ראשן לייף
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת תחביר.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת תחביר. | |
 | |
| גיליון נובמבר-דצמבר 2020 | |
| מדינה | ארצות הברית |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
אוקטובר 1956 – 1991 (כ־34 שנים)  |
| תוכן | |
| שפה | אנגלית |
| ISSN | 1066-999X |
| בעלי תפקידים | |
| בעלים | Russian Information Services |
| עורך | פול א. ריצ'רדסון ומריה אנטונובה |
| שידור והפצה | |
| תדירות | דו־ירחון |
| http://www.russianlife.net/ | |
  | |
ראשן לייף (באנגלית: Russian Life), בעבר נקרא: ברית המועצות (The USSR) וחיים סובייטיים (Soviet Life). הוא כתב עת המתפרסם אחת לחודשיים מאז 1956 (בתקופת ברית המועצות הפרסם בתדירות חודשית). הוא כולל 64 עמודים, עוסק בתרבות הרוסית. נכתב ונערך על ידי פרילנסרים ואנשי מקצוע אמריקאים ורוסים. בעברו הרחוק שימש כ"תעמולה מנומסת", כלי של הממשלה הסובייטית והרוסית. מאז 1995 נמצא בבעלות פרטית ויוצא לאור על ידי חברה אמריקנית.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב העת יצא לראשונה באנגלית באוקטובר 1956. הוא יצא תחת השם "ברית המועצות" ונמכר בערים מרכזיות בארצות הברית. בהתחשב באווירה האנטי-סובייטי ששררה בארצות הברית באותה תקופה, השם היה לכתב העת היה יוצא דופן. הוא נערך על ידי אנוור ממדוב, פוליגלוט שנולד בבאקו. הוא היה אחד הדיפלומטים הסובייטים הצעירים ביותר שמונה להיות מזכיר העיתונות של השגרירות הסובייטית באיטליה ב-1943.[2][3][4]
באותו זמן במוסקבה, לנינגרד וקייב וערים סובייטיות אחרות, הופיע כתב העת "אמריקה" שהתפרסם בפעם השנייה. אמריקה הושק ב-1944. בסוף שנות ה-40 מחלקת המדינה האמריקנית ראתה בשידורי רדיו "קול ארצות הברית" כלי תעמולה אפקטיבי יותר, וב-1952 פרסום כתב העת אמריקה נעצר.[5] ב-1956 הממשלות הסובייטיות והאמריקאיות הסכימו "להחליף" כתבי עת וכתב העת אמריקה פורסם במקביל לפרסום כתב העת ברית המועצות בארצות הברית.
לאחר כמה שנים, שינתה ברית המועצות שינתה את שם של כתב העת לסובייט לייף. למרות שכתב העת אף פעם לא שימש היווה כלי תעמולה באופן מובהק, סובייט לייף תמך בקו הממשלתי הכללי. בקביל כתב העת הציג פרספקטיבה מודעת של התרבות הרוסית, ההיסטוריה, גילויים מדעיים, והעמים השונים המאכלסים את ברית המועצות.
התנאים של ההסכם בין שתי הממשלות שאפשר פרסום כתבי העת המקבילים ("אמריקה" למול "ראשן לייף") הגביל את מספר המנויים עבור שני כתבי העת, לכ-30,000 מנויים.
במהלך סוף שנות ה-80, בגלל הרפורמות הפוליטיות והכלכליות שהתרחשו בברית המועצות, גבר העניין בכתב העת, ותפוצתו גדלה ליותר מ-50,000 קוראים.
בדצמבר 1991, התפרקה ברית המועצות, ואחת התוצאות הייתה שהממשלה הרוסית לא הצליחה למצוא מקור מימון עבור ההדפסה של סובייט לייף. הגיליון האחרון של כתב העת פורסם בדצמבר 1991.
שנה אחת מאוחר יותר, בתחילת 1993, נערך הסכם בין רי"א נובוסטי (סוכנות העיתונות הממשלתית) ודפוס ריץ' פרונטיר. הסכם זה חידש את הדפסת "סובייט לייף" בשם חדש - "ראשן לייף". כתב העת הפך מירחון לדו־ירחון. בשנת 1995 הזכויות נמכרו לחברה אמריקאית. בשנת 2022 פורסם בירחון גינוי לפלישת רוסיה לאוקראינה[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ראשן לייף (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Our History". Russian Life (באנגלית).
- ^ "Я не совершал больших подвигов" ("I did no great feats"), interview with Enver Nazimovich Mamedov. "Broadcasting. Телевидение и радиовещание", No. 4, 2005 (ברוסית)
- ^ Энвер Мамедов: война и наша Победа - самые значимые для меня события. Сюжет: 85 лет легендарному журналисту Энверу Мамедову (Enver Mamedov: "The war and our Victory are the most important events in life". Topic: 85th birthday of the legendary journalist Enver Mamedov)
- ^ Museum of Radio and Television (ברוסית)
- ^ Walter L. Hixson: Parting the Curtain: Propaganda, Culture, and the Cold War, 1945-1961 (McMillan 1997), pp. 32, 117
- ^ https://russianlife.com/the-russia-file/an-appalling-illegal-act/