רוד גילפרי
 | |
| לידה |
1959 (בן 65 בערך) קובינה, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
|
www | |
  | |
רודני גילפרי הוא בריטון אופראי אמריקאי. לאחר שהשיק את הקריירה שלו באופרה של פרנקפורט בשנת 1987, גילפרי יצר לעצמו מוניטין של שירה ומשחק מסוגננים ומוכר כמומחה בעל שם של מוצרט. הוא בצע הופעות עטורות שבחים כמו דון ג'ובאני, הרוזן אלמביבה, גולילמו ופאפגנו, וידוע גם בתפקידים מרפרטואר הבריטון הסטנדרטי ( פליאס, ולנטין, אורסטס, בלקור, בילי באד ).
שנים מוקדמות והכשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוד גילפרי נולד ב-11 במרץ 1959 בקובינה, קליפורניה, וגדל במערב קובינה ובקלרמונט. הוא קיבל תואר ראשון בחינוך מוזיקלי מ- Cal State Fullerton ותואר שני בקול מבית הספר למוזיקה Thornton באוניברסיטת דרום קליפורניה. הוא למד באקדמיה למוזיקה של המערב[1] אצל מרטיאל זינגר איתה למד גם באופן פרטי במשך שש שנים. ב-1999 הוא חיפש ליטוש נוסף של הטכניקה שלו ולמד במנהטן אצל ארמן בויאג'יאן, המורה של סמואל ראמי וג'רלד פינלי .
קריירת אופרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גילפרי ערך את הופעת הבכורה שלו באופרה כקומפרימריו באותלו באופרה של לוס אנג'לס ב-1986. לאחר שבע שנים כבריטון ראשי באופרה של פרנקפורט ובאופרה של ציריך, הוא חזר לארה"ב ושר באולמות מרכזיים כמו המטרופוליטן אופרה, האופרה הלירית של שיקגו, האופרה של דאלאס, האופרה של סן דייגו ואופרה של לוס אנג'לס.
ב-25 בנובמבר 1996, גילפרי ערך את הופעת הבכורה שלו במטרופוליטן אופרה בתור דמטריוס בהקרנת הבכורה של הלהקה של "חלום ליל קיץ" של בריטן, תפקיד ששר שמונה פעמים באותה עונה. הוא חזר בעונת 2000-2001 לשש הופעות כל אחת בתור מרצ'לו בלה בוהם של פוצ'יני וכגולילמו בכך עושות כלן של מוצרט.
גילפרי המשיכה להתמחות במוזיקה חדשה, ומלא תפקידים באופרות חדשות רבות. הוא כנראה ידוע בעיקר בזכות גילומו של סטנלי קובלסקי בסרטו של אנדרה פרווין, "חשמלית ושמה תשוקה" באופרה של סן פרנסיסקו, שהוצג בבכורה ב-1998. הוא גם יצר את התפקיד של נתן ב"בחירתה של סופי" בבית האופרה המלכותי קובנט גארדן ב-2002, תפקיד שבצע באופרה הלאומית של וושינגטון בספטמבר 2006. הוא בצע את התפקיד של הצאר ניקולאי בסרט "ניקולאי ואלכסנדרה" של דראטל באופרה של לוס אנג'לס בשנת 2003.[2] במהלך עונת 2005–2006 שיחק את בעל המטעים אדוארד גיינס באופרה "מרגרט גארנר", באופרה של פילדלפיה, באופרה של סינסינטי ובאופרה שח מישיגן. במהלך אוגוסט 2006 הוא גילם את פרוספרו בסרט "הסערה" של תומאס אדס, עם האופרה של סנטה פה. בנובמבר 2006 הוא יצר את התפקיד של ג'ק לונדון בסרט "Every Man Jack" של ליבי לארסן עבור סונומה סיטי אופרה. בשנת 2008 הוא שר את התפקיד הראשי של פאלקה בסיבוב הופעות יפני של ה"העטלף" ואת התפקיד הראשי בהפקה ההולנדית/בריטית של האופרה "סנט פרסיסקו מאסיסי" של אוליבייה מסייה. באופרה של ציריך הוא ביצע את חלקו של המלחין ב"קומדיה ביתית" אינטרמצו של ריכרד שטראוס, בניצוחו של פיטר שניידר ובבימה של ינס-דניאל הרצוג, עם כריסטין קוהל.[3] בפברואר 2020 הוא יצר את התפקיד של אביה של אורידיקה בבכורה העולמית של אורידיקה, שנכתב על ידי מתיו אוקוין עם ליברית מאת שרה רוהל, באופרה של לוס אנג'לס.[4]
אוקטביו רוקה אמר עליו ב"סן פרנסיסקו כרוניקל": "אפילו בתוך שפע זמרי הבריטון של היום, גילפרי בוודאי בולט כאחד הבודדים שיש להעריצו. בעל קול לירי מלווה בשפע של יכולות דרמטיות אמיתיות, עם ביטוי מלא בחיוניות קצבית ונוכחות בימתית ששחקנים רבים לא מוזיקליים עלולים לקנא בהם".[5]
הוא שר ב-25 הקלטות כולל התקליטור דון ג'ובאני משנת 1995 שהיה מועמד לגראמי.
קרוסאובר למחזות זמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]גילפרי התאהב במחזות זמר כשכיכב בהפקתו בתיכון "לי,ל אבנר". הוא שר את Curly באוקלהומה!, בילי ביגלו ב"קרוסלה ", וג'ו ב- The Most Happy Fella, כולם בלוס אנג'לס. בניו יורק הוא שיחק את רוברט בהדרנים של סיטי סנטר! הפקה של הירח החדש, תפקיד שהוא גם הקליט. הוא אמר למראיינים שהוא מקווה לעשות ריצה בברודווי במחזמר חדש או התעוררות. ביוני 2009 הוא השיק את עונת פסטיבל Ravinia, כיכב בתור לנסלוט מול סילביה מקנייר כגוויניביר בגרסה קונצרטית של Camelot. החל מספטמבר 2009, גילפרי מככב בתפקיד אמיל דה בק בסיבוב ההופעות הלאומי בדרום האוקיינוס השקט . בקיץ 2011, הוא גילם את פרנק באטלר מול אנני אוקלי של הדיווה דבורה וויגט בסרט Annie Get Your Gun בפסטיבל גלימרגלאס בקופרסטאון, ניו יורק, הפקה בבימויה של המנהלת הכללית של גלימרגלס, פרנצ'סקה זמבלו .
יחד עם השחקן/במאי צ'רלס נלסון ריילי, הוא פיתח מופע קברט של איש אחד שהוא מבצע בדרכים, כשהוא לא מבצע אופרה או מחזות זמר. הוא גם יצר DVD ותקליטור משופר של מופע הקברט שלו.
ב-22 באוגוסט 2010, הוא הופיע ברויאל אלברט הול, לונדון לצד קים קריסוול בנשף ה-BBC שחגג את המוזיקה של רוג'רס והמרשטיין. הקונצרט שודר ב-BBC ביום שבת 28 באוגוסט 2010.
ביוני 2012 זכה גילפרי לשבחי המבקרים על גילמו של סוויני טוד בהפקת הפסטיבל של סוויני טוד בתיאטרון האופרה של סנט לואיס, בבימויו של רון דניאלס ובניצוחו של סטיבן לורד, כשהוא חוזר על התפקיד ששר בתיאטרון דו שאטלט פריז (בית של האופרה Chatelet) תחת השרביט של דיוויד צ'רלס אבל, בשותפות קרוליין אוקונור בתור גברת לאבט.
אישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי ואב לשלושה ילדים, גילפרי מתגורר בביתו בפרברי לוס אנג'לס. גילפרי קיצר את שם הביצוע שלו מרדני לרוד ב-2005, והוא חגג את שנתו ה-20 כזמר אופרה מקצועי ב-2006. בתו קארין היא גם זמרת אופרה. גילפרי גם הופיע בפרק משנת 2004 של תוכנית הטלוויזיה לילדים PBS ארתור, שנקרא " אורות, מצלמה... אופרה! " בתור עצמו, שבו הוא משחק את התפקיד של אסקמילו בכרמן .
הוא קיבל תארים מתקדמים מאוניברסיטת קליפורניה סטייט פולרטון ומאוניברסיטת דרום קליפורניה. בין השנים 1987-1989 היה חבר בהרכב האופרה של פרנקפורט, ובין 1989 ל-1994 היה חבר בהרכב האופרה של ציריך. הוא משמש כפרופסור לאמנויות ווקאליות בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת דרום קליפורניה Thornton, אבל פרש מתפקיד זה בדצמבר 2022 כדי לפנות יותר זמן להופעה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Alumni Roster". musicacademy.org. אורכב מ-המקור ב-5 ביוני 2012. נבדק ב-28 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Haithman, Diane (16 בינואר 2003). "L.A. Opera gets 'daring'". Los Angeles Times. נבדק ב-9 בינואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Horst Koegler (28 במרץ 2008). "Intermezzo". journal The Opera News.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Eurydice Fact Sheet". Los Angeles Opera. נבדק ב-4 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Octavio Roca (14 בספטמבר 1998). "Sun Shines on Gilfry At Opera in the Park". San Francisco Chronicle.
{{cite web}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר רשמי
- מסד הנתונים של MetOpera
- רוד גילפרי אופרה של ציריך
- ראיון עם רוד גילפרי מאת ברוס דאפי