רוברט פאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברט מריו פאנו
Robert(o) Mario Fano
פאנו, צילום משנת 2012
לידה 11 בנובמבר 1917
טורינו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 ביולי 2016 (בגיל 98)
נייפלס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומדעי המחשב
ארצות מגורים איטליה, ארצות הברית
עיסוק מדען מחשב, מהנדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Ernst Guillemin עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט פרדריק ג'לינק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס שאנון (1976) עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות בן של המתמטיקאי האיטלקי-יהודי ג'ינו פאנו
תרומות עיקריות
מפתח קוד שאנון-פאנו, ניהל את מיזם MAC
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוברט פאנו בשמו בלידה - רוברטו מריו פאנואנגלית: Robert Fano, שמו המלא באיטלקית: Roberto Maria Fano, ‏11 בנובמבר 1917 טורינו - 13 ביולי 2016 נייפלז, פלורידה) היה מהנדס מדען מחשבים אמריקאי, יהודי יליד איטליה, אחד מחלוצי תורת האינפורמציה ושל מחשוב בשיתוף זמן. פאנו היה מייסד ה-CSAIL - המעבדה למדעי מחשב ולבינה מלאכותית של המכון MIT בבוסטון. יחד עם קלוד שאנון יצר את קוד שאנון-פאנו. הוא נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, במסגרת האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין MIT Stata Center ברחוב וסאר בקיימברידג' (מסצ'וסטס), שבו פועלות המחלקה למדעי מחשב והמעבדה למדעי מחשב ולבינה מלאכותית של MIT. מתכנן הבניין היה פרנק גרי

רוברטו מריו פאנו נולד בשנת 1917 בטורינו, באיטליה, במשפחה יהודית הוא היה הבן השני של המתמטיקאי ג'ינו פאנו, פרופסור באוניברסיטה המקומית, ושל רוזה או רוזטה לבית קאסין. אחיו הבכור היה אוגו פאנו, לימים פיזיקאי בארצות הברית. בן דודו היה הפיזיקאי והמתמטיקאי הישראלי-איטלקי יואל רקח. פאנו גדל בטורינו. הוא למד בבית הספר להנדסה בטורינו עד לשנת 1939, כשסולק מהלימודים עקב היותו יהודי, בהתאם לחוקי הגזע שהנהיגה אז איטליה הפאשיסטית. גם אביו פוטר מהקתדרה שלו באוניברסיטה וסולק מכל המוסדות האקדמיים. בנסיבות אלה היגרה המשפחה לשווייץ ב-1939. התגוררו בחדר מלון בלוזאן. כעבור מספר חדשים רוברט יחד עם אחיו אוגו, עזבו את אירופה דרך בורדו שבצרפת, לארצות הברית שם הוא התקבל להמשך הלימודים ב MIT וסיים ב-1941 את התואר הראשון למדעים. בהמשך עבד במעבדת הקרינה של MIT. אחרי מלחמת העולם השנייה סיים גם את התואר השני ואת הדוקטורט (ב-1947). על עבודת הדוקטור שלו, Theoretical Limitations on the Broadband Matching of Arbitrary Impedances, הודרך פאנו על ידי ארנסט גיימן. ב-1947 הצטרף לסגל ה-MIT ובשנים 1950–1953 ניהל את קבוצת שיטות המכ"ם במעבדת לינקולן. התמנה לפרופסור בקתדרה ע"ש פורד במפקולטה להנדסת חשמל ולמדעי מחשב ב- MIT. ב-1954 התקבל כחבר ב-Institute of Electrical and Electronics Engineers כאות הוקרה על תרומותיו בתחום תורת האינפורמציה והפילטרים למיקרוגלים. ב-1973 נבחר לאקדמיה הלאומית להנדסה וב-1978 באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. אחרי פרישתו לגמלאות היה לפרופסור אמריטוס.

פעילותו המדעית והאקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוד שאנון-פאנו

החל משנת 1960 חקר פאנו את מערכות שיתוף הזמן בעבודה במחשב של משתמשים מרובים - "מחשוב מרובה משתמשים". ב-1961 יחד עם פרננדו קורבטו, שהיה אז פרופסור אמריטוס להנדסת חשמל ומדעי מחשב, פיתח פאנו את CTSS - Compatible Time-Sharing System, אחת המערכות הראשונות לשיתוף זמן במחשב. הצלחת CTSS שכנעה את הנהלת MIT ליזום את פרויקט MAC שממנו צמחה בהמשך מעבדת CSAIL -מעבדה בין מחלקתית למדעי מחשב ובינה מלאכותית.[1]

המערכות שפיתח איפשרו עבודה של משתמשים מרובים במחשב אחד, מה שסלל את הדרך להפצת המחשוב בחברה. לעבודתו המוקדמת בתחום תורת האינפורמציה היו השלכות ישירות על טכנולוגיות חדשות. למשל, מחקריו יחד עם קלוד שאנון האיצו את פיתוחם של שיטות דחיסת נתונים כגון הקוד האפמן המשמות בטלוויזיה בהרדה גבוהה HDTV וברשתות המחשבים של ימינו.[1]

פרט לתרומותיו לתורת האינפורמציה פרסם פאנו מאמרים וספרים על מיקרוגלים, על התורה האלקטרומגנטית, תורת הרשתות וספרי לימוד להנדסת חשמל.[1] היה פעיל גם מעבדה למדעי המחשב, במעבדת המחקר לאלקטרוניקה, במעבדה לקרינה MIT ובמעבדת לינקולן. הוא קבע את תוכנית הלימודים הרשמית הראשונה למדעי מחשב ב-MIT.[1]

רוברט פאנו נמנה עם הראשונים שדגלו בגישה הזמינה למחשוב בקרב הציבור, בדומה למים ולחשמל. התעניין משנות ה-1960 בהשלכות האתיות של הטכנולוגיה וסוגיית בטיחות המידע.[1]

רוברט פאנו נפטר בנייפלז, מחוז קולייר, פלורידה, בשנת 2016, בגיל 98.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאנו היה נשוי לז'קלין מרמן לבית קרנדול (Jacqueline Mirman Crandall) ‏ (1998-1919), ילידת מולדן, מחוז מידלסקס במסצ'וסטס, ונפטרה לפניו מסרטן שחלות בגיל 78.[2] הוא השאיר שלוש בנות - פאולה ניסונגר, לינדה רייאן וקרול פאנו, וחמישה נכדים.[1]

ספרים ופרסומים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1948 - עם ג'ורג' רייגן - ערך את הכרך 9 של Microwave Transmission Circuits, Radiation Laboratory Series
  • 1960 - (עם לאן ג'ן צ'ו וריצ'רד ב. אדלר Lan Jen Chu and Richard B. Adler,

Electromagnetic Energy Transmission and Radiation

  • 1960 - עם צ'ו ואדלר - Electromagnetic Fields, Energy, and Forces
  • 1961 - Transmission of Information: A Statistical Theory of Communications
  • 1964 - "The MAC System: A Progress Report BitSavers.Informatik.Uni-Stuttgart.de. MIT Project MAC.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1954 - חבר ב-IEEE
  • 1958 - חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
  • 1973 - נבחר כחבר באקדמיה הלאומית להנדסה
  • 1976 - פרס קלוד שאונון על מחקרו בנוגע לתורת האינפורמציה
  • 1978 - נבחר חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
  • מדליית החינוך של IEEE על פעילותו בתחום ההוראה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט פאנו בוויקישיתוף

15.7.2016 A.Conner-Simons, Rachel Gordon

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 A.Conner Simons, R.Gordon 2016
  2. ^ באתר geni