כדור (תחמושת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כדורים בקוטר 5.56 מ"מ
חייל אמריקאי היורה ברובה M4A1 שמטול רימונים M203 הורכב תחת הקנה שלו. ניתן להבחין בתרמיל הנפלט ממנו ועודו באוויר

כדור הוא שמה של תצורת חימוש אחידה שבה הקליע אחוד עם תרמיל המכיל את חומר הנפץ ההודף. ישנם כדורים מסוגים רבים ושונים ובקטרים שונים המתאימים לסוגים שונים של כלי נשק. תחמושת בתצורת 'כדור' משמשת בכלי נשק קלים דוגמת רובים, אקדחים, מקלעים וכו', אך גם בתותחי טנק ותותחי נ"מ. יתרונה המרכזי של תצורת ה'כדור' הוא בכך שהקליע נטען לבית הבליעה של הנשק ביחד עם תרמיל המכיל את חומר הנפץ ההודף וכך תהליך הטעינה מהיר יותר וחומר הנפץ ההודף מותאם בסוגו ובכמותו במדויק לקליע.

במרבית הכדורים המודרניים המשמשים בנשק קל ומקלעים נעשה שימוש בתרמיל פליז, בעל כרכוב שקוע, המכיל אבק שריפה. הקליעים בנשקים אלה עשויים לרוב מליבת עופרת המצופה מתכת רכה אך ישנם גם קליעים מיוחדים המיועדים למטרות ספציפיות, כדוגמת קליעים 'נותבים' המכילים חומר הבוער בזמן מעוף הקליע ומסמן את נתיבו, קליעים 'חודרי שריון' המכילים ליבת מתכת קשה (למשל, טונגסטן) ומשמשים לירי נגד מטרות משוריינות וקליעים 'מציתים' המכילים חומר בעירה המתלקח בזמן פגיעת הקליע במטרה ומשמש להצתת מכלי הדלק שלה.

בכדורים המשמשים כתחמושת לתותח טנק הקליע הוא פגז המותאם למטרה עליה יורים, לדוגמה: חודרן קינטי, פגז נפיץ פלסטי ופגז בעל מטען חלול. התרמיל עשוי לרוב מפליז או ממתכת דומה, בדומה לתרמיל כדורים בקוטר קטן יותר, אך בכדורי טנקים מודרניים גובר והולך השימוש בתרמילים העשויים מחומר המתכלה בתהליך הירי וכך נמנע הצורך בפינוי תרמיל מתכתי גדול ולוהט מחלל הטנק המצומצם. בשונה מתרמילי כדור המשמשים במקלעים, לכדורים המשמשים בתותח טנק יש כרכוב בולט ובנוסף, מאחר שהם מכילים כמות גדולה בהרבה של חומר נפץ הודף, יש בתוכם מנגנון שנועד להעביר את הצתת הפיקה (כתוצאה מהנקירה בה) לכל אורך התרמיל, כדי להשיג הצתה מהירה של כל חומר הנפץ ההודף.

המונח 'קוטר הכדור' מתייחס למעשה לקוטרו של הקליע. כך של'כדור בקוטר 5.56 מ"מ' יש קליע בקוטר של 5.56 מ"מ (או קרוב מאוד לכך) ותרמיל בקוטר מעט עבה יותר.

מבנה הכדור המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הכדור המודרני: 1.קליע 2.תרמיל 3. אבק שריפה 4. כרכוב 5. פיקה

כדור בנוי ממספר חלקים עיקריים:

  • קליע - החלק שנהדף דרך קדח הקנה לעבר המטרה, לרוב עשוי מתכת וצורתו אווירודנמית. ישנם כדורים שהם חסרי קליע, כגון כדורי תחמיש, שנועד להדיפת רימון רובה המושחל על הקנה, או כדורי סרק המיועד לדמות ירי באימונים או בטקסים.
  • תרמיל - חלק מתכתי גלילי (העשוי לרוב סגסוגת של נחושת) שחובק את הקליע ובתוכו כמות מדודה של חומר הנפץ הודף. קצהו תחתון של התרמיל מחורץ ליצירת "כרכוב". חריץ הכרכוב מאפשר חליצה מהירה של התרמיל הריק מבית הבליעה, לאחר הירי.
  • פיקה - חלק מתכתי הקבוע בתחתית התרמיל שבו מצוי חומר נפץ רגיש (כגון - כספית רועמת), שתפקידו להצית את אבק השריפה שבתרמיל בעת נקירה.

שרשרת הפיצוץ בזמן נקירת הכדור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחיצה על ההדק מטילה פטיש אשר מכה בנוקר שרוקע שקע בפיקה ומפוצץ כמות קטנה של חומר נפץ רגיש שבתוכה. פיצוץ החומר שבפיקה מצית את חומר הנפץ ההודף שבתרמיל. בעירת חומר הנפץ שבתרמיל יוצרת תגובת שרשרת כימית שגורמת לשחרור גזים בחלל התרמיל. לחץ הגזים עולה עד אשר הם הודפים את הקליע מקצה התרמיל ולתוך הקנה ומשם דרך הקנה עד שהקליע יוצא מקצה הקנה ובעקבותיו הגזים ושיירי בעירת חומר הנפץ ההודף. בכלי נשק מודרניים אוטומטיים וחצי-אוטומטיים חלק קטן מאנרגיית ההדף או חלק קטן מגזי הבעירה משמשים בתהליך הירי להחזרת המכלול לאחור כדי לפלוט מבית הבליעה את התרמיל הריק, לדרוך לאחור שוב את הפטיש ולגרוף לבית הבליעה כדור חדש ממחסנית או משרשרת כדורים.

הקליע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליע הוא החלק בכדור אשר נורה מן הקנה, כתוצאה מהתלקחות אבק השריפה שבתרמיל. בכדורים המהווים תחמושת לנשק קל ומקלעים, משקל הקליע נמדד בגריין (Grain), כאשר 1 גריין = 0.065 גרם. קליעים בקוטר קטן עשויים בדרך כלל מליבת עופרת מצופה (coated) במתכת כגון נחושת. קליעים בקוטר גדול יותר ופגזים עשויים להכיל מנגנונים מורכבים וחומרי נפץ. ישנם סוגים רבים של קליעים השונים בחומרי הליבה, חומרי הציפוי, צורת הציפוי, משקל, מבנה ועוד.

מעוף הקליע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגע שהקליע נורה ועזב את קצה הקנה, הוא נע במסלול בליסטי המושפע מכח המשיכה ומגרר כתוצאה מהחיכוך באויר.

במידה והקנה מחורק הקליע טס כשהוא מסתחרר סביב ציר האורך שלו. סחרור זה נועד להקנות לקליע יציבות בציר העלרוד ובציר הסבסוב.

למהירות הלוע, שהיא המהירות שבה עוזב הקליע את הקנה, יש השפעה מכרעת על טווח המעוף והדיוק של הקליע. ככול שמהירות הלוע גבוהה יותר, כך גדל הטווח, עולה הדיוק והמעוף הבליסטי הופך 'שטוח' יותר. מנגד, ניסיון להגיע למהירות לוע גבוהה יותר מטילה עומס רב יותר על המערכת היורה ועל הקליע עצמו. מהירות הלוע מושפעת מאורכו של הקנה, ממאפייני הבעירה של חומר הנפץ ההודף וממשקל הקליע.

מהירות לוע אופיינית של קליע אקדח נעה סביב 400-700 מטר לשנייה, של קליע רובה סביב 900–1000 מטר לשנייה ושל קליע תותח (פגז) סביב 1000-1300 מטר לשנייה.

סוגי כדורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרשרת כדורים של מקלע מתוך הסליק בקיבוץ יגור.
כדורי טנק מודרניים, תוצרת התעשייה הצבאית, שבקצותיהם פגזים. בקרב הציבור הרחב כדורי טנקים מכונים בטעות "פגזים", אך הפגז הוא רק החלק שעף בזמן הירי.
  • כדור בעל קליע מעטפת מלאה - הכדור הנפוץ ביותר. קליעו בנוי מליבת עופרת ועטוף בנחושת. קליע זה זול ופשוט ליצור, הוא מתוכנן למסלול בליסטי שטוח ומיועד לפגיעה על פי רוב במטרת אדם.
  • כדור נותב - שקליעו מכיל חומר בעירה הניצת בעת הירי ובוער בעת מעופו. הבעירה משמשת לסימון מסלול הקליע בזמן מעופו ולא לצורך גרימת נזק. קצהו של קליע כזה מסומן בצבע אדום.
  • כדור מצית - שקליעו מכיל חומר בעירה המתלקח ברגע הפגיעה במטרה. התלקחות הקליעה נועדה להצית את מכלי הדלק במטרה.
  • חסר קליע (ח"ק) - כדור שאין בקצהו קליע. צוואר התרמיל מצומת כך שאבק השריפה שבתוכו לא ישפך החוצה. כדור זה משמש לדימוי ירי באימונים או בטקסים. עקב היעדר הקליע, שימוש בכדור כזה בירי אוטומטי או חצי-אוטומטי מחייב מייצר לוע שהוא התקן הסותם חלקית את קצה הקנה ובכך מאפשר לחלק מגזי הבעירה לחזור לאחור ולהפעיל את מנגנון ה'פליטה-גריפה' של הנשק.
  • תחמיש - כדור חסר קליע המיועד לירי של אמצעים המורכבים על קנה הרובה. נבדל מחסר הקליע בכמות אבקת השריפה היוצרת הדף חזק יותר. גם בכדור זה צוואר התרמיל מצומת כדי למנוע אובדן אבק השריפה.
  • חודר שריון (ח"ש)- בעל קליע העשוי סגסוגת מתכת קשיחה או המכיל ליבה קשיחה. קצה הקליע מסומן בצבע שחור.
  • הולופוינט - כדור בעל קליע ממתכת רכה שבקצהו שקע. בעת פגיעת הקליע במטרה, נלחצת שפת השקע והקליע מתעוות ו'נפתח'. עיוות זה מגדיל את קוטר הקליע ויוצר לו שפות חדות, כך שבזמן מעברו של הקליע ברקמות רכות במטרה נגרם נזק רב יותר והרס רב של הרקמה. הקליע בעל טווח יעיל קצר ודיוק נמוך, בהשוואה לקליע בעל מעטפת מלאה.
  • קצה רך - כדור בעל קליע עופרת המצופה בנחושת מלבד בקצהו הקדמי. קצה הקליע עשוי עופרת רכה (ומכאן שמו של הכדור) ונועד להתרחב בזמן הפגיעה במטרה, כדי לגרום יותר נזק, בדומה לכדור ההולופוינט. בשונה מקליע ההולופוינט, מבנה הקליע אוירודינמי יותר ופגיעתו מדויקת מעט יותר.
  • דום-דום- קליע רגיל שקטמו את ראשו החד.
  • כדור גומי - כדור בעל קליע עופרת המצופה בשכבת גומי ונועד לפיזור מהומות אלימות מבלי לגרום להרוגים. אינו נורה מהרובה עצמו אלא מתוספת בקצהו (רומה), כאשר את ההדף מספק תחמיש.
  • תחמיש מוגבר - עבור רובה קלעים מסוג M16a2e3, המכונה בצה"ל A3. קצהו מסומן בצבע ירוק.
  • כדור פלסטיק - כדור בעל קליע עגול ועשוי פלסטיק. מטרתו לעשות נזק מופחת יחסית לכדור רגיל.
  • כדור טנק - כדור בקליבר גדול לירי מתותח טנק. הקליע בכדור הטנק הוא פגז מסוגים שונים (כגון חודר שריון, נפיץ או חלול) שבא ביחד עם תרמיל, שבו חומר נפץ הודף, ותחל. כדור הטנק דומה במבנהו לכדור רגיל למעט גודלו העצום ומספר שינויים המתחייבים מהתאמתו לירי בתותח הטנק. בצה"ל תחמושת אחודה לטנקים מוגדרת רשמית כ"כדור" בעוד שבקרב הציבור הרחב היא נקראת בטעות "פגז".

מרבית סוגי הכדורים נועדו לפגוע פגיעה קטלנית, וקרויים אש חיה. סוגים מסוימים, כגון חסר קליע או כדור גומי, נועדו לישומים שאינם מצריכים פגיעה, או לפגיעה פגיעה קלה יחסית.

קליברים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Eichler, Barry, Of Slings and Shields, Throw-Sticks and Javelins, Journal of the American Oriental Society, 103 (1983): 95–102.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כדור בוויקישיתוף