אנדרה פרווין

אנדרה פרווין
André Previn

אנדרה פרווין, 2012
לידה	6 באפריל 1929 ברלין, רפובליקת ויימאר
פטירה	28 בפברואר 2019 (בגיל 89) מנהטן, ארצות הברית
שם לידה	Andreas Ludwig Priwin
מוקד פעילות	גרמניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	1943 – 28 בפברואר 2019 (כ־76 שנים)
מקום לימודים	תיכון בוורלי הילס
עיסוק	מנצח, פסנתרן, מלחין של מוזיקה לסרטים, מעבד מוזיקלי, מלחין, פזמונאי, מוזיקאי ג'אז, אמן הקלטה
סוגה	ג'אז, אופרה, מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	Contemporary Records, דויטשה גרמופון
בן או בת זוג	בטי בנט (1952–1957) דורי פרווין (7 בנובמבר 1959–27 ביולי 1970) מיה פארו (1970–1979) הת'ר סנדון (1982–2002) אן-סופי מוטר (2002–2006)
צאצאים	Claudia Previn Stasny, Lark Previn, Daisy Previn, סון-יי פרווין, Lukas Previn, Fletcher Previn, Matthew Previn, Sascha Previn, Alicia Previn, Li-An Previn
מספר צאצאים	10
פרסים והוקרה	אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (1996) פרס מרכז קנדי (1998) פרס אוסקר לפסקול המעובד הטוב ביותר (1965) עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2012) פרס גרמי לאלבום ג'ז אינסטרומנטלי הטוב ביותר (1961) פרס גרמי לאלבום ג'ז אינסטרומנטלי הטוב ביותר (1962) פרס גראמי לפסקול או הקלטה הטוב יותר של הרכב סרט או טלוויזיה (1959) פרס אוסקר לפסקול המעובד הטוב ביותר (1964) פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר (1959) פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר (1960) פרס גלן גולד (2005) פרס גראמי למפעל חיים (2010) פרס גראמי לפסקול או הקלטה הטוב יותר של הרכב סרט או טלוויזיה (1960) פרס גרמופון למפעל חיים (2008) עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר
www.andre-previn.com

אנדרה פרווין (André Previn;‏ 6 באפריל 1929 - 28 בפברואר 2019) היה פסנתרן, מנצח ומלחין יהודי-אמריקאי יליד גרמניה.

תולדות חייו

אנדרה פרווין נולד בשם אנדריאס לודוויג פריווין למשפחה יהודית בברלין. אחיו היה הבמאי סטיב פרווין. הוא היגר עם משפחתו לארצות הברית ב-1938, כדי להימלט מגרמניה הנאצית, וקיבל אזרחות אמריקאית בשנת 1943.

פרווין גדל בלוס אנג'לס, והתפרסם בכתיבת מוזיקה לסרטים בהוליווד משנת 1948 ואילך. הוא עיבד וניצח על המוזיקה לסרטים כמו "בהלה בצוק השחור" (1955), "ז'יז'י" (1958), "פורגי ובס" (1959), "נדנדה בשניים" (1962) ו"גבירתי הנאווה" (1964), שעל כל אחד מהם זכה בפרס אוסקר. במשך שנים היה חבר ביחידה המפורסמת למוזיקה של ארתור פריד במטרו גולדווין מאייר.

בשנת 1967 התמנה למנצח התזמורת הסימפונית של יוסטון ובשנה שלאחריה הוסיף את התזמורת הסימפונית של לונדון לרשימת משרותיו. בשנים הבאות כיהן בזמנים שונים כמנצח התזמורת הסימפונית של פיטסבורג, התזמורת הפילהרמונית המלכותית והתזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס. חיבר מוזיקה לסרטים ולמחזות מוזיקליים ויצירות אחרות, בהן קונצ'רטו לצ'לו וקונצ'רטו לגיטרה.

במהלך שנות ה-50 וכן בשנים מאוחרות יותר, יצא למסעות קונצרטים וערך הקלטות כפסנתרן ג'אז. הוא עבד עם שלי מאן ובני קרטר. אלבום שירים מתוך "גבירתי הנאווה" שהקליט עם מאן (1966) היה רב-מכר.

בשנים הבאות התרכז בהלחנת מוזיקה קלאסית. הוא עבד עם טום סטופארד על "כל ילד טוב ראוי לחסד", מחזה בעל תוכן מוזיקלי נכבד, שעלה לראשונה בלונדון בשנת 1977, עם התזמורת הסימפונית של לונדון בניצוח פרווין. האופרה הראשונה שלו "חשמלית ושמה תשוקה", הועלתה בהצגת בכורה באופרה של סן פרנסיסקו בשנת 1998. שאר יצירותיו הקלאסיות הרבות כוללות מוזיקה קאמרית, ווקאלית ותזמורתית.

פרווין התחתן חמש פעמים, לדורי פרווין, למיה פארו, לבטי בנט ולהיתר שדון. בשנת 2002 נשא לאישה את הכנרת הגרמנייה הנודעת אן-סופי מוטר. הוא כתב למענה קונצ'רטו לכינור.

נפטר ב-28 בפברואר 2019.

פרסים ואותות הוקרה

• אות הכבוד של מרכז קנדי הוענק לו בשנת 1998 כהוקרה על תרומותיו למוזיקה הקלאסית ולאופרה בארצות הברית.
• תואר אביר כבוד של האימפריה הבריטית, אם כי לא היה זכאי לשאת בתואר "סר", כיוון שלא היה נתין בריטי.
• בשנת 2005 הוענק לו פרס גלן גולד, לאות הוקרה על הישגיו.
• פרס גראמי על ביצוע מצטיין של מוזיקה קאמרית: אנדרה פרווין וגיל שחם על "תמונות אמריקאיות" (יצירות משל אהרן קופלנד, פרווין, סמיואל בארבר, ג'ורג' גרשווין) (1999)

מוזיקה לסרטים

פרווין כתב מוזיקה ליותר מ-50 סרטים, בהם:

• שלוש מילים קטנות (1950) Three Little Words
• נשקיני, קייט, (1953) Kiss Me, Kate
• יום קשה בבלק רוק (1954) Bad Day at Black Rock
• מזג האוויר יפה בקביעות (1955) It's Always Fair Weather
• בהלה בצוק השחור (1955)
• גרבי משי (1957) Silk Stockings
• אלמר גאנטרי (1960) Elmer Gantry
• פעמונים מצלצלים (1960) Bells Are Ringing
• ארבעת פרשי האפוקליפסה (1962) The Four Horsemen of the Apocalypse
• נשקני טיפשון (1964)
• דייזי (1965) Inside Daisy Clover
• עמק הבובות (1967)
• המכורים לזהב (1969) Paint Your Wagon, (יחד עם פרדריק לאו)

פרווין היה מועמד 13 פעמים לפרס אוסקר, מתוכן זכה בארבעה:

• ז'יז'י (1958)
• פורגי ובס (1959)
• אירמה לה דוס (1963)
• גבירתי הנאווה (1964)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדרה פרווין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אנדרה פרווין
• אנדרה פרווין, באתר Spotify
• אנדרה פרווין, באתר Komponisten der Gegenwart
• אנדרה פרווין, באתר AllMusic (באנגלית)
• אנדרה פרווין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אנדרה פרווין, באתר Discogs (באנגלית)
• אנדרה פרווין, באתר Songkick (באנגלית)
• אנדרה פרווין, באתר SecondHandSongs
• אנדרה פרווין, באתר בילבורד (באנגלית)

• אנדרה פרווין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אנדרה פרווין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הקודם: קרלו מריה ג'וליני

מנהלים מוזיקליים, התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס

הבא: אסה-פקה סאלונן

הקודם: ולטר ולר

מנצחים ראשיים, התזמורת הפילהרמונית המלכותית

הבא: ולדימיר אשכנזי

הקודם: מאריס יאנסונס

מנהלים מוזיקליים, התזמורת הפילהרמונית של אוסלו

הבא: יוקה-פקה סאראסטה

הקודם: ג'ון ברבירולי

מנהלים מוזיקליים, התזמורת הסימפונית של יוסטון

הבא: לורנס פוסטר

הקודם: אישטוון קרטס

מנצחים ראשיים, התזמורת הסימפונית של לונדון

הבא: קלאודיו אבאדו

הקודם: ויליאם שטיינברג

מנהלים מוזיקליים, תזמורת פיטסברג

הבא: לורין מאזל