רגעים של אמת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | שלמה קאלו |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | סיפור קצר |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת דע"ת |
| תאריך הוצאה | 1995 |
| מספר עמודים | 182 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001722942 |
רגעים של אמת הוא ספר מאת שלמה קאלו, שיצא לאור בשנת 1995.
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר זה כולל שמונה סיפורים קצרים. הסופר חוזר ואומר מספר פעמים כי כל הסיפורים מבוססים על אמת לאמיתה. שמות הסיפורים הם: על לא עוול בכפו, המנצח, עמק הוורדים, הנמלט, חסד מופלא, כובשי עולם, הצופי הגדול, המתפלל המושלם.
המתפללים תמיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מסתיים בסיפור משה רבנו אשר היה "המתפלל המושלם", כהגדרתו של הכותב. קאלו מדגיש אצל משה רבנו את ענוותו. ואף משווה ענווה זו לאי-ענוותו של רבי שמעון בר-יוחאי, (עמוד 182). עיקר יכולתו של משה רבנו ממוקדת בפסוק אחד: "והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר, פרק 12 פס' 3), כלומר, כדי להיות המתפלל המושלם, צריך אדם להגיע לדרגת הענווה (עמוד 173), לאותה דרגה של ביטול האגו, המודגש בכתביו של קאלו.
בפרק "הצופי הגדול" (עמוד 154), עוסק הכותב בדמותו של אבו חמיד אל-גזאלי (עמוד 157) שהיה ככל הנראה אחד מראשוני הצופים (או הסופים). הסופר מתאר את התמודדותו של אל-גזאלי עם אהבתו לאלוהיו והתמסרותו המוחלטת אליו. אל-גזאלי חוכך בדעתו האם לעזוב הכול, לפרוש מעולמו מלא השמחות, לעזוב את ביתו, עושרו, אוצרותיו, משרתיו, משפחתו, ילדיו. דילמה זו גוררת אחריה בכי וכאב בסביבתו למשך כחצי שנה. עד לרגע שבו בוקע האור הגדול. המשנה את חייו לעד. על שירו הקצר של אל-גזאלי, אומר קאלו (עמוד 158): "מעטות הן יצירות הפיוט, ההגות והרוח שיוכלו להתחרות בו": מזגת רוחך ברוחי / כיין הנמהל במים זכים / ובנגוע בך דבר - נגע בי / כי אנוכי אתה בכול הזמנים".
מתפללים לרגע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק "כובשי עולם" (עמוד 137) מסופר על מלחמת טאמרלאן (או טימור או טימורלאנק), בנסיך הרוסי וואסילי, על גדת הנהר אוקה. בסיפור מתאר המחבר את חולשתו של הנסיך הרוסי אל מול כוחו הרב וצבאו העצום, בעל התחושות העזות והביטחון המוחלט בניצחון המובטח. כאן נחשפת בפנינו התיזה של קאלו, אף כי המחבר אינו מביא את מקורותיו, בכוחה של אמונה, כוחה של תפילת המונים, לנצח צבא חמוש היטב, מסודר כראוי, מאורגן למלחמה.
סיפור "הנמלט" (עמוד 93) הוא סיפורו של מנהיג האימפריה הבריטית, וינסטון צ'רצ'יל. קאלו מתאר בקצרה קורות חייו של האיש, קשייו הרבים בבתי הספר השונים שאליהם נשלח על ידי משפחתו. כישלונותיו הרבים בעיקר בתחום המתמטיקה. מסלול חייו הצבאי החל בלימודיו הצבאיים בבית מדרשם של הפרשים. בו צ'רצ'יל החל להוכיח יכולותיו, ועד נסיעתו להודו ונפילתו בשבי.
בהקדמה לספר, המחבר מדגיש בפני קוראיו: "העומדים במרכזם של אירועים אלה, משתייכים לקבוצות שונות של מתפללים ובחלקם, ניתן לכנותם "מתפללים של רגע" (עמ' 7). דהיינו משה רבנו איננו משתייך לקבוצה זו, וגם לא הצופי, אל-גזארי. לעומת זאת צ'רצ'יל ניחן בכישרון זה. ברגע של אמת, ברגע של חסד אלוהי הוא יאמר תפילה עמוקה שתביא לשינוי מכריע בחייו. אך הדבר לא ישנה את מהלך חייו ואולי אף ישתכח מליבו כאירוע מכונן. או כדברי המחבר בפתיח לספר: "לרגע קל, בשעת מצוקה ואבדן דרך ומכוחה של אותה מצוקה, ניתק אותו 'מתפלל של רגע' מן הספק ותפילתו, ככל תפילת-אמת, נענית. הענות זו מוגדרת כאירוע חריג, מהמם, 'נס', שלעיתים יחולל מהפך עמוק במערכי-נפשם של הזוכים בו וישנה מן היסוד את אורח-חייהם ולעיתים, לא לעיתים רחוקות, לא יוסיף דבר ולא יגרע מאומה וכמו מעולם לא אירע." (עמ' 7).
סיפור מתח
[עריכת קוד מקור | עריכה]"על לא עוול בכפו", זהו הסיפור הראשון בספר, (עמ' 11). המתאר תהליך בלתי אפשרי, סיפור מציאותי, שבו אדם נופל קורבן לטעויות אנוש מוצדקות. כריסטופר עמנואל באלאסטרו הוא נגן קונטרבס ניו יורקי, הנעצר, נכלא ומואשם במספר אירועים של שוד ותקיפה בחנויות שונות בעיר. האיש זכאי לחלוטין, אך שרשרת החוק הולכת וחונקת אותו ואת בני משפחתו. אשתו מאבדת כל תקווה לניצחונו במשפט, ונכנסת לבית חולים פסיכיאטרי. עדים שהיו אמורים לתת לו אליבי, מתים באופן מפתיע לפני הגעתו אליהם. עורך הדין הצעיר שאמור להגן עליו, מקבל רגלים קרות מול עורך הדין רב-ניסיון, מטעם הפרקליטות ולכן מנסה לדחות את העימות.
וכאן מתערבת יד הגורל, באמצעות התפילה. אמו דורשות ממנו להתפלל. עמנואל מתעלם תחילה. לאחר מכן מתחיל בתפילותיו ומבקש עזרה מאלוהיו. אך אמו אומרת לו לבקש "כוח". ובמפגש יוצא דופן עם אייקונה הקבועה בקיר (עמ' 50), בלי לתת לעצמו דין וחשבון, פונה אל האיקונה בקיר, "וממלמל דברי תפילה היוצאים היישר מן הלב, שבאותו רגע מופלא אחד ואין בלתו, נקי מכל שמץ של ספק. תפילת-אמת היא זו, היינו, תפילה שלעולם תענה, שתמיד היא נענית". זוהי אמונתו העיקרית של קאלו בספר זה. אמונה המבוססת על אמת, על רגע של חסד, דברים היוצאים מן הלב, בתפילה טהורה אל האלוהים, יזכו לא רק להענות האלוהים, אלא לשינוי אמיתי במציאות החיים על פני האדמה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רגעים של אמת, באתר OCLC (באנגלית)