רופינירול
| נתונים כימיים | |
|---|---|
| מסה מולרית |
260.188863 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| מזהים | |
| קוד ACT |
N04BC04 |
| מספר CAS | 91374-21-9 |
| PubChem | 5095 |
| ChemSpider | 4916 |
  | |
רופינירול (Ropinirole) הוא אגוניסט דופמינרגי שאינו ארגולין (Ergoline). תרופה זו משמשת לטיפול במחלת הפרקינסון ובתסמונת הרגליים חסרות המנוחה (restless legs syndrome).
רופינירול היא אחת משלוש תרופות המאושרות על ידי ה-FDA לטיפול בתסמונת הרגליים חסרות המנוחה, יחד עם פרמיפקסול וגאבאפנטין אנקרביל.
רישום הפטנט של רופינירול פג במאי 2008 ומאז הוא קיים כתרופה גנרית. מחקר משנת 2020 מצא כי התרופה עשויה לשמש גם חולי ALS על ידי האטת קצב ההידרדרות במצבם.[1] לצורך בחינת שימוש רפואי לטיפול במחלת ALS, נמצאת התרופה בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים.
שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רופינירול ניתן בעיקר לטיפול במחלת הפרקינסון, תסמונת הרגליים חסרות המנוחה וסימפטומים אקסטרה-פירימידאליים. בנוסף יכולה התרופה לעזור לתופעות הלוואי הנגרמות כתוצאה משימוש ב-SSRI, הכוללות פרקינסוניזם ובעיות בתפקוד המיני.
ניסויים קליניים ברופינירול לטובת שימושים רפואיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קיו (Keio) ביפן ופורסם ביוני 2023 בחן את בטיחותה ויעילותה של תרופת הרופינירול בחולי טרשת אמיוטרופית צידית (ALS).[2] הממצאים הראו כי קיים קשר חיובי בין מידת התגובה של תאי העצב של החולים לתרופה לבין חומרת מחלתם: מטופלים שתאי העצב התנועתיים שלהם הגיבו לרופינירול בצורה חזקה, הושפעו טוב יותר מהתרופה וההידרדרות במצבם הייתה איטית יותר. חולים אלה היו פעילים יותר מבחינה גופנית, חוו ירידה איטית יותר בניידות, וגם כוח השרירים ותפקוד הריאות שלהם היו טובים יותר מאשר אלו של חולים בקבוצת הביקורת. לעומת זאת, בקרב חולים שקיבלו את התרופה אך תאיהם לא הגיבו אליה, המחלה התקדמה מהר יותר. מסקנתם של החוקרים אפוא שהטיפול עשוי להיטיב עם חלק מהחולים, כאשר מתחילים לקחת את התרופה בשלב מוקדם של המחלה ומתמידים בטיפול לאורך זמן.[1] המחקר אמנם מצא את תרופת הרופינירול בטוחה לשימוש, אך מידת יעילותה עדיין אינה ברורה ונדרשת להיבחן במחקרים נוספים ומקיפים יותר. השלב השלישי של הניסוי הקליני יכלול קבוצות גדולות יותר של חולים וצפוי להיערך במרוצת שנת 2023.[2]
מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחולי פרקינסון יש ניוון בסיבי עצב דופמינרגיים ולכן נדרשת הגדלת הפעילות של דופמין במוח.
במערכת העצבים המרכזית, קיימים מספר קולטנים לדופמין כאשר ניתן לחלק אותם לשתי משפחות עיקריות: D1 ו-D2. קיימת חלוקת משנה לקולטנים אלו לחמישה קולטנים עיקריים. במשפחה של D2 יש שני קולטנים חשובים מבחינת מחלת פרקינסון והם הקולטנים D2, D3. רופינירול בעל אפיניות גבוהה לרצפטור D2 ומחקה את פעילותו של הדופמין. בכך הוא מביא להקלה על התסמינים של מחלת פרקינסון.
פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רופינירול פועל כאגוניסט על הרצפטוריים הדופמינרגיים D2, D3, ו-D4, כאשר לרצפטור D2 יש לו אפיניות גבוהה ביותר.
רופינירול פועל, אם כי לא בצורה חזקה, על הרצפטורים 5HT2 ואלפא2, ואין לו אפיניות לרצפטורים GABA, mAChRs, 5HT1, אלפא1 וביתא-אדרנוצפטורים.
רופינירול עובר מטאבוליזם בעיקר על ידי cytochrome P450 CYP1A2 ויוצר שני מטאבוליטים; SK&F-104557 ו-SK&F-89124, אשר מופרשים באמצעות הכליות.
במינונים גבוהים מהמינונים הרפואיים המומלצים רופינירול עובר מטאבוליזם גם על ידי CYP3A4.
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
רופינירול עלול לגרום לבחילות, סחרחורות, הזיות, ירידת לחץ דם בעת שינוי תנוחה (לדוגמה מישיבה לקימה), והתקפי שינה במהלך היום.
תופעות לוואי יוצאות דופן המשויכות לאגוניסטים לרצפטור D3 (רופינירול, פרמיפקסול) עלולות לכלול עלייה קיצונית בדחפים מיניים והימורים כפייתיים, גם בקרב חולים ללא היסטוריה של התנהגות מסוג זה.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אילת זאוברמן, אותה תרופה, מחלה אחרת, באתר מכון דוידסון: הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, 19 ביולי 2023
- ^ 1 2 Morimoto et al., Phase 1/2a clinical trial in ALS with ropinirole, a drug candidate identified by iPSC drug discovery, Cell Stem Cell, 2023, עמ' 766-780 doi: https://doi.org/10.1016/j.stem.2023.04.017
- ^ Bostwick JM, Hecksel KA, Stevens SR, Bower JH, Ahlskog JE (2009). "Frequency of new-onset pathologic compulsive gambling or hypersexuality after drug treatment of idiopathic Parkinson disease". Mayo Clinic Proceedings. 84 (4): 310–6. doi:10.4065/84.4.310. PMC 2665974. PMID 19339647.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)