רבקה ריצ'רדס-קורטום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבקה ריצ'רדס-קורטום
Rebecca Richards-Kortum
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 באפריל 1964 (בת 59)
גרנד איילנד (נברסקה), ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת ביוטכנולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס מייקל ס. פלד לביופוטיניקה (2014)
  • Women Leaders in Medicine (2012)
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים (2019)
  • פרס פייר גלטי (2016)
  • עמית המכון האמריקאי להנדסה ביולוגית ורפואית (2000)
  • פרס ליימלסון-MIT (2013)
  • עמיתי מקארתור (2016)
  • חבר באגודה האמריקאית לאופטיקה
  • עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • Fellow of the Biomedical Engineering Society עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פיליפ קורטום עריכת הנתון בוויקינתונים
www.rice360.rice.edu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבקה ריצ'רדס-קורטוםאנגלית: Rebecca Richards-Kortum; נולדה ב-14 באפריל 1964) היא פרופסור לביו-הנדסה באוניברסיטת רייס[1]. ומנהלת מכון רייס 360° לבריאות גלובלית[2]. ריצ'רדס-קורטום, ילידת ברסקה, עברה בבגרותה לטקסס כדי לקדם את הקריירה שלה. ריצ'רדס – קורטום יצרה מספר רב של כלים רפואיים זולים ומעשיים ביותר. ריצ'רדס – קורטום היא גם זוכת פרס פייר גאלטי על תרומתה לבריאות העולמית ולטכנולוגיה הביו-הנדסית בשנת 2016.

ילדות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רדס-קורטום נולדה וגדלה בגראנד איילנד, נברסקה[3]. היא למדה באוניברסיטת נברסקה-לינקולן במטרה להפוך למורה למתמטיקה ומדעים. לאחר שסיימה את לימודיה בהצטיינות הגבוהה ביותר בפיזיקה ומתמטיקה הפרופסורים הפנו אותה לכיוון אחר. היא סיימה תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה מנברסקה ב-1985, ושקלה לימודי רפואה, אך בסופו של דבר למדה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שם קיבלה תואר שני בפיזיקה ב-1987 ודוקטורט בפיזיקה רפואית ב-1990[4].

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום לימודיה עברה ריצ'רדס-קורטום לטקסס והחלה את הקריירה האקדמית שלה באוניברסיטת טקסס במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים, והפכה לעוזרת פרופסור ב-1990, לעמיתה ב-1995 ולפרופסור מלא ב-1999. בשנת 2005, היא הצטרפה לפקולטה לביו-הנדסה באוניברסיטת רייס שביוסטון, טקסס. שם היא הפכה לאישה הראשונה והאדם הצעיר ביותר ברייס שזכה בדרגת פרופסור באוניברסיטה (2015). בעזרת התואר הזה היא יכלה ללמד במחלקות האקדמיות בהן היא מתמקצעת[4].

ריצ'רדס-קורטום יצרה מספר רב של כלים רפואיים זולים ומעשיים ביותר. היא והקולגות שלה המציאו שיטות לאבחון של סרטן, שיטות לטיפול בצהבת בילודים ויצרו מכונת לחץ חיובי מתמשך בדרכי הנשימה (אנ') עבור פגים שאינם מסוגלים לנשום בעצמם[5].

בנוסף, ייסדה ריצ'רדס – קורטום את תוכנית "מעבר לגבולות מסורתיים" (BTB). תוכנית לימודים לתואר ראשון המתמקדת בישום הנלמד בכיתה לפתרונות לבעיות בריאות גלובליות. תוכנית הלימודים כוללת קורסים בהנדסה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וכלכלה. הפרויקט נוצר בכדי לאתגר את התלמידים לעבוד בצוותים רב-תחומיים כדי לבנות טכנולוגיה שעונה על צורך בריאותי עולמי .

המחקרים של ריצ'רדס-קורטום הובילו לפיתוח של 40 פטנטים. היא מחברת ספר הלימוד "הנדסה ביו-רפואית לבריאות עולמית" (Biomedical Engineering for Global Health) - בהוצאתCambridge University Press (2010), יותר מ-315 מאמרי מחקר שנבדקו ו-13 פרקי ספרים[2].

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2008, היא נבחרה לפרופסור במכון הרפואי הווארד יוז וקיבלה מענק לתוכנית הבריאות העולמית לתואר ראשון ברייס. תוכנית זו זכתה בפרס המדע עבור הוראה מבוססת חקירה, ממגזין סאיינס (Science) ובפרס למלסון-MIT עבור חדשנות גלובלית.
  • בשנת 2014 זכתה ריצ'רדס-קורטום בפרס מייקל ס. פלד ביופוטוניקה (Michael S. Feld Biophotonics) – פרס המכיר באנשים על תרומתם החדשנית והמשפיעה לתחום הביופוטוניקה, ללא קשר לשלב הקריירה שלהם. הפרס ניתן לה מפאת "תרומתה יוצאת הדופן לקידום יישומי האופטיקה באבחון מחלות ועבודה מעוררת השראה בהפצת טכנולוגיות בריאות בעלות נמוכה לעולם המתפתח"[6]. היקף הפרס מקיף את כל תחומי הביופוטוניקה, החל מתגליות אופטיקה בסיסיות בביולוגיה ועד פיתוח מסגרות תאורטיות חדשות ומכשור חדשני ועד מחקר יישום קליני לביו-רפואה.
  • כהוקרה על עבודתה, ריצ'רדס-קורטום קיבלה את מלגת מקארתור (מוכר גם בשם – מענק הגאונים, genius grant) בשנת 2016[7]. היא נבחרה לאקדמיה הלאומית להנדסה בשנת 2008 ולאקדמיה הלאומית למדעים ולאקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים בשנת 2015.
  • בשנת 2016, ריצ'רדס-קורטום קיבלה גם את פרס פייר גאלטי, הכבוד הגבוה ביותר מהמכון האמריקאי להנדסה רפואית וביולוגית (AIMBE), על תרומתה לבריאות העולמית ולטכנולוגיה הביו-הנדסית. בפנייתה של ריצ'רדס-קורטום ל-AIMBE, היא ציינה שהפער המגדרי במעבר בין קריירה מתרחש בשלב הסטודנטים לתואר שני/פוסט-דוקטורט לפרופסור, והיא אתגרה את המנהיגים בביו-הנדסה לעודד נשים לעסוק בתפקידים אקדמיים, במיוחד במייל ה-20 של המרתון האקדמי.
  • ריצ'רדס – קורטום נבחרה לאיגוד הפילוסופי האמריקאי (APS) ב-2017[8].
  • רבקה ריצ'רדס-קורטום קיבלה יותר מענקים מכל פרופסור אחר באוניברסיטת רייס והיא האישה הראשונה והאדם הצעיר ביותר ברייס שזכה בדרגת פרופסור באוניברסיטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבקה ריצ'רדס-קורטום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Home, Office of Provost | Rice University (באנגלית)
  2. ^ 1 2 People, Department of Bioengineering | Rice University (באנגלית)
  3. ^ Undergrad work put alumna on 'genius' award path, news.unl.edu (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Jennifer Viegas, Profile of Rebecca Richards-Kortum, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 113, 2016-11-01, עמ' 12341–12343 doi: 10.1073/pnas.1616449113
  5. ^ Rebecca Richards-Kortum, www.macfound.org (באנגלית)
  6. ^ the Michael S. Feld Biophotonics Award
  7. ^ "'Genius Grant' Winner Is A Genius At Inspiring Students". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2022-11-10.
  8. ^ Newly Elected - April 2017 | American Philosophical Society, web.archive.org, ‏2017-09-15