רוברט בראונינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט בראונינג

רוברט בראונינגאנגלית: Robert Browning;‏ 7 במאי 1812 - 12 בדצמבר 1889), משורר ומחזאי בריטי.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט בראונינג נולד בקמברוול, אחד מפרבריה של לונדון. אמו הייתה פסנתרנית מוכשרת ואביו, שעבד כפקיד בנק, היה אדם משכיל ואספן עתיקות, ובביתו היה אוסף גדול של ספרים נדירים.

חלק גדול מהשכלתו קיבל רוברט בראונינג מאביו, ומקריאה באוסף של 6,000 הספרים שהיו בביתו. הוא היה תלמיד מבריק, ועד גיל 14 כבר שלט ביוונית, לטינית וצרפתית. בנוסף הדריכו אותו בביתו מורים פרטיים במוזיקה, ציור ורכיבה על סוסים. ב-1825 קיבל במתנה ספר שירים של פרסי שלי, ובהתלהבותו ביקש ליום הולדתו את כל ספריו של המשורר. הוא ניסה לחקות את שלי בכך שהכריז שהוא צמחוני ואתאיסט. אבל למרות התלהבות זו לא התחיל לכתוב שירים עד גיל 20.

ב-1828 נרשם לאוניברסיטת לונדון, אך עד מהרה עזב את הלימודים, כשהוא מעדיף ללמוד בקצב שלו. ב-1833 פרסם בעילום שם את יצירתו הראשונה "פאולין" Pauline, ואחר כך את Sordello, פואמה ארוכה ולא ברורה, שנחשבה כישלון. הוא ניסה לכתוב דרמה, אך למרות שהמחזות שכתב לא הצליחו, הם השפיעו רבות על סגנונם על משוררים שבאו אחריו.

ב-1844, לאחר שקרא משיריה של אליזבת ברט, החל להתכתב עמה. הם נפגשו ב-1845, והתחתנו ב-1846 למרות התנגדותו של אביה של אליזבת. הזוג עבר להתגורר באיטליה, תחילה בפיזה ואחר כך בפירנצה. ב-1849 נולד בנם, ובאותה שנה פרסם בראונינג את ספר השירים שלו "אוסף שירים", Collected Poems. ב-1855 יצא לאור ספרו "גברים ונשים", Men and Women, שנכתב בהשראתה של אליזבת והוקדש לה. ספר זה נחשב כיצירתו הטובה ביותר, אך כשפורסם לא זכה לתשומת לב מיוחדת. אשתו הייתה באותם ימים משוררת מוערכת וידועה יותר ממנו.

אליזבת בארט בראונינג מתה ב-1861, ובראונינג ובנו שבו ללונדון. הוא המשיך לפרסם שירים, וב-1864 פרסם את Dramatis Personae. משנה זו והלאה התחיל בראונינג לזכות בהערכת הביקורת, וספריו נמכרו היטב. ההערכה אליו כמשורר עלתה, הוא זכה בתוארי כבוד, והשתייך לחוגים הספרותיים בלונדון. הוא פרסם יותר מ-15 ספרים עד מותו ב-1889, באותה שנה פורסם ספר השירים האחרון שלו Asolando. בראונינג נקבר בפינת המשוררים שבמנזר וסטמינסטר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]