, 2009-01-01, עמ' 250–274 doi: 10.3109/15368370902918912
  34. ^ Sarah J. Starkey, Inaccurate official assessment of radiofrequency safety by the Advisory Group on Non-ionising Radiation, Reviews on Environmental Health, 31, 2016-12-01 doi: 10.1515/reveh-2016-0060
  35. ^ Kathleen Ruff, Scientific journals and conflict of interest disclosure: what progress has been made?, Environmental Health, 14, 2015-05-30 doi: 10.1186/s12940-015-0035-6
  36. ^ Xaver Baur, Lygia Therese Budnik, Kathleen Ruff, David S Egilman, Ethics, morality, and conflicting interests: how questionable professional integrity in some scientists supports global corporate influence in public health, International Journal of Occupational and Environmental Health, 21, 2015-3, עמ' 172–175 doi: 10.1179/2049396714Y.0000000103
  37. ^ Maira Bes-Rastrollo, Matthias B. Schulze, Miguel Ruiz-Canela, Miguel A. Martinez-Gonzalez, Financial Conflicts of Interest and Reporting Bias Regarding the Association between Sugar-Sweetened Beverages and Weight Gain: A Systematic Review of Systematic Reviews, PLOS Medicine, 10, 2013-12-31, עמ' e1001578 doi: 10.1371/journal.pmed.1001578
  38. ^ Adam G. Dunn, Enrico Coiera, Kenneth D. Mandl, Florence T. Bourgeois, Conflict of interest disclosure in biomedical research: a review of current practices, biases, and the role of public registries in improving transparency, Research Integrity and Peer Review, 1, 2016-05-03, עמ' 1 doi: 10.1186/s41073-016-0006-7
  39. ^ David Rosner, Gerald Markowitz, The politics of lead toxicology and the devastating consequences for children, American Journal of Industrial Medicine, 50, October 2007, עמ' 740–756 doi: 10.1002/ajim.20435
  40. ^ Bernard Lo, Marilyn J. Field, Education Institute of Medicine (US) Committee on Conflict of Interest in Medical Research, Conflicts of Interest in Biomedical Research, National Academies Press (US), 2009. (באנגלית)
  41. ^ "Meet the ‘rented white coats’ who defend toxic chemicals". Center for Public Integrity. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  42. ^ Peter C. Gøtzsche, Asbjørn Hróbjartsson, Helle Krogh Johansen, Mette T. Haahr, Ghost Authorship in Industry-Initiated Randomised Trials, PLOS Medicine, 4, 2007-01-16, עמ' e19 doi: 10.1371/journal.pmed.0040019
  43. ^ Yann Joly L.L.B, L.L.M, PhD Candidate, Flora Wahnon B Sc, Bartha Maria Knoppers O.C. PhD, [http://yannjoly.openum.ca/files/sites/57/2016/02/Impact-of-the-Commercialization-of-Biotechnology-Research-on-the-Communication-of-Research-Results-North-American-Perspective.pdf Impact of the Commercialization of Biotechnology Research on the Communication of Research Results: North American Perspective], Harvard Health Policy Review