רודולפו (רז'ו גאץ')

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודולפו
Rodolfo
Rodolfo fortepan 146570.jpg
לידה 16 במאי 1911
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בינואר 1987 (בגיל 75)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Gross Rezső עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 25 בינואר 1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Judit Gálvölgyi עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוֹדוֹלְפוֹ, בשמו האמיתי רֶז'וֹ גאַץ', בשמו המקורי גרוס. (בהונגרית: Gács Rezső;‏ 16 במאי 1911 - 25 בינואר 1987) היה קוסם הונגרי-יהודי, אמן מעוטר בפרסים רבים כגון פרס האמן המעוטר (1960) ופרס האמן הדגול (1971).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם רֶז'וֹ גְרוֹס בבודפשט, ברובע 8 (Józsefváros) למשפחה יהודית. אמו קטלין וולף, אביו איגנץ גרוס. אביו היה במקור מדפיס בבית דפוס ולאחר מכן החזיק בבית ממכר קטן לשנאפס. רודולפו היה ילד שקט, מופנם מאוד, לו אח אנדראש ואחות אמה. הוא סיים שמונה כיתות לימוד ובגיל ארבע עשרה, מסיבות כלכליות בעיקר, נשלח להתלמד בחנות לבגדי אופנה יוקרתית כשוליה. את שם משפחתו (גרוס) שינה לגאץ' בדצמבר 1945.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשראת סוחר פנינים סיני הוא נשבה בקסמי הקוסמות. הסיני לימד אותו מופע קסם אחד וראשון עם חלוקי נחל של הדנובה. הקוסם זוארד אודרי לקח חסות על הנער המוכשר ולימד אותו רבות מהמחצית השנייה של שנות העשרים. לאחר הופעותיהם המשותפות התכופות, זוארד אודרי ניהל גם את הופעתו העצמאית הראשונה באביב 1929. מאז הוזמן הבחור הצעיר תכופות למועדונים, ולקבוצות המקצועיות של פשט ובודה שרצו לראות את הקוסם המוכשר. אז קיבל את שם האמן שלו רוֹדוֹלְפוֹ גְרוֹסוֹ ממנהלו[1].

בדצמבר 1930 הוא פנה להתקבל באגודת הקוסמים החובבים ההונגרית, אך למרות הצלחתו הוא לא התקבל. הוא החליט לגשת לבחינות של אמן מקצועי ולאחר שלושה ימי מבחנים ברויאל אורפיום התקבל בינואר 1931 כחבר באגודת האומנים ההונגרית. מכאן ואילך, על פי כרזות ופרסומות, הקוסם המקצועי והכייס המיומן הוחתם על חוזים ברבים ממועדוני הלילה הידועים והפופולריים של הבירה (מועדון לילה של אריזונה, קלרוס, אלפין וילג', מולן רוז'). בסתיו 1935 נשא לאישה את אולגה נאדור, שאיתה היה נשוי חצי מאה בהרמוניה מופתית, וחריגה בעולם האמנות.

בתחילת 1939 עזב רודולפו את הונגריה והקים להקה עצמאית. תחילה הופיעו במשך חודשיים בבולגריה, ואחריה באתונה ובסלוניקי. הלהקה קיבלה חוזה בטוראן וואריטה באיסטנבול, ולאחר מכן נסעו למצרים עד אוגוסט 1940. לאחר מכן, הרויאל אורפאום בבודפשט סיפק ללהקה הזדמנויות להופעות. כיהודי הוא גויס לשרות העבודה במסגרת יחידות העזר של הצבא ההונגרי. לאחר השחרור משירות העבודה בשנת 1945 הוא נבחר לחבר הנשיאות של האגודה הלאומית של אומני הונגריה.

הופעתו הפומבית האחרונה הייתה ב-13 בינואר 1986 על הבמה בתיאטרון מיקרוסקופ בשם "רודולפו: זהירות!". הוא מת ב-25 בינואר 1987 בבודפשט. המקור האמיתי להצלחתו היה השילוב המושלם של הטריקים שלו ויכולתו להתחבר לקהל. גם לאחר פרישתו בשנת 1971 הוא התאמן ארבע שעות כל יום. אמירתו שנהפכה לסלוגן שלו הייתה: "שימו לב לידיי, כי אני מרמה!" אמונתו הייתה ש"אומן שמרוצה מעצמו הוא לא אומן יותר, אלא מת. הוא היה אחד הקוסמים המוכשרים ביותר של זמנו וכייס מיומן. הוא הכיר המון טריקים מכל תחומי הקוסמות. לפי עדותו הוא הכיר כאלף כאלה שהציג אותם על הבמה.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זהירות, אני מרמה Vigyázat, csalok! (Budapest, 1959)
  • ספר הקסמים של רודולפו Rodolfo bűvészkönyv (Budapest, 1963)
  • A Füles rejtvényújságban évtizedeken át a bűvésztrükk rovatot vezette. בשבועון "פולש" ניהל את מדור הקוסמות במשך כמה עשורים.
  • זהירות, עכשיו אני לא מרמה Vigyázat, most nem csalok! (Budapest, 1987)

מקורות (בהונגרית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sulinet – Rodolfo (בהונגרית)
  • Lelkes Éva: A mágus műhelyében (interjú, Film Színház Muzsika, 1968. március 10.)
  • Salamon Pál: R. Érdemes művész (Magyar Hírek, 1969. május 31.)
  • Eőry Éva: Bűvész művész (Képes Újság, 1979. december 22.)

בקטעים מוסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולפו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ( בסתיו 1929 הופיעו בפני אגודה אנטישמית בשם "ההונגרים המתעוררים" ואז קיבל את שם האומן שלו)Az Ébredő Magyarok Egyesülete meghívására léptek fel 1929 őszén, ekkor kapta mesterétől művésznevét. (HVG, 2011. december 24. 99.)