רוזלי אבלה
.jpg) | |
| לידה |
1 ביולי 1946 (בת 77) שטוטגרט, גרמניה |
|---|---|
| מדינה | קנדה |
| השכלה | אוניברסיטת טורונטו |
| תקופת כהונה | 2004–הווה (כ־20 שנה) |
| תפקידים בולטים | שופטת בבית המשפט העליון של קנדה |
| בן או בת זוג |
אירווינג אבלה  |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
רוזלי סילברמן אבלה (באנגלית: Rosalie Silberman Abella; נולדה ב-1 ביולי 1946) היא משפטנית יהודיה קנדית. היא מונתה ב-2004 לבית המשפט העליון של קנדה, ובכך הפכה לשופטת היהודייה הראשונה בתפקיד זה.
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזלי סילברמן נולדה למשפחה יהודית במחנה עקורים בשטוטגרט, גרמניה, שם עבד אביה עורך-הדין כסנגור עבור עקורים בדרום-מערב גרמניה, בשטח הנתון לשליטת בעלות-הברית. משפחת סילברמן עברה לקנדה ב-1950, שם רכשה רוזלי השכלה תיכונית בעיר טורונטו, ומאוחר יותר תואר B.A. ב-1967 ותואר LL.B. ב-1970 מאוניברסיטת טורונטו.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבלה עברה את מבחני הלשכה של אונטריו ב-1972. היא עסקה במשפט אזרחי ובדיני משפחה עד לשנת 1976, אז מונתה בגיל 29 לבית הדין לענייני משפחה באונטריו (כיום מהווה חלק מבית המשפט של אונטריו). בכך הפכה אבלה לשופטת הצעירה ביותר, וכן לראשונה שמונתה בהיותה בהריון, בהיסטוריה של קנדה. היא מונתה לבית המשפט לערעורים של אונטריו ב-1992. לצד זאת, כיהנה כיושבת הראש בוועדות שונות. היא נחשבת בקנדה כאחת המומחיות בתחום משפט זכויות האדם, ולימדה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מקגיל במונטריאול.
ב-2004 מינה ראש הממשלה פול מרטין את אבלה כשופטת בית המשפט העליון של קנדה. בכך הפכה אבלה לשופטת היהודיה הראשונה בתפקיד זה. היא כיהנה כשופטת בית המשפט העליון עד ל-1 ביולי 2021 (אז מלאו לה 75 שנים).
ב-1983 מונתה אבלה כמפקחת על הוועדה המלכותית לשוויון בתעסוקה, ובתפקידה זה טבעה את המונח שוויון תעסוקתי, המציין אסטרטגיה להפחתת החסמים בתעסוקה העומדים בפני נשים ומיעוטים אחרים. המלצות וועדה זו אומצו על ידי מדינות נוספות מלבד קנדה, כמו ניו זילנד, דרום אפריקה וצפון אירלנד.
ב-1988 ניהלה אבלה את העימות בין המועמדים לראשות הממשלה.
פרסים וחיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הקריירה זכתה אבלה לקבל 37 פרסי הוקרה, והיא מכהנת כחברה בחברה המלכותית של קנדה. היא זכתה במדליית חגיגות הזהב למלכותה של המלכה אליזבת השנייה (Queen Elizabeth II Golden Jubilee Medal) בשנת 2002. היא מונתה כחברת כבוד שאיננה אמריקאית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-2007. במאי 2016 היא זכתה בתואר של כבוד מאוניברסיטת ייל בארצות הברית, ובכך הפכה לאישה הקנדית הראשונית לזכות בכבוד זה. היא מכהנת כשופטת בוועדת פרס גילר (פרס בתחום הספרות בקנדה). כמו כן, אבלה היא בוגרת הקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה בפסנתר קלאסי.
בינואר 2017 זכתה אבלה בתואר משפטנית השנה בעולם לשנת 2016 מטעם בית ספר פריצקר למשפטים של אוניברסיטת Northwestern, בעבור מחויבותה רבת השנים לזכויות אדם ולמשפט פלילי בינלאומי. באפריל 2018 אבלה נבחרה כחברה בחברת הפילוסופיה האמריקאית.
אבלה הייתה נשואה להיסטוריון אירווינג אבלה עד למותו ב-2022, ויש לה שני בנים.
אבלה ויחסה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבלה היהודייה ביקרה בישראל מספר פעמים, בפעם הראשונה ב-1965. היא מעידה על עצמה כתומכת נלהבת של ישראל ועל הערכה רבה לבית המשפט העליון הישראלי, ועושה שימוש בפסיקותיו בפסקי דינה, בעיקר בנושאי ביטחון וטרור.[1]
במסגרת ביקורה בישראל במהלך מאי 2018 התבטאה אבלה, כי בית המשפט העליון הישראלי מצוי במצור ועובר תהליך של דה לגיטימציה ודמוניזציה והביעה את מוטרדותה מתהליכים העלולים לפגוע בעצמאותו[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טובה צימוקי, בכירת שופטי קנדה: "בית המשפט העליון בישראל נתון תחת מצור", באתר ynet, 3 במאי 2018
- ^ טובה צימוקי, בכירת שופטי קנדה: "בית המשפט העליון בישראל נתון תחת מצור", באתר ynet, 3 במאי 2018