קרמיניאנו DOCG

**קרמיניאנו DOCG**
**Carmignano DOCG**
נתונים כלליים
סוג	יקב
תקופת הפעילות	ימי הביניים – הווה

קרמיניאנו הוא יקב יינות איטלקי הנמצא באזור הטוסקנה ובמרכז העיר קרמיניאנו, ליד פראטו וכ-16 קילומטרים צפונית-מערבית לפירנצה. ידוע באיכות היינות המעולה שלו מתקופת ימי הביניים, קרמיניאנו הוכר על ידי קוזימו השלישי דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה כאחד מיקבי היינות הטובים של טוסקנה והוענק לו הגנות וכיסויים משפטיות מיוחדות ב-1716. בתחילת המאה ה-19, היצרנים של אזור קרמיניאנו פיתחו מסורת של מיזוג סנג'ובזה עם קברנה סוביניון, הרבה לפני שהנוהג הפך לפופולרי על ידי יינות ה"סופר טוסקנה" של סוף המאה ה-20.

בשנת 1975, האזור זכה למעמד של "ציון מקור מבוקר ומובטח" (Denominazione di origine controllata – DOC) ולאחר מכן הועלה למעמד של "Denominazione di Origine Controllata e Garantita" (DOCG) בשנת 1990. לקרמיניאנו יש כ־1,092 דונם נטועים, ומייצרים כמעט 71,500 גלונים של יין DOCG בשנה.^[1]

היסטוריה

היין המיוצר באזור קרמיניאנו הוא מתקופת האימפריה הרומית.^[^{דרוש מקור]} במהלך ימי הביניים, זכה האזור למוניטין טוב בזכות איכות היינות שלו. השלטון המקומי, בית מדיצ'י, היה התגאה בו גם מאות שנים לאחר מכן.^[^{דרוש מקור]} בשנת 1716, הדוכס הגדול של טוסקנה, קוזימו השלישי דה מדיצ'י הוציא רשימה של ארבעה אזורים בטוסקנה שהפיקו את היין האיכותי ביותר באזור. קרמיניאנו היה אחד מהאזורים הללו וקיבל הגנה משפטית, שאסרה על אזורים אחרים להשתמש בשם "קרמיניאנו" עבור היינות שלהם. המוניטין של קרמיניאנו המשיך לצמוח כאשר המלכה אן מהממלכה המאוחדת ביקשה משלוחים קבועים של היין. היינות זכו לשבחים באופן דומה בכתבים של המאה ה-18 וה-19 של ג'ובאני קוזימו ויליפרנצ'י וקוזימו רידולפי.

בשנת 1932 קיבצה ועדת דלמאסו (ועידה שקדמה למערכת ה-Denominazione di origine controllata ) רשמית את קרמיניאנו יחד קיאנטי שהוא תת-אזור של קיאנטי מונטלבאנו, בגלל הקרבה של שני האזורים והדמיון בגבהים ובטמפרטורה השנתית השנתית. אבל אזור קרמיניאנו הפיק יינות שונים באופן מובהק מקיאנטי, בין היתר, בשל המסורת של הכללת קברנה סוביניון בתערובת היין עם סנג'ובזה. בעוד שכמה השערות טוענות שנוהג זה מתוארך לתקופת מדיצ'י (כאשר הגפנים המוקדמות הללו נמחקו לאחר מכן במהלך מגפת הפילוקסרה ), המנהג הפך נפוץ יותר במהלך המאה ה-20.^[^{דרוש מקור]} ייחור גפני קברנה משאטו לאפיט רוטשילד בבורדו הובאו ועד שנת 1975 קרמיניאנו היה ה-DOC הראשון שקיבל הכשר רשמי על השימוש בקברנה בתערובת. בעוד שה"סופר טוסקנים" המוקדמים של סוף המאה ה-20 שגם כן כללו תערובות סנג'ובזה-קברנה נאלצו לקבל את כינוי בעל המעמד הנמוך "וינו דה טאבולה" – "יין שולחן", יין קרמיניאנו DOC (ומאוחר יותר DOCG) הופק עם הרשאות משפטיות מלאות.

תקנות DOCG

אזורי הקרמיניאנו DOCG מכסים בערך 1092 דונם של אדמה נטועה המייצרת כמעט 71,500 גלונים של יין DOCG בשנה. תקנות ה-DOCG הנוכחיות מחייבות שסנג'ובזה חייב להוות לפחות 50% מהתערובת, מה שמאפשר עד כ־10-20% קברנה סוביניון או קברנה פרנק, עד 20% קנאיולו נירו, עד 5% ממולו וקולורינו וכן עד 10% זני ענבים לבנים כמו Trebbiano או Malvasia כדי להרכיב את שאר התערובת. אם היין התיישן לפחות 3 שנים לפני השחרור, היין יכול מוכר כRiserva. כינוי נפרד מ־DOC, המכונה Barco Reale, הוקם עבור יינות קרמיניאנו DOCG צעירים יותר או "לא מוגדרים".^[1] קמיניאנו DOC עדיין קיים אך משומש ליינות Vin Santo ו־Rosato. יין הקרמיניאנו DOC ייחודי אחד הוא rosé Vin Santo הידוע בשם Occhio di Pernice (או "עין החגלה ") בדומה ל- Oeil de Perdrix הצרפתי.

גידול הגפנים

אזור הקרמיניאנו, הנמצא כ־16 ק"מ צפונית מערבית לפירנצה, ממוקם על רכס גבעות נמוכות בגבהים שבין 50 ל־200 מטר מעל גובה פני הים.

ייצור יין וסגנונות

הגובה הנמוך של האזור נותן ליינות מבוססי הסנג'ובזה, חומציות נמוכה יותר וטאנינים בולטים יותר מאלה הקשורים לאזורי יין אחרים בטוסקנה כמו קיאנטי קלאסיקו. בסוף המאה ה-20, יקבים החלו להתנסות בשימוש ביישון בחביות. יינות קרמיניאנו הם בדרך כלל בעלי גוף בינוני כאשר מנת הקברנה של התערובת מעניקים ליינות מעט טעם המזכיר שוקולד לפרי ופוטנציאל להתיישנות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרמיניאנו DOCG בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² J. Robinson (ed) "The Oxford Companion to Wine" Third Edition pg 140 Oxford University Press 2006 מסת"ב 0-19-860990-6

[Oxford_pg_140-1] ¹ ² J. Robinson (ed) "The Oxford Companion to Wine" Third Edition pg 140 Oxford University Press 2006 מסת"ב 0-19-860990-6

[1]