רוברטס קלאווינש
לידה |
10 בנובמבר 1885 פלך ליבוניה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
16 באוקטובר 1941 (בגיל 55) גיא ההריגה בקומונרקה, ברית המועצות |
מקום קבורה | גיא ההריגה בקומונרקה |
מדינה | לטביה |
השכלה | בית הספר הצבאי בווילנה |
השתייכות |
צבא האימפריה הרוסית הכוחות המזוינים הלאומיים של לטביה הצבא האדום |
תקופת הפעילות | 1903–1941 (כ־38 שנים) |
דרגה | גנרל |
תפקידים בשירות | |
מפקד הצבא | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם הראשונה מלחמות העצמאות של לטביה | |
עיטורים | |
רוברטס קלאווינש (בלטבית: Roberts Kļaviņš; 10 בנובמבר 1885 – 16 באוקטובר 1941) היה גנרל לטבי. לאחר כיבוש לטביה בידי הסובייטים ב-20 ביוני 1940 הוא מונה למפקד הזמני של הצבא הלטבי, שבהמשך שולב בתוך הצבא האדום. לאחר השילוב מונה למפקד הקורפוס ה-24. נרצח במהלך הטיהורים שנערכו בעקבות מבצע ברברוסה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלאווינש נולד ב-10 בנובמבר 1885 למשפחת איכרים לטבית. ב-1903 הוא התגייס לצבא האימפריה הרוסית והוצב בווילנה. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה בקרבות החזית המזרחית. לאחר המלחמה, הכריזה מולדתו לטביה על עצמאות. קלאווינש התגייס לצבא הלטבי החדש והשתתף במלחמות העצמאות של לטביה. ב-2 ביוני 1922 הוא הועלה לדרגת קולונל ומונה לראש מטה משמר הגבול הלטבי. ב-1928 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-4, וב-1931 הועבר לפקד על דיוויזיית וידזמה. ב-18 בנובמבר 1931 הוא הועלה לדרגת גנרל. ב-15 במאי 1934 התחוללה בלטביה הפיכה צבאית שהעלתה לשלטון את הדיקטטור קרליס אולמניס. קלאווינש התנגד להפיכה, ופרש מהצבא. הוא החל ללמוד משפטים באוניברסיטת ורשה. בשל התנגדותו למשטרו של אולמניס הוא החל לשתף פעולה עם שירות הביון של ברית המועצות. ב-20 ביוני 1940 כבשו הסובייטים את לטביה ללא אף ירייה. קלאווינש מונה למפקד "צבא העם הלטבי", גוף זמני שהחליף את הצבא הלטבי, ונועד להשתלב בעתיד בתוך הצבא האדום. השילוב הושלם בדצמבר 1940, והצבא הלטבי הפך להיות הקורפוס ה-24 של הצבא האדום. קלאווינש מונה למפקד הקורפוס.
בעקבות מבצע ברברוסה, החלו הסובייטים במסע טיהור כנגד קצינים לא-רוסים בצבא האדום. במסגרת טיהור זה, נשלח קלאווינש למוסקבה, כביכול לשם הכשרה צבאית. בפועל, הוא נעצר מיד עם הגיעו לעיר. נערך לו משפט מזורז שבסופו נידון למוות. גזר הדין בוצע ב-16 באוקטובר 1941 בגיא ההריגה בקומונרקה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברטס קלאווינש באנציקלופדיה הלאומית הלטבית