קרל האסלינגר
| לידה |
11 ביוני 1816 וינה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
26 בדצמבר 1868 (בגיל 52) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה |
אוסטריה |
| תקופת הפעילות |
? – 26 בדצמבר 1868 |
  | |
קרל האסלינגר (בגרמנית: Karl Hasslinger; 11 ביוני 1816 – 26 בדצמבר 1868) היה מוציא לאור, פסנתרן ומלחין אוסטרי מהתקופה הרומנטית. ידוע כממשיך דרכו של אביו – טוביאס האסלינגר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא היה בנו של המו"ל טוביאס האסלינגר ושל קרוליין האסלינגר. הוא למד תחילה בארבעה שיעורים בגימנסיה האקדמית בווינה, ואז קיבל הכשרה מוזיקלית. הוא קיבל שיעורי פסנתר אצל קארל צ'רני, ולמד הלחנה אצל איגנץ פון זייפריד. הוא הופיע בפעם הראשונה בפומבי כשהיה בן 18. לאחר שטוביאס האסלינגר אביו, נפטר בשנת 1842, קרל האסלינגר תפס בעלות על מניות חברת ההוצאה לאור שניהל אביו. הוא שינה את שמה לשם: קרל האסלינגר קוונדם טוביאס. הוא תפס בעלות על החברה תחילה בשנת 1843 עם אמו קרוליין. באותה שנה, נפתחה החנות מחדש בקוהלמרקט (כתובת היום: גראבן 19, וינה) והייתה מפורסמת. לאחר פטירת אימו, הוא היה הבעלים היחיד של החברה, והצליח מאוד. הוא פרסם בעיקר את יצירותיהם של האחים יוהאן, אדוארד, יוזף שטראוס וגם יצירות של המלחין קארל מייקל. בשיתוף פעולה עם צייר הדיוקנאות יוסף קריהובר, הוא צייר את הדיוקנאות של המלחינים הללו. קרל האסלינגר היה פעיל גם בהווי החברתי. הוא ארגן קונצרטים שונים במסעדות ובאולמות קונצרטים. לאחר מחלה שפקדה אותו בשנת 1859, הוא היה יכול לנגן רק ביד ימין גם זאת בצורה מתונה. לאחר מותו, אשתו ג'וזפין, המשיכה לנהל את ההוצאה לאור עד שנמכרה למו"ל הגרמני רוברט אמיל לינאו ב-9 בדצמבר 1875.
קרל האסלינגר נפטר בשנת 1868 ונקבר בבית העלמין במצלינסדורף שבווינה.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרל האסלינגר הותיר אחריו כמה מאות יצירות,[1] כולל מוזיקה לפסנתר ומוזיקה קאמרית; שירים, מקהלות, מוזיקה דתית, מוזיקת ריקודים (ואלסים, פולקות וכו') ומארשים וינאיים.
- סונטה לצ'לו, אופ. 39. פרסום ראשון: 1846. מקצבים: אלגרו נלהב, אנדנטה. הקדשה: "מסייה לה קומה פרנץ ברונשוויק דה קורומפה". ייתכן שפרנץ ברונשוויק דה קורומפה (1777–1849), היה בנה הראשון ויורשו של הרוזנת ג'וזפין ברונסוויק והיצירה הוקדשה לו. כלי נגינה: צ'לו, פסנתר.
- הקבצן מריאלטו, אופ. 124. תאריך הוצאה לאור: 1868. מוציא לאור: קרל האסלינגר. כלי נגינה: פסנתר. הולחן בווינה. לברית לודוויג פוגלאר (1819–1889). שפה: גרמנית. הקדשה: לוועדה של עמותת נסוולדר.
- פנטזיה לקרן ופסנתר, אופ. 117. פרסום ראשון: 1864 על ידי קרל האסלינגר. הולחן בווינה. הקדשה: לפרופסור וילהלם קליינקה.
- דאס ליד פון דר גלוק, אופ. 42. לברית פרידריך שילר (1759–1805). שפה: גרמנית. הקדשה: לג'אקומו מאיירביר (1791–1864). בהשתתפות סולנים, מקהלה ותזמורת.[2]
- ריטר טוגנבורג, אופ. 112. ליבריט: פרידריך שילר, שפה גרמנית. פרסום ראשון: 1861 על ידי קרל האסלינגר. פורסם מחדש על ידי רוברט אמיל לינאו בשנת 1875.
- פנטזיה על 'סוס הברונזה', אופ. 5. פרסום ראשון: 1836. מוציא לאור: טוביאס האסלינגר. תאריך הלחנה: 1835. כלי נגינה: פסנתר סולו.
- הפנטום, אופ. 38. פרסום ראשון: 1846. מוציא לאור: טוביאס האסלינגר. כלי נגינה: פסנתר סולו. יצא לאור בווינה. הקדשה: להקטור ברליוז. (1803–1869).
- נוקטורן ושרצו, אופ. 33. 2 חלקים: לֵילִית. אנדנטינו (רה מז'ור) ושרצו. אלגרו ברילנטה (מינור). פרסום ראשון 1842– וינה: על ידי טוביאס האסלינגר. הקדשה: לקארל צ'רני (1791–1857) כלי נגינה: פסנתר.
- תפילה, אופ. 84. כותרת הקדשה לפרנץ יוזף הראשון: "לזכר הצלתו המאושרת של האב הוד מלכותו של הקיסר האדיב ביותר שלנו, פרנץ יוזף א." פרסום ראשון: 1853. כלי נגינה: פסנתר סולו. הקדשה: לפרנץ יוזף הראשון.
- נושא מגוון בלילה אופ. 31. תאריך הוצאה לאור: 1842. מוציא לאור: טוביאס האסלינגר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על קארל האסלינגר באתר IMSLP. (שם מופיעה תמונה של קרל האסלינגר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קרל האסלינגר, IMSLP
- ^ IMSLP, דאס ליד פון דר גלוק, IMSLP