ריצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ריצה היא צורת התנועה המהירה ביותר של בעלי רגליים. ההבדל בין ריצה להליכה הוא שבריצה יש נקודת זמן בה אף רגל אינה נוגעת בקרקע, בעוד שבהליכה נוגעת לפחות רגל אחת בקרקע בכל רגע נתון. הבדל נוסף הוא שבריצה שורפים יותר קלוריות מבכל הליכה.

ריצה כספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרירי הרגליים במירוץ

ספורט הריצה הוא ענף מרכזי באתלטיקה. ריצה תחרותית התקיימה כבר בעת העתיקה, ביוון העתיקה, במצרים העתיקה ובאזורים נוספים.

מהירות הריצה של האדם משתנה בין ריצה איטית (ג'וגינג) לריצה מהירה (ספרינט). רצים מעטים הצליחו לרוץ ריצת 100 מטר בפחות מ-10 שניות, כלומר לרוץ במהירות העולה על 10 מטרים לשנייה (או 36 קמ"ש). היכולת להתמיד בריצה מהירה פוחתת ככל שהמרחק אותו יש לרוץ גדל, והשיא בריצת מרתון לגברים הוא מהירות של 5.67 מטרים לשנייה (20.4 קמ"ש). מהירות הריצה היא נגזרת של פרמטרים עיקריים כמבנה הגוף והשרירים, סיבולת לב ריאה ואימון גופני. לשם המחשה, אדם בוגר שאינו ספורטיבי במיוחד ירוץ מאה מטרים בכ16–20 שניות.

השפעות של ריצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצה היא ספורט זמין וניתן לבצע אותה בכל מקום שנמצאים ובכל זמן. לסוגים שונים של ריצה השפעות שונות ומגוונות, הן פיזיות והן נפשיות.

הריצה מפעילה קבוצת שרירי גוף שונים וחשובים בצורה משמעותית ואף היא מייצבת את מפרק האגן. לעומת פעילויות ספורטיביות אחרות, ריצה היא בעלת השפעה גבוהה יותר על שרירי הגוף מכיוון שבדרך כלל היא נפעלת בעצימות גבוהה יותר ולא מתאפיינת בהפסקות. בנוסף, בזמן ריצה המספר הקלוריות שנשרפות גבוהות (בממוצע 40%) וההשפעה על המבנה הגופני וסיבולת לב ריאה גבוהה גם כן.[1]

לריצה יש תועלת גדולה גם בפן הנפשי, מחקרים הצביעו על כך שריצה תורמת למצב הרוח ומפחיתה וגם משפרת את החרדה והערכה העצמית. נוסף על כך, ניתן לראות שכאשר רצים נמנעו מלרוץ בגלל מחלה או פציעה, אז מצוקתם הפסיכולוגית גדלה ואף גם הדיכאון וההפרעה במצב הרוח. כמו כן, גם ההערכה העצמית והדימוי גוף יורדים.[2]

פציעות ריצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האנשים העוסקים בריצה נפצעים כתוצאה ממנה במהלך חייהם, פציעות אלו הן דבר שכיח שנובע מאימונים אינטנסיביים. אצל חלק מהמתאמנים הריצה עלולה להסב נזק למפרקים שנושאי משקל גוף. פציעות אלו קורות מעומס תת-מרביים ברקמות תקינות כלומר, השימוש בגוף מתבצע באופן לא נכון.

פציעות ריצה נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שברי מאמץ - פציעה זו בדרך כלל קורית בעצמות כף הרגל ועצם השוק, הכאב הוא במקום השבר שמתגבר בזמן פעילות ועומס על אזור זה. על מנת לטפל בפציעה זו, צריך לנוח ולהימנע מריצה עד למעבר הכאב.[3]

דלקות גידים - דלקות גידים הם דבר אופייני בכל גידי הגף התחתון שמאובחן בכאב מקומי וכמו כן בתנועה. על מנת לטפל בפציעה זו, צריך לקרר את אזור הפציעה, לעשות מתיחות ולנוח.

שין ספלינט - זהו כאב בעצם השוק, הכאב מתבטא באזור קדמי או האחורי של השוק. נגרם בעקבות חזרה מאומצת על תהליך הריצה. דומה לכאב של שברי מאמץ והכאב עצמו עולה בתחילת הריצה בדרך כלל. על מנת לטפל בפציעה זו, צריך מנוחה וקירור באזור הפגוע וחזרה הדרגתית לאימונים.[4]

ריצה יחפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ריצה יחפה

ריצה יחפה, היא פעולת ריצה עם כפות רגליים יחפות. ריצה זו פחות נפוצה כיום מריצה עם נעלי ספורט, אולם יש הרואים בריצה כזו טבעית יותר ובריאה יותר עבור האדם.

ריצת בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוס דוהר עם רוכב

ריצה היא אחת מדרכי התנועה של בעלי חיים ביבשה. בעל החיים היבשתי המהיר ביותר הוא הברדלס, המסוגל להגיע למהירות של 110 ק"מ לשעה,[5] אם כי לזמן קצר בלבד שאחריו הוא חייב לנוח במשך זמן ממושך על מנת להוריד את חום גופו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריק שרון, ריצה - המדריך המלא, www.clalit.co.il, ‏13.03.2011
  2. ^ Freya Oswald, Jennifer Campbell, Chloë Williamson, Justin Richards, A Scoping Review of the Relationship between Running and Mental Health, International Journal of Environmental Research and Public Health 17, 2020-01, עמ' 8059 doi: 10.3390/ijerph17218059
  3. ^ ד"ר דוד מורגנשטרן, איך מתכוננים נכון לריצת מרתון ונמנעים מפגיעות ופציעות, www.clalit.co.il, ‏11.03.2010
  4. ^ פציעות ריצה - מניעה, אבחון וטיפול | איכילוב, פציעות ריצה
  5. ^ The relation between maximal running speed and body mass in terrestrial mammals
Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה ובנושא אתלטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.