רוב קאמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוב "ההולנדי" קמאןאנגלית: Rob "The Dutchman" Kaman; נולד ב-5 ביוני 1960) הוא אלוף העולם לשעבר תשע פעמים בקיקבוקס ואיגרוף תאילנדי ונחשב בידי רבים כאחד מהקיק בוקסרים הטובים ביותר בכל הזמנים. הוא מכונה תכופות "מר בעיטה נמוכה" (Mr. Low Kick) בשל הבעיטות הנמוכות מטילות האימה שלו בהן הוא השתמש על מנת לסכל את המתקפות של יריביו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו שיחק כדורגל בנבחרת הנוער של אייאקס אמסטרדם. קמאן היה שחקן טוב, אולם הוא מעולם לא אהב ספורט קבוצתי ובהיותו בן 16 התחיל להתאמן באמנויות לחימה, בתחילה בפנטיאק סילאט וב-1978 הוא התחיל להתאמן באיגרוף תאילנדי באולם ההתעמלות מיירו ג’ים (Mejiro) תחת הדרכתו של יאן פלאס.

ב-1980 נהפך קמאן לאחד המתאגרפים הטובים ביותר בהולנד. הוא ניצח ברוב הקרבות שלו בנוקאאוט. נקודת המפנה עבורו הייתה כשנלחם עם בלינקי רודריגס, דודנו של בני אורקידס. קמאן הפיל אותו בנוקאאוט בסיבוב השני בעזרת בעיטה נמוכה לרגל. זו הייתה פריצת הדרך הבינלאומית שלו. מרגע זה ואילך, החל קמאן להילחם בתאילנד.

הקרב הראשון שלו בתאילנד היה נגד דנואי, אלוף מקומי. קמאן זכה בניצחון בנוקאאוט והתבקש להילחם נגד לאקצ’רט, אלוף תאילנד, בבנגקוק. הוא הפסיד מהקרב אבל למד רבות מההפסד.

ב-23 בספטמבר 1983 הוא נלחם נגד ג’ון מונקיו על תואר אלוף העולם בקיקבוקסינג של איגוד WKA. קמאן הפיל אותו בנוקאאוט בסיבוב השלישי בעזרת בעיטה נמוכה והיה אלוף העולם האירופאי הראשון של איגוד ה-WKA בקיקבוקסינג.

ב-12 בינואר 1984 הוא נלחם נגד פאיאפ פרמצ’אי, אלוף תאילנד ביאפ אדנהאל, אמסטרדם וניצח לפי החלטה פה אחד של השופטים.

באפריל 1984 הוא התמודד מחדש נגד ג’ון מונקיו במיאמי, פלורידה. הפעם הזו הוא הפיל את מונקיו בנוקאאוט בעזרת אגרוף בסיבוב השני. בסיום השנה הוא ניצח את המתאגרף התאילנדי הגדול סאמארט פראסארנמיט בהונג קונג, כמו גם את ז'אן מארק טונוס, באליפות אירופה בקרב מגע מלא.

במהלך שנת 1985 הוא הביס את לארי מקפאדן בסיבוב השלישי בנוקאאוט ושלושה חודשים אחרי-כן הוא נקם את נקמתו בלאקצ’רט. הוא ניצח את התאילנדי בנוקאאוט בסיבוב הרביעי.

אחרי-כן קמאן נלחם נגד מתאגרפים שונים באמסטרדם. ארנסט סימונס (לפי חוקי WKA), ארנסטו הוסט (לפי חוקי WKA), פאיאפ (קרב חוזר לפי חוקי האיגרוף התאילנדי), רוג’ר הרד (לפי חוקי WKA),וסיטיסאק (לפי חוקי האיגרוף התאילנדי). הוא זכה בכל הקרבות הללו ובשלהי שנת 1987 הוא הוזמן להילחם ביפן.

הקרב הראשון שלו ביפן היה נגד לאקצ’רט. קמאן הפיל אותו בנוקאאוט בסיבוב הראשון. הוא זכה לאהדה רבה מאוד ביפן ומאותה עת ואילך נלחם פעמים רבות בארץ זו. הוא נלחם נגד קירקווד ווקר, האנסו פרמצ’אי, סנטיאגו גארזה, דון נאקאיה נילסן.

ב-9 באפריל 1989 נלחם קמאן בהולנד פעם נוספת. הפעם הזאת נגד יאן וסלס מארנהם. קמאן ארגן את האירוע ולא היה בידו די זמן על מנת להתכונן כהלכה לקראת הקרב. הוא הפסיד בקרב ואנשים רבים סברו שהקריירה שלו הגיעה לתומה. בשלהי אותה שנה הוא שב וניצח את וסלס בנוקאאוט בסיבוב השני בקרב על תואר אלוף העולם של איגוד ה-WKA.

במהלך שנת 1990 הוא שיחק בסרט "Bloodfist" ביחד עם דון וילסון ובילי בלנקס ונלחם שלוש פעמים נגד צ’אנגפואק קיאטסונגריט מתאילנד ואדי מתיו מצרפת. בזמן הקיץ הוא היה אמור להילחם ביפן נגד פיטר סמית. סמית היה מתאגרף עולה ואלוף אירופה של איגוד WKA. קמאן נהפך לאב עם הולדת בנו גבי ממש לפני הקרב. קמאן הפסיד את תואר אלוף העולם בקרב ביניהם.

קמאן נלחם נגד היפני נישי ביפן וזכה בסיבוב הראשון בנוקאאוט. האמרגנים בהולנד ארגנו לו קרב נגד המתאגרף העולה ארנסטו הוסט. לפני הקרב הוסט נחשב לבעל הסיכויים הטובים ביותר לזכות, אולם קמאן הצליח להפיל אותו בנוקאאוט בסיבוב החמישי. לדעת רוב חובבי הקיקבוקסינג, הקרב שלו עם ארנסטו הוסט היה הקרב הטוב ביותר בו נלחם קמאן בהולנד.

ב-29 ביוני 1991, נלחם קמאן נגד לוק ורהייה בצרפת על תואר אלוף העולם של ה-WKA. לוק ורהייה ניצח את פיטר סמית והיה אלוף העולם החדש. קמאן הביס את לוק ורהייה והשיב לעצמו את תואר אלוף העולם. הוא נלחם בצרפת נגד מתאגרפים כמו ריק רופוס, מרק ראסל, ז'סטין וורד, זיאד פוליו ועוד. אחד הקרבות הטובים ביותר שלו היה נגד מארק פיוטרובסקי, אותו ניצח בנוקאאוט בסיבוב השביעי.

ב-20 ביוני 1992 נלחם קמאן את "קרב הקרבות" נגד ז’אן-איב תריול, אחד מאלופי קרב מגע מלא הטובים ביותר מאז ומעולם. קמאן זכה בקרב בנוקאאוט טכני ונהיה אלוף העולם החדש של איגוד ה-ISKA. בשלב זה הוא היה בעת ובעונה אחת אלוף העולם של איגוד ה-WKA בקיקבוקסינג ואלוף העולם באיגרוף תאילנדי.

ב-26 בנובמבר 1993 נלחם קמאן לראשונה מזה שלוש שנים בהולנד, הפעם נגד אלוף הולנדי גדול אחר, ריק ון ואתורסט. קמאן ניצח אותו בנוקאאוט בסיבוב השני.

בסיום אותה שנה הפיק עיתון ניקו טושוגו (Nikko Toshogu Press) שמונה קלטות וידאו של אימוניו של רוב קמאן וקלטת אחת של נקודות שיא ונוקאאוטים מהקריירה שלו. קמאן גם שיחק בשני סרטים עם ז'אן-קלוד ואן דאם: "מקסימום ריסק" ו"דאבל טים", בו שיחקו גם דניס רודמן ומיקי רורק. אחרי-כן הוא נלחם בצרפת, הפעם הזו במרסיי, שוב פעם נגד מתאגרף עולה מהולנד, אורלנדו בריינבורג. הוא זכה בנוקאאוט טכני בסיבוב השלישי.

ב-1995 הוא השתתף בטורניר K-2 בפריז, צרפת. הקרב הראשון שלו היה נגד לאוול רובינסון, בו ניצח בנוקאאוט. הקרב השני שלו היה נגד האוסטרלי טוסקה פטרידיס והוא ניצח שוב. נלחם פעמיים באותו הערב בקרבות הגמר והגיע לקרב נגד ז’רום טורקאן מצרפת. קמאן ספג פגיעות רבות מקרבות קודמים. במהלך הסיבוב הרביעי הוא דימם קשות והדהים את כולם כשהוא הפיל בנוקאאוט את טורקאן עם שתי בעיטות גבוהות מרהיבות בסיום הסיבוב. הוא היה מנצח טורניר K-2 בפריז, צרפת.

בגלל הפציעות הרבות מהן סבל וסרט חדש בו שיחק עם ז'אן-קלוד ואן דאם ("הליגיונר") הוא נלחם רק בקרבות מעטים בשנה הבאה וקמאן החליט לפרוש מהאיגרוף. ולסיים את הקריירה שלו, היכן שהוא התחיל, בהולנד. ב-24 באוקטובר 1999, הוא נלחם בפעם האחרונה, נגד אלכסיי איגנאשוב, אלוף העולם לחובבים בקיקבוקסינג בן 21. קמאן זכה בקרב בנקודות, אולם כשהקרב הסתיים הוא אמר שיריבו היה המנצח האמיתי ונתן את הפרס לאלכסיי איגנאשוב.

קאמן אימן את איתי פרנסיס, הישראלי היחידי שזכה באליפות העולם בקיק בוקסינג.

כיום, הוא מאמן את ברנדון ורה, המתמודד במשקל light heavyweight של איגוד ה-UFC בקיקבוקסינג לקראת ה-MMA. הוא גם מאמן את מתאגרף ה-MMA ג'ייסון מילר.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 K-2 France Grand Prix '95 Champion
  • 1992-94 I.S.K.A. Oriental Rules Light Heavyweight World Champion
  • 1992 I.S.K.A. Full Contact Super Middleweight World Champion
  • 1992 W.K.A. Full Contact Super Light Heavyweight World Champion
  • 1990 I.M.T.F.(currently I.M.F.) Muay Thai Light Heavyweight World Champion
  • 1989-90 W.K.A. Full Contact Light Heavyweight World Champion
  • 1988-89 W.K.A. Full Contact Light Heavyweight World Champion
  • 1984 P.K.A. Full Contact European Champion
  • 1983-87 W.K.A. Full Contact Middleweight World Champion
  • I.K.B.F. Full Contact Light Heavyweight World Champion

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]