לדלג לתוכן

רוברט קינג מרטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט קינג מרטון
Robert King Merton
לידה 4 ביולי 1910
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בפברואר 2003 (בגיל 92)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Meyer Robert Schkolnick עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סוציולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Pitirim Sorokin, ג'ורג' סרטון, טלקוט פרסונס, Lawrence Joseph Henderson עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט סימור מרטין ליפסט, מורטון קפלן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג הארייט צוקרמן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רוברט קרהרט מרטון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רוברט מרטון

רוברט קינג מרטוןאנגלית: Robert King Merton; ‏4 ביולי 191023 בפברואר 2003) היה סוציולוג יהודי-אמריקאי, אחד החוקרים הנודעים בסוציולוגיה. מוכר בין היתר כמי שטבע את הביטויים: "נבואה המגשימה את עצמה", "מודל לחיקוי" ו"אפקט מתי".

מרטון נולד בפילדלפיה, בן למשפחת שקולניק היהודית שהיגרה ממזרח אירופה. לאחר לימודיו שינה את שם משפחתו למרטון, אך מעולם לא הסביר מדוע. הוא למד ולימד באוניברסיטת הרווארד עד 1941, אז עבר לאוניברסיטת קולומביה. בשנת 1957 כיהן כנשיא האגודה האמריקאית לסוציולוגיה.

מרטון יצא מהמסורת הפונקציונלית בסוציולוגיה, שטענה כי לכל אירוע או תפקיד יש מטרה או תרומה לחברה. למרות שכיום קמו מתנגדים רבים לתאוריה זו, ובייחוד הזרם הסוציולוגי הביקורתי, תרומתו של מרטון לחקר הסוציולוגיה אינה מוטלת בספק.

בין השאר, הוא חקר את התנהגותם של ארגונים בירוקרטיים, וניתח את כשליהם.

מרטון כינה בשם "דיספונקציות" תופעות לא צפויות, לא מכוונות ולא רצויות של מערכות ביורוקרטיות. על-פי מרטון, קיימת דרישה של הנהלתו של כל ארגון להגדלת המהימנות של הארגון בייצור ובמגע עם הלקוחות. על כן מגבירה ההנהלה את הפיקוח על עובדי הארגון והתהליכים המתרחשים בו, פיקוח הנעשה באמצעות הדגשה ופיתוח של תהליכי פורמליזציה (תקנון, כללים, קביעת סטנדרטים וכו').

לתהליך זה שלוש תוצאות דיספונקציונליות:

  • מעבר מיחסים בינאישיים ישירים ליחסים בינאישיים פורמליים, כלומר- מבוססים על כללי העבודה הפורמליים ועל יחסי התפקידים אותם ממלאים האנשים.
  • הפיכת הכללים שנקבעו כדי לסייע לפיקוח למטרה בזכות עצמם, ולא כאמצעי (לדוגמה: היצמדות למכסת ייצור מסוימת שנקבעה על ידי ההנהלה, למרות שיעיל יותר לשנותה).
  • סיווג (קטגוריזציה) - מיון המשימות השונות העומדות בפני הארגון והתגובות הניתנות להן למספר מצומצם של מודלים קבועים בלא התייחסות לייחודה של כל משימה (לדוגמה: נוהלי פתיחה באש בצה"ל).

על-פי מרטון, דיספונקציות אלו מגבירות את עצמן, שכן הן מקבעות את הצורך לבצע פיקוח באמצעות פורמליזציה, ולא באמצעים אחרים.

מלבד זאת, שימוש בפורמליזציה מצמצם את התחרות בין העובדים, ומאפשר התפתחותה של 'רוח צוות'. רוח צוות זו מחדדת את הדיספונקציות שכן היא מתגבשת סביב הכללים הפורמליים, וכמו כן שואפת לספק הגנה לפרט כנגד גורמים חיצוניים. הגנה זו פוגעת ביעילות הארגון, שכן לרוב גורמים חיצוניים אלו הם דרישות ההנהלה והלקוחות. הטיה זו להגנה על העובדים מפני דרישות המערכת יוצרת צורך של ההנהלה בהעמקת הפורמליזציה.

בנו של מרטון, רוברט קרהרט מרטון, הוא זוכה פרס נובל לכלכלה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט קינג מרטון בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.