קתרין סוויצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קתרין סוויצר במרתון בוסטון שנערך בשנת 2011

קתרין ורג'יניה "קתי" סוויצראנגלית: Kathrine Virginia "Kathy" Switzer; נולדה ב-5 בינואר 1947) היא סופרת, פרשנית טלוויזיה ואצנית אמריקאית. היא ידועה ביותר בשל היותה האישה הראשונה שרצה במרתון בוסטון כממוספרת באופן רשמי (1967), על אף האיסור על נשים להשתתף באירוע זה באותה תקופה.

ילדות וחיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתרין שוויצר נולדה למשפחה אמריקאית בעיר במברג שבגרמניה. אביה היה רב סרן בצבא ארצות הברית. המשפחה חזרה לארצות הברית בשנת 1949.

סוויצר למדה בתיכון מרשל (George C. Marshall High School) שבמחוז פיירפקס, וירג'יניה. לאחר למדה באוניברסיטת סירקיוז (Syracuse University) שבמדינת ניו יורק, שם השלימה תואר ראשון בעיתונאות (בשנת 1968) ותואר שני באותו תחום (בשנת 1972).

בשנת 1968 קתרין נישאה לטום מילר, שאותו הכירה במרתון בוסטון. בשנת 1973 השניים התגרשו. סוויצר התחתנה שוב עם איש יחסי הציבור פיליפ שסואב, התגרשה ממנו, ולאחר מכן נישאה לאצן הבריטי רוג'ר רובינסון.

קריירה כאצנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרתון בוסטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהמאמן שלה התעקש שמרתון בוסטון ארוך מדי עבור "אישה שברירית כמוה", ועל אף שהשתתפותן של נשים באירוע נאסרה, סוויצר התאמנה לקראת מרתון זה. היא השלימה את המרתון בשנת 1967, תחת המספר 261, עם המועדון האתלטי Syracuse Harriers. זמן הגמר שלה היה כ-4 שעות ו-20 דקות.

סוויצר נרשמה למרתון תחת השם הניטראלי ק.ו סוויצר, שהשתמשה בו גם על מנת להזדהות על ניירת האוניברסיטה שלה. היא הנפיקה מספר "תחת השגחה" בתהליך מיון הכניסה, וכאשר השגיאה התגלתה, טופלה כאורחת לא מוזמנת: מארגן התחרות, ג'וק סמפל, ניסה להוריד אותה פיזית מן המירוץ. סוויצר טענה שהוא צעק, "עופי מן המרוץ שלי ותני לי את המספרים האלה"[1]. בן זוגה של סוויצר באותה תקופה, טום מילר, שהתמודד איתה, דחף את סמפל הרחק ממנה, מה שאפשר לה להמשיך. האירוע צולם ותמונותיו עלו לכותרות בעולם.

המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974, סוויצר זכתה במקום הראשון במרתון ניו יורק, עם תוצאה של 3 שעות, 7 דקות ו-29 שניות.

השיא האישי שלה נקבע במרתון בוסטון בשנת 1975, שבו זכתה במקום השני, כאשר סיימה בתוצאה של שעתיים, 51 דקות ו-37 שניות.

סוויצר כונתה על ידי "ראנר", מגזין הרצים העולמי, "אצנית עשור".

פעולתה כאשת תקשורת וכפעילה לקידום נשים בספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972, חמש שנים לאחר מרתון בוסטון שבו השתתפה, הותרה השתתפותן של נשים באירוע. כאשר סוויצר מבקרת במרתון בוסטון, היא נהנית לצפות בנשים רצות בחופשיות. היא מספרת כי נשים רבות רצות לזרועותיה, ומספרות כיצד הריצה שינתה את חייהן.

בשנת 1997 כתבה סוויצר ספר על ריצה והליכה לנשים מעל גיל 40.

באפריל 2008, זכתה סוויצר בפרס ה"בילי" לעיתונאות עבור כתיבתה מעוררת ההשראה המתארת נשים בספורט.

סוויצר זכתה גם בפרס אמי על עבודתה כפרשנית טלוויזיה.

בשנת 2011, היא התגייסה להיכל התהילה הלאומי לנשים בארצות הברית, על מנת לקדם את הריצה ככלי להעצמת נשים ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קתרין סוויצר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]