רוברט ויניארד
 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1802 טירת וינדזור, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1864 (בגיל 61) באת', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מדינה |
ניו זילנד |
| בן או בת זוג |
Ann Catherine Macdonell (12 באוגוסט 1826–ערך בלתי־ידוע) |
  | |
סר רוברט הנרי ויניארד (באנגלית: Robert Henry Wynyard; 24 בדצמבר 1802 – 6 בינואר 1864) היה פקיד קולוניאלי בריטי שפעל בניו זילנד וכיהן שם במגוון של תפקידים, כסגן המושל של מחוז ניו אלסטר, כמנהלן של הממשלה וכמפקח של מחוז אוקלנד.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוברט הנרי ויניארד נולד בטירת וינדזור שבאנגליה. הוא היה בנם הצעיר של קולונל ויליאם ויניארד, מרגימנט הרגלים החמישי ושליש למלך ג'ורג' השלישי ושל רעייתו, ג'יין גלדווין, שהייתה בת הלוויה (lady-in-waiting) של המלכה שרלוט, רעייתו של המלך ג'ורג' השלישי. לאחר שהתחנך בבית ספר בדנמאו שבמחוז אסקס, הוא המשיך את המסורת המשפחתית ופנה לקריירה צבאית. בפברואר 1819 הוא קיבל דרגת סגן משנה (ensign) ברגימנט ה-85 וב-1826 הוא הועבר לרגימנט ה-58. למרות שהוא שירת במשך כמה שנים באנגליה, הוא נשא במלטה ב-12 באוגוסט 1826 לאישה את קתרין מקדונל, בתו של יו מקדונל, הקונסול הבריטי באלג'יר. לשניים נולדו ארבעה בנים.
שירות באוסטרליה ובניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1828–1841 שירת ויניארד באירלנד ובסיום שירותו שם הוא קודם לדרגת מייג'ור. ב-1842 הוא שב לאנגליה ומונה לפקד על הרגימנט ה-58 בדרגת לוטננט קולונל. ב-1844 נשלח הרגימנט בפיקודו לסידני, אוסטרליה, אך זמן קצר לאחר הגעתו לשם נשלח ויניארד בראש כוח של 200 חיילים לניו זילנד כדי לתגבר את הכוח שהיה מוצב במפרץ האיים (Bay of Islands). ויניארד היה חלק מהכוח שהסתער ב-11 בינואר 1846 על רופקפקה.
בדצמבר 1846 הוא שב לניו סאות' ויילס, אך ב-1847 הוא הוצב שוב בניו זילנד. ב-1851, עם מותו של מייג'ור גנרל ג. ד. פיט, הוא מונה לפקד על הכוחות המזוינים של ניו זילנד, שמנו 1,000 חיילים סדירים וכ-500 מתנדבים. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1858 כשב-1854 הוא קודם לדרגת קולונל.
תפקידים מנהליים בניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מ-26 באפריל 1851 ועד 7 במרץ 1853 שימש ויניארד בתפקיד סגן המושל של ניו אלסטר, שהיה מחוז של ניו זילנד שהקיף את רובו של האי הצפוני. משרה זו בוטלה לאחר שניו זילנד חולקה למחוזות קטנים יותר במסגרת חוקת 1852. ויניארד מונה לתפקיד זה על ידי המושל ג'ורג' גריי שהגביל את סמכויותיו בתפקיד, אך הוא הצליח ליצור את הרשות המקומית הראשונה, אוקלנד. בסיועם של הבישוף ג'ורג' סלווין ושל השופט העליון ויליאם מרטין, הוא הצליח להשיג את הסכמתם של המנהיגים המאורים לכריית זהב שכתוצאה ממנה חלה התפתחות כלכלית משמעותית של המחוז.
החל מ-12 ביולי 1853 ועד 5 בינואר 1855 שימש ויניארד כמפקח של מחוז אוקלנד, ששטחו כלל את המחצית הצפונית של האי הצפוני.
מנהלן הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך שתי תקופות: 3 בינואר 1854 עד 6 בספטמבר 1855 ומ-3 באוקטובר 1861 ועד דצמבר 1861, שימש ויניארד בתפקיד מנהלן הממשלה (Administrator of the Government). שתי התקופות הללו היו בין כהונת מושל אחד למשנהו.
ב-24 במאי 1854 פתח ויניארד את הפרלמנט הראשון של ניו זילנד. עד מהרה הוא התעמת מול הדרישות של חברי הפרלמנט החדש כדי שתוקם ממשלה עצמאית באופן מידי. ב-2 ביוני אותה שנה העביר בית הנבחרים החלטה ברוח זו. ויניארד סירב למלא אחר ההחלטה בציינו שמשרד המושבות לא העביר שום הנחיות בנוגע להקמתה של ממשלה. המועצה המנהלת של המושבה יעצה לוויניארד שלא להקים ממשלה ובינתיים הוא שלח שדר ללונדון עם בקשה להבהרת הסוגיה. לאחר מכן הוצע לו לצרף מספר חברי פרלמנט למועצה המנהלת והוא מינה את ג'יימס פיצג'רלד, את הנרי סיוול ואת פרדריק ולד. הפשרה פעלה במשך כמה שבועות, אך ב-1 באוגוסט דרש הפרלמנט לקבל את הסמכות המלאה למנות שרים. ויניארד סירב לדרישה וכל שלושת חברי הפרלמנט שצורפו למועצה המנהלת התפטרות מחברותם בה. בתגובה, השעה ויניארד את ישיבות הפרלמנט למשך שבועיים. ב-31 באוגוסט הוא מינה את תומאס פורסיית, ג'רינגהם וייקפילד וג'יימס מקאנדרו כחברים במועצה המנהלת, אך הפרלמנט הצביע הצבעת אי אמון בחברים הללו.
ב-8 באוגוסט 1855 התכנס הפרלמנט שוב ובמועד זה כבר היו בידיו של ויניארד הנחיות ממשרד המושבות להקים ממשלה. למזלו של ויניארד, ב-6 בספטמבר הגיע המושל החדש, תומאס גור בראון, ששחרר את ויניארד מתפקידיו. הוא המשיך בקריירה הצבאית שלו במסגרת הרגימנט ה-58. ב-28 בינואר 1858 הוא מונה להיות חבר במועצה המחוקקת של ניו זילנד, אך ב-3 בנובמבר אותה שנה הוא התפטר, שכן הרגימנט ה-58 נקרא בחזרה לאנגליה.
תקופת כהונתו השנייה של ויניארד כמנהלן הממשלה הייתה פחות רצופת מאורעות. כשהוא מכהן בתפקיד לאחר סיום כהונתו של המושל גור בראון ולפני שג'ורג' גריי החל לכהן כמושל בפעם השנייה, הוא משל על ניו זילנד לתקופה קצרה כשהוא נועץ בשרי הממשלה בראשות של ויליאם פוקס.
בשתי תקופות בין השנים 1859–1862 הוא כיהן כמושל בפועל של מושבת הכף.
רוברט ויניארד מת בבאת' שבאנגליה ב-1864.
