קרל האסלינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל האסלינגר
Carl Haslinger
קארל האסלינגר-ויקיפדיה.jpg
לידה 11 ביוני 1816
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בדצמבר 1868 (בגיל 52)
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מלחין, מוציא לאור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרל האסלינגרגרמנית: Karl Hasslinger;‏ 11 ביוני 181626 בדצמבר 1868) היה מוציא לאור, פסנתרן ומלחין אוסטרי מהתקופה הרומנטית. ידוע כממשיך דרכו של אביו – טוביאס האסלינגר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה בנו של המו"ל טוביאס האסלינגר ושל קרוליין האסלינגר. הוא למד תחילה בארבעה שיעורים בגימנסיה האקדמית בווינה, ואז קיבל הכשרה מוזיקלית. הוא קיבל שיעורי פסנתר אצל קארל צ'רני, ולמד הלחנה אצל איגנז פון סייפריד. הוא הופיע בפעם הראשונה בפומבי כשהיה בן 18. לאחר שטוביאס האסלינגר אביו, נפטר בשנת 1842, קרל האסלינגר תפס בעלות על מניות חברת ההוצאה לאור שניהל אביו. הוא שינה את שמה לשם: קרל האסלינגר קוונדם טוביאס. הוא תפס בעלות על החברה תחילה בשנת 1843 עם אמו קרוליין. באותה שנה, נפתחה החנות מחדש בקוהלמרקט (כתובת היום: גראבן 19, וינה) והייתה מפורסמת. לאחר פטירת אימו, הוא היה הבעלים היחיד של החברה, והצליח מאוד. הוא פרסם בעיקר את יצירותיהם של האחים יוהאן, אדוארד, יוזף שטראוס וגם יצירות של המלחין קארל מייקל. בשיתוף פעולה עם צייר הדיוקנאות יוסף קריהובר, הוא צייר את הדיוקנאות של המלחינים הללו. קרל האסלינגר היה פעיל גם בהווי החברתי. הוא ארגן קונצרטים שונים במסעדות ובאולמות קונצרטים. לאחר מחלה שפקדה אותו בשנת 1859, הוא היה יכול לנגן רק ביד ימין גם זאת בצורה מתונה. לאחר מותו, אשתו ג'וזפין, המשיכה לנהל את ההוצאה לאור עד שנמכרה למו"ל הגרמני רוברט אמיל לינאו ב-9 בדצמבר 1875.

קרל האסלינגר נפטר בשנת 1868 ונקבר בבית העלמין במצלינסדורף שבווינה.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרך הראשון של דאס ליד פון דר גלוק אופ. 42 מאת קרל האסלינגר.

קרל האסלינגר הותיר אחריו כמה מאות יצירות,[1] כולל מוזיקה לפסנתר ומוזיקה קאמרית; שירים, מקהלות, מוזיקה דתית, מוזיקת ​​ריקודים (ואלסים, פולקות וכו') ומארשים וינאיים.

  • סונטה לצ'לו, אופ. 39. פרסום ראשון: 1846. מקצבים: אלגרו נלהב, אנדנטה. הקדשה: "מסייה לה קומה פרנץ ברונשוויק דה קורומפה". ייתכן שפרנץ ברונשוויק דה קורומפה (17771849), היה בנה הראשון ויורשו של הרוזנת ג'וזפין ברונסוויק. כלי נגינה: צ'לו, פסנתר.
  • הקבצן מריאלטו, אופ. 124. תאריך הוצאה לאור: 1868. מוציא לאור: קרל האסלינגר. כלי נגינה: פסנתר. הולחן בווינה. ליבריט לודוויג פוגלאר (18191889). שפה: גרמנית. הקדשה: לוועדה של עמותת נסוולדר.
  • פנטזיה לקרן ופסנתר, אופ. 117. פרסום ראשון: 1864 ע"י קרל האסלינגר. הולחן בווינה. הקדשה: פרופסור וילהלם קליינקה.
  • דאס ליד פון דר גלוק, אופ. 42. ליבריט פרידריך שילר (17591805). שפה: גרמנית. הקדשה: לג'אקומו מאיירביר (1791–1864). בהשתתפות סולנים, מקהלה ותזמורת.[2]
  • ריטר טוגנבורג, אופ. 112. ליבריט: פרידריך שילר, שפה גרמנית. פרסום ראשון: 1861 על ידי קרל האסלינגר. פורסם מחדש על ידי רוברט אמיל לינאו בשנת 1875.
  • קארל האסלינגר. (תמונה באיכות טובה יותר)
    פנטזיה על 'סוס הברונזה', אופ. 5. פרסום ראשון: 1836. מוציא לאור: טוביאס האסלינגר. תאריך הלחנה: 1835. כלי נגינה: פסנתר סולו.
  • הפנטום, אופ. 38. פרסום ראשון: 1846. מוציא לאור: טוביאס האסלינגר. כלי נגינה: פסנתר סולו. יצא לאור בווינה. הקדשה: להקטור ברליוז. (18031869).
  • נוקטורן ושרזו, אופ. 33. 2 חלקים: לֵילִית. אנדנטינו (די מז'ור) ושרזו. אלגרו ברילנטה (מינור). פרסום ראשון 1842– וינה: ע"י טוביאס האסלינגר. הקדשה: לקארל צ'רני (17911857) כלי נגינה: פסנתר.
  • תפילה, אופ. 84. כותרת הקדשה לפרנץ יוזף הראשון: לזכר הצלתו המאושרת של האב הוד מלכותו של הקיסר האדיב ביותר שלנו, פרנץ יוזף א. פרסום ראשון: 1853. כלי נגינה: פסנתר סולו. הקדשה: לפרנץ יוזף הראשון.
  • נושא מגוון בלילה אופ. 31. תאריך הוצאה לאור: 1842. מוציא לאור: טוביאס האסלינגר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מידע על קארל האסלינגר באתר IMSLP.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]