רוברט ססיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
רוברט ססיל
(3 בפברואר 1830; הטפילד, הרטפורדשייר, אנגליה - 22 באוגוסט 1903; הטפילד, הרטפורדשייר, אנגליה) (בגיל 73)
Robert cecil.jpg
רוברט ססיל
שם בשפת המקור Robert Gascoyne-Cecil
מדינה בריטניה
מפלגה המפלגה השמרנית
בת-זוג

ג'ורג'ינה

ראש ממשלת בריטניה ה-44
תקופת כהונה 23 ביוני 1885 - 28 בינואר 1886 (31 שבועות ו-3 ימים)
מונרך בתקופה ויקטוריה
הקודם בתפקיד ויליאם גלאדסטון
הבא בתפקיד ויליאם גלאדסטון
ראש ממשלת בריטניה ה-46
תקופת כהונה 25 ביולי 1886 - 11 באוגוסט 1892 (6 שנים)
מונרך בתקופה ויקטוריה
הקודם בתפקיד ויליאם גלאדסטון
הבא בתפקיד ויליאם גלאדסטון
ראש ממשלת בריטניה ה-49
תקופת כהונה 25 ביוני 1895 - 11 ביולי 1902 (7 שנים)
מונרך בתקופה ויקטוריה, אדוארד השביעי
הקודם בתפקיד ארצ'יבולד פרימרוז
הבא בתפקיד ארתור ג'יימס בלפור
מנהיג האופוזיציה
תקופת כהונה מאי 1881 - 9 ביוני 1885 (כ־4 שנים)
הקודם בתפקיד בנג'מין ד'יזראלי
הבא בתפקיד ויליאם גלאדסטון
מנהיג האופוזיציה
תקופת כהונה 28 בינואר 1886 - 20 ביולי 1886 (24 שבועות ו-6 ימים)
הקודם בתפקיד ויליאם גלאדסטון
הבא בתפקיד ויליאם גלאדסטון
מנהיג האופוזיציה
תקופת כהונה 11 באוגוסט 1892 - 22 ביוני 1895 (שנתיים ו-45 שבועות)
הקודם בתפקיד ויליאם גלאדסטון
הבא בתפקיד ארצ'יבולד פרימרוז
מזכיר המדינה לענייני חוץ
תקופת כהונה 2 באפריל 1878 - 28 באפריל 1880 (שנתיים)
הקודם בתפקיד אדוארד סטנלי
הבא בתפקיד בנג'מין ד'יזראלי
מזכיר המדינה לענייני חוץ
תקופת כהונה 24 ביוני 1885 - 6 בפברואר 1886 (32 שבועות ו-4 ימים)
הקודם בתפקיד גרנוויל לווסון גאוור
הבא בתפקיד ארצ'יבולד פרימרוז
מזכיר המדינה לענייני חוץ
תקופת כהונה 14 בינואר 1887 - 11 באוגוסט 1892 (5 שנים ו-30 שבועות)
הקודם בתפקיד סטפורד נורת'קווט
הבא בתפקיד ארצ'יבולד פרימרוז
מזכיר המדינה לענייני חוץ
תקופת כהונה 29 ביוני 1895 - 12 בנובמבר 1900 (5 שנים ו-19 שבועות)
הקודם בתפקיד ג'ון וודהאוס
הבא בתפקיד הנרי פטי-פיצמוריס

רוברט ארתור טלבוט גסקוין-ססיל, המרקיז השלישי מסליסבורי (אנגלית: Robert Arthur Talbot Gascoyne-Cecil, 3rd Marquess of Salisbury; עד יוני 1865 נקרא לורד רוברט ססיל, מיוני 1865 עד אפריל 1868 ויקאונט קראנבורן, Viscount Cranborne;‏3 בפברואר 1830 - 22 באוגוסט 1903), אביר מסדר הבירית, אביר המסדר הוויקטוריאני המלכותי, חבר המועצה המלכותית, עמית החברה המלכותית, היה מדינאי בריטי, חבר המפלגה השמרנית, שכיהן שלוש תקופות כראש ממשלת בריטניה, ומילא תפקיד זה בסך הכל 13 שנים. הוא היה ראש הממשלה הבריטי הראשון במאה ה-20, וראש הממשלה האחרון שעמד בראש הממשלה כחבר בית הלורדים.

לורד רוברט ססיל נבחר לבית הנבחרים הבריטי לראשונה בשנת 1854, מטעם המפלגה השמרנית. ב1866 התמנה לשר לענייני הודו לתקופה קצרה, עד שהתפטר ב1867 לאחר הרפורמה שהעביר בנימין דיזראלי, שהעניקה זכויות אזרחיות וזכות הצבעה לחלק גדול מבני מעמד הפועלים. ב-1868, עם מות אביו, ירש ססיל את תואר האצולה שלו ונכנס כחבר בבית הלורדים. ב-1874 מונה לשר לענייני הודו בממשלתו של דיזראלי, וב-1878 מונה לשר החוץ. בתפקידו זה ייצג את בריטניה בקונגרס ברלין, למרות שלא היה שלם עם מדיניותו הפרו-עות'מאנית של דיזראלי. לאחר תבוסת השמרנים בבחירות ב1880 ומותו של דיזראלי שנה לאחר מכן החל להתבלט כמנהיג שמרני בבית הלורדים, בצד מנהיגותו של סר סטאפורד נותרקוט בבית הנבחרים. ביוני 1885 התמנה ססיל כראש ממשלה, לאחר שהמנהיג הליברלי ויליאם גלאדסטון התפטר. ססיל היה ראש ממשלה עד להתפרקותה בינואר 1886, לאחר משבר סביב נושא האוטונומיה לאירלנד (Home Rule). גלאדסטון היה מי שהעלה את יוזמת החקיקה למתן האוטונומיה, וסליסבורי הוביל את ההתנגדות לחוק. סליסבורי יצר ברית עם הליברלים היוניוניסטים (Liberal Unionist Party), שהתפצלו מן המפלגה הליברלית, ויחד עמם זכה בבחירות הכלליות של 1886. בבחירות שהתקיימו ב1892 הצליחו היוניוניסטים לצבור את המספר הרב ביותר של מושבים בבית הנבחרים, אך גלאדסטון היה מי שהצליח להרכיב ממשלה, לאחר שזכה בתמיכת המפלגה הלאומית האירית. סליסבורי שב לכהן כראש ממשלה לאחר הבחירות שהתקיימו ב1895. במהלך כהונה זו הוביל סליסבורי את בריטניה למלחמת הבורים השנייה. ב1900 זכה שוב בבחירות. ב1902 העביר את תפקידו לאחיינו, ארתור בלפור. הוא נפטר שנה לאחר מכן, ב1903.

היסטוריונים מסכימים כיום שמנהיגותו של סליסבורי בתחום יחסי החוץ הייתה חזקה ויעילה, ושהבנתו את הנושאים השונים בתחום זה הייתה מצוינת. רבים רואים בו את אחד ממוביליה העיקיים של המדיניות שנקראה "בדידות מזהירה", אך למעשה סליסבורי עצמו לא זיהה עצמו עם מונח זה. הוא היה מקצוען סבלני ופרגמטי, שהבין היטב את האינטרסים ההיסטוריים של בריטניה. הוא היה ממי שהובילו את חלוקתה של אפריקה בין המעצמות האירופיות, התמודד מול הופעתן של גרמניה וארצות הברית כמעצמות אימפריאליסטיות, ואת השינוי במדיניותה של בריטניה בים התיכון, מהתמקדות במצרי הדרדנלים והבוספורוס להתמקדות בתעלת סואץ. את כל האתגרים האלה ניהל היטב, מבלי להיגרר להתנגשות בין המעצמות הגדולות.

היו שהגדירו את אישיותו כ"דיכאונית, נוירוטית מאד, מוטרדת, מופנמת, מלאת חשש משינוי ומאבדן שליטה, אדם צנוע אך מסוגל לתחרותיות יוצאת דופן".


ילדות ובחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורד רוברט ססיל היה בנו השני של ג'יימס גסקוין ססיל, המרקיז השני מסליסבורי, ושל פרנסס גסקוין. מצד אביו היה רוברט ססיל מצאצאי לורד בורליי (Burghley) והרוזן הראשון מסליסבורי, שניהם מראשי השרים של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה. למשפחה היה רכוש רב - אחוזות כפריות נרחבות בהרטפורדשייר ובדורסט. רכושה של המשפחה גדל עוד יותר עם נישואיו של ג'יימס לפרנסס ב1821. אביה היה סוחר עשיר, שרכש אחוזות גדולות באסקס ובלנקשייר, אחוזות אותן ירשה פרנסס. 

ילדותו של רוברט הייתה אומללה, והיו לו חברים בודדים. את רוב זמנו בילה בקריאה. בבתי הספר שבהם למד סבל מבריונות חסרת רחמים. ב1840 החל את לימודיו באיטון קולג', שם הצטיין בלימודיו בצרפתית, גרמנית, לימודים קלאסיים ותאולוגיה. למרות הצלחתו עזב ססיל את הלימודים ב1845 בשל בריונות בלתי פוסקת שסבל ממנה גם שם. הסבל שעבר בשנות לימודיו גיבשו את השקפת עולמו הפסימית על הדמוקרטיה. הוא סבר שרוב האנשים פחדנים ואכזריים, ושההמון ידרוס יחידים רגישים. 

בדצמבר 1847 החל את לימודיו בכרייסט צ'רץ', אוקספורד, שם זכה בפרס הצטיינות על הישגיו במתמטיקה. באוקספורד פגש את "תנועת אוקספורד", תנועה נוצרית ששאפה להביא למיזוג של כמה עקרונות בנצרות הקתולית בכנסייה האנגליקנית. חויית המפגש עם זרם זה הייתה "משכרת", לדבריו, והיוותה עבורו חוייה דתית מעצבת.

באפריל 1850 הצטרף ססיל לאחת מאגודות הבריסטרים של לונדון, אך לא נהנה מהעיסוק המשפטי. בעצת רופאו יצא ביולי 1851 למסע בעולם כדי לשפר את בריאותו. הוא נסע למושבת הכף ומשם המשיך לאוסטרליה, טסמניה ולניו זילנד. ססיל לא אהב את הבורים, וטען שבשל העבודה שלבורים יתרון מספרי פי שלושה על הבריטים האפשאות לתת להם שלטון עצמי תהיה למעשה כניעה של הבריטים, אותם שונאים הבורים "כפי שעם כבוש שונא את כובשיו", כהגדרתו. לעומת זאת הביע אהדה לקפירים, כפי שכונו אז השחורים וראה בשפתם שריד לתרבות גבוהה בעבר, בדומה לאיטלקים. בעת ביקורו באוסטרליה התפעל מהסדר ומהמשמעת ששררו, לדבריו, במכרות הזהב ובערי הכורים, וסבר שאלו נוצרו בשל העבודה שהשלטון הוא בידי המלכה, מלמעלה, ולא בידי ההמון, מלמטה.

חבר הפרלמנט - 1853 - 1866[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1853 שב ססיל ממסעו, וב-22 באוגוסט באותה שנה נכנס לבית הנבחרים הבריטי כחבר המפלגה השמרנית, נציג סטאמפורד בלינקולנשייר. הוא שמר על מושבו עד שקוּדם לאצולה, ולאורך שנותיו בבית הנבחרים לא הייתה תחרות על מושבו. כבר בנאומו הראשון התנגד לחינוך חילוני ולאולטרמונטיניזם שהיו מנוגדים להכנסייה האנגליקנית, וטען כי אלו (החינוך החילוני והאולטרמונטיניזם) שונים באופן מהותי מהעקרונות הבסיסיים של בריטניה. הוא הצהיר על כוונתו להתנגד לכל התערבות במערכת הייצוגית של אנגליה, מכיוון שזו עלולה לפגוע בכוחות המאזנים המהווים את יציבותה של המערכת החוקתית של בריטניה.

בדצמבר 1856 החל ססיל לפרסם מאמרים בעיתון סאטורדיי ריוויו (Saturday Review). ססיל פרסם את מאמריו בעילום שם, והתמיד בכך בתשע השנים הבאות. ב1861 עד 1864 פרסם בעיתון 422 מאמרים, ובסך הכל פרסם העיתון 608 מאמרים שכתב. מאמרים של ססיל התפרסמו גם ברבעון קורטרלי ריוויו (Quarterly Review), שהיה כתב העת האינטלקטואלי המוביל באותה תקופה. בתקופה שבין אביב 1860 וקיץ 1866 יצאו לאור עשרים וששה גיליונות של כתב העת, ומאמריו של ססיל - גם כאן בעילום שם - הופיעו בעשרים ושלושה מהם. ססיל כתב גם מאמרי מערכת עבור העיתון המוביל של המפלגה השמרנית, ה"סטנדרט" (Standard). ב1859 היה ססיל שותף בהקמת הרבעון "בנטלי'ס קורטרלי ריוויו" (Bentley's Quarterly Review), כתב עת שנסגר לאחר שפרסם ארבעה גיליונות.

סליסבורי מתח ביקורת על מדיניות החוץ של לורד ג'ון ראסל, וטען ששר החוץ "מוכן תמיד להקריב הכל למען השלום... עמיתים, עקרונות, התחייבויות.... תערובת מבשרת רעות של יהירות ונבזות... עשוי ללא חת מול החלשים, בישן ומתרפס מול החזקים". סליסבורי האמין שהלקח אותו יש ללמוד ממדיניות החוץ של ראסל הוא שאין להקשיב לאופוזיציה או לעיתונות, שכן אז מדיניות החוץ נשלטת לגמרי על ידי התנודות בדעת הקהל. לקח שני הוא שהעקרונות על פיהם יש לנהל מדיניות חוץ לאומית שונים לגמרי מהעקרונות על פיהם מתנהלים בני אדם בודדים: עקרונות אלה "הפוכים לגמרי מהעקרונות המובאים בדרשת ההר". לקח שלישי אותו למד ססיל היה שאין זה ראוי שבריטניה תתערב בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות, למעט במקרים המנוגדים בבירור לחוק הבינלאומי; ולקח נוסף הוא שאסור לבריטניה לאיים על מדינות אחרות, אלא אם כן היא מוכנה לעמוד מאחורי איומיה ולממש אותם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ראשי ממשלת בריטניה
וולפולקומפטוןפלהםניוקאסלדבונשיירניוקאסלביוטג'ורג' גרנווילרוקינגהםפיט האבגראפטוןנורת'רוקינגהםשלברןפורטלנדפיט הבןאדינגטוןפיט הבןויליאם גרנווילפורטלנדפרסיבלליברפולקנינגגודריץ'וולינגטוןגריימלבורןוולינגטוןפילמלבורןפילראסלדרביאברדיןפלמרסטוןדרביפלמרסטוןראסלדרביד'יזראליגלאדסטוןד'יזראליגלאדסטוןסולסבריגלאדסטוןסולסבריגלאדסטוןרוזבריסולסבריבלפורקמפבל-באנרמןאסקווית'לויד ג'ורג'בונאר לואובולדוויןמקדונלדבולדוויןמקדונלדבולדוויןצ'מברלייןצ'רצ'ילאטליצ'רצ'ילאידןמקמילןדאגלס-יוםוילסוןהית'וילסוןקלהאןתאצ'רמייג'ורבליירבראוןקמרון Royal Coat of Arms of the United Kingdom (HM Government).svg
שרי החוץ של בריטניה
פוקסגרנת'םפוקסטמפללידזגרנווילהוקסבריהרובימלגרייבפוקסגרייקנינגבדרסטולזליקסלריקנינגדאדליאברדיןפלמרסטוןולינגטוןפלמרסטוןאברדיןפלמרסטוןגרנווילמלמסבריראסלקלרנדוןמלמסבריראסלקלרנדוןדרביקלרנדוןגרנווילדרביסולסבריגרנווילסולסברירוזבריאידזליסולסברירוזבריקימברליסולסברילנדזדאוןגרייבלפורקרזוןמקדונלדצ'מברלייןהנדרסוןרדינגסיימוןהוראידןהליפקסאידןבוויןמוריסוןאידןמקמילןלוידיוםבאטלרווקרסטיוארטבראוןסטיוארטיוםקלהאןקרוסלנדאווןקרינגטוןפיםהאומייג'ורהרדריפקינדקוקסטרובקטמיליבנדהייגהאמונד Royal Coat of Arms of the United Kingdom (HM Government).svg
Flag of the United Kingdom.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא הממלכה המאוחדת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.