המפלגה השמרנית (הממלכה המאוחדת)

המפלגה השמרנית והיוניוניסטית
Conservative and Unionist Party
	סמל המפלגה השמרנית
מדינה	הממלכה המאוחדת
שם רשמי	Conservative and Unionist Party
מייסד	רוברט פיל
מנהיגים	קמי בדנוק
תקופת הפעילות	9 במאי 1912 – הווה (113 שנים)
אידאולוגיות	שמרנות; ליברליזם כלכלי
מטה	רח' מתיו פרקר מס' 4, לונדון, הממלכה המאוחדת
מיקום במפה הפוליטית	ימין למרכז-ימין
ארגונים בינלאומיים	השמרנים והרפורמיסטים האירופים ; האיחוד הדמוקרטי הבין-לאומי
צבעים רשמיים	כחול
נציגויות בפרלמנטים
בית הנבחרים הבריטי	120 / 650
בית הלורדים	285 / 829
	אתר אינטרנט

המפלגה השמרנית (שמה הרשמי: "המפלגה השמרנית והיוניוניסטית" - באנגלית: Conservative and Unionist Party; מכונה עממית "טורים", Tories, מונח פוליטי שמקורו במחלוקת פוליטית באנגליה במאה ה-17)^[1] היא מפלגת ימין שמרנית בריטית. זוהי אחת משני המפלגות הגדולות בבית הנבחרים הבריטי ובממלכה המאוחדת מבחינת מספר החברים יחד עם מפלגת הלייבור.^[2]^[3] המפלגה היא השנייה הוותיקה ביותר מבין המפלגות הפעילות בעולם, אחרי המפלגה הדמוקרטית של ארצות הברית,^[^{דרוש מקור]} והוותיקה באירופה.^[4]

המפלגה השמרנית היא ממשיכת-דרכה של המפלגה הטורית, שהתקיימה במאות ה-18 וה-19 (נוסדה בשנת 1834). חברי המפלגה עדיין נקראים טורים בשפת היום-יום וגם המפלגה עצמה נקראת לעיתים קרובות המפלגה הטורית. המפלגה השמרנית הייתה בממשלות בריטניה שני שלישים מהזמן במאה ה-20, אך הייתה באופוזיציה בשנים 1997–2010.^[5]^[6] באופן מסורתי, המפלגה ממקמת את עצמה במרכז-ימין של המפה הפוליטית. מנהיגתה הנוכחית של המפלגה השמרנית היא קמי בדנוק, שנבחרה לתפקיד ב-2 בנובמבר 2024, לאחר 3 סבבי הצבעה. בדנוק היא ילידת ניגריה, והאישה השחורה הראשונה שמנהיגה את המפלגה.^[7]^[8]

הארגון הפנימי

המוסד הראשי של המפלגה הוא מטה הקמפיין השמרני (הלשכה המרכזית השמרנית, לשעבר). המטה הוא שמגבש את מדיניות המפלגה ואחראי על ענייני כספים וההכנה לבחירות. יחד עם זאת, למטה הקמפיין תפקיד שולי בבחירת המועמדים של המפלגה לבית-הנבחרים, שמהם צומחת המנהיגות. הסיבה לכך היא התאגדותם של הבוחרים השמרנים במחוזות הבחירה השונים לקבוצות פוליטיות שורשיות.^[^{דרוש מקור]}

קבוצה כזאת, שמתארגנת למסגרת אזורית או קהילתית (תלוי בצפיפות-האוכלוסין במחוז הבחירה), מנצלת את שיטת הבחירות האזורית בבריטניה כדי להכריע מי יהיה הנציג המקומי בבית-הנבחרים. הקבוצה הממוסדת חותרת לכך, שעתידו הפוליטי של המועמד יהיה תלוי בקשר הרציף שלו עם בוחריו הישירים ובעמידתו בציפיותיהם. בדרך זו, הקבוצה השורשית מחזקת את כוחם הפוליטי של הבוחרים השמרנים מול המנגנון של המפלגה השמרנית; המפלגה לא יכולה לבחור מועמד מקומי על דעת עצמה בלבד ולצפות, שהבוחרים השמרנים יצביעו עבורו רק בגלל שיוכו המפלגתי.^[^{דרוש מקור]}

המפלגה נחשבת לחזקה בעיקר באזורים הכפריים של בריטניה, בעוד שהלייבור חזקה בעיקר בערים הגדולות.^[9] כיום יש לה רק חבר פרלמנט אחד מסקוטלנד.^[^{דרוש מקור]}

בתחילת דרכה, ייצגו השמרנים את האריסטוקרטיה, בעלי האדמות והכנסייה האנגליקנית.^[5]^[10] עם השנים השתנו סדרי העדיפויות של המפלגה. כיום היא עדיין נתמכת על ידי ההון הגדול בבריטניה. היא תומכת בזכויות סוציאליות אך בשוק חופשי, הקטנת הוצאות הממשלה ומיסוי נמוך. בנוסף, קולות מסוימים במפלגה תומכים בנישואים חד מיניים ובזכויות ליברליות נוספות.^[11]^[12]

השמרנים הצעירים

ערך מורחב – הצעירים השמרנים (הממלכה המאוחדת)

השמרנים הצעירים (Young Conservatives) הם ארגון הנוער הרשמי של המפלגה השמרנית הבריטית. הוא נוסד לראשונה בשנת 1923 ומטרתו העיקרית היא לקדם את הרעיונות והערכים של המפלגה השמרנית בקרב הנוער והצעירים הבריטיים.^[13]

פעילות הנוער של המפלגה השמרנית החלה עוד בטרם מלחמת העולם השנייה אך עם התחלתה שיבשה את שגרת החיים בממלכה מה שהביא לפירוק פעילות הנוער. ב-1945 עם תום המלחמה וניצחון בעלות הברית בהובלת בריטניה, הוקמה מחדש פעילות הנוער במפלגה אך הפעם מוסדה כארגון ממוסד ונקרא "השמרנים הצעירים". עם הקמתו צבר תאוצה בקרב בני הנוער הבריטיים ומאז ועד היום נחשב ארגון הנוער של המפלגה כתנועת הנוער הפוליטית הגדולה ביותר בממלכה.^[13]

פעילות הארגון מתפרסת על פני מחוזות גאוגרפיים ועשרות סניפים פעילים ברחבי הממלכה המאוחדת.

ראשי ממשלה מטעם המפלגה

שם	תקופת כהונה	אומת בית	מונרך
רוברט פיל	10 בדצמבר 1834 – 8 באפריל 1835 וכהונה שנייה בשנים 30 באוגוסט 1841 – 29 ביוני 1846	אנגליה	ויליאם הרביעי
רוברט פיל		אנגליה	ויקטוריה
אדוארד סמית-סטנלי	23 בפברואר 1852 – 19 בדצמבר 1852 וכהונה שנייה בין השנים 20 בפברואר 1858 – 11 ביוני 1859 ובכהונה שלישית בין השנים 28 ביוני 1866 – 27 בפברואר 1868	אנגליה
בנג'מין דיזראלי	27 בפברואר 1868 – 1 בדצמבר 1868 וכהונה שנייה בין השנים 20 בפברואר 1874 – 21 באפריל 1880	אנגליה
רוברט גסקוין ססיל	23 ביוני 1885 – 28 בינואר 1886 וכהונה שנייה בין השנים 25 ביולי 1886 - 11 באוגוסט 1892 וכהונה שלישית בין השנים 25 ביוני 1895 – 11 ביולי 1902	אנגליה
רוברט גסקוין ססיל		אנגליה	אדוארד השביעי
ארתור ג'יימס בלפור	11 ביולי 1902 – 5 בדצמבר 1905	סקוטלנד	אדוארד השביעי
אנדרו בונאר לואו	23 באוקטובר 1922 – 20 במאי 1923	סקוטלנד	ג'ורג' החמישי
סטנלי בולדווין	23 במאי 1923 – 16 בינואר 1924 וכהונה שנייה בין השנים 4 בנובמבר 1924 - 5 ביוני 1929 וכהונה שלישית בין השנים 7 ביוני 1935 – 28 במאי 1937	אנגליה	ג'ורג' החמישי
			אדוארד השמיני
			ג'ורג' השישי
נוויל צ'מברלין	28 במאי 1937 – 10 במאי 1940	אנגליה
וינסטון צ'רצ'יל	10 במאי 1940 – 26 ביולי 1945 וכהונה שנייה בין השנים 26 באוקטובר 1951 – 6 באפריל 1955	אנגליה
וינסטון צ'רצ'יל		אנגליה	אליזבת השנייה
אנתוני אידן	7 באפריל 1955 – 10 בינואר 1957	אנגליה
הרולד מקמילן	10 בינואר 1957 – 18 באוקטובר 1963	אנגליה
אלק דאגלס-יום	18 באוקטובר 1963 - 18 באוקטובר 1964	אנגליה
אדוארד הית'	19 ביוני 1970 – 4 במרץ 1974	אנגליה
מרגרט תאצ'ר	4 במאי 1979 – 28 בנובמבר 1990	אנגליה
ג'ון מייג'ור	28 בנובמבר 1990 – 2 במאי 1997	אנגליה
דייוויד קמרון	11 במאי 2010 – 13 ביולי 2016	אנגליה
תרזה מיי	13 ביולי 2016 – 23 ביולי 2019	אנגליה
בוריס ג'ונסון	23 ביולי 2019 – 6 בספטמבר 2022	אנגליה
אליזבת טראס	6 בספטמבר 2022 – 25 באוקטובר 2022	אנגליה
			אליזבת השנייה
			צ'ארלס השלישי
רישי סונאק	25 באוקטובר 2022 – 2 בנובמבר 2024	אנגליה	צ'ארלס השלישי