רות הנשו בסקום
 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1772 לסטר, מסצ'וסטס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1848 (בגיל 75) Ashby, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
Leicester Academy |
  | |
רות הנשו בסקום (באנגלית: Ruth Henshaw Bascom; 15 בדצמבר 1772 – 16 בפברואר 1848) הייתה אמנית אמריקאית, שהפיקה מעל 1,400 פורטרטים. היא תיעדה את הפעילות היומיומית בחייה ביומנים החל מגיל 17, שכללו תיעוד של הדיוקנאות שציירה.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רות הנשו נולדה בכפר לסטר, מסצ'וסטס לקולונל ויליאם הנשו (1735–1820) ופיבי סוואן הנשו (1753–1808), היא הייתה הראשונה מבין עשרת ילדיהם.[2] לבסקום היו שתי אחיות למחצה מבוגרות מנישואיו הקודמים של אביה לרות סרג'נט. אביה היה קצין במלחמת צרפת והודו ובתקופת המהפכה האמריקאית, הוא היה פעיל גם בבית המשפט הכללי במסצ'וסטס ושירת עם ג'ורג' וושינגטון במהלך כמה קרבות בניו ג'רזי.[3]
היא תיעדה את חייה ביומן בין השנים 1789–1846. בסקום יצרה יומן לכל שנה, החל מה-1 בינואר. היא רשמה את הפעילות היומית שלה, את מזג האוויר והמבקרים שפגשה. היא גם כללה מידע מפורט על נסיעות ונושאי דרשות של בעלה.[4]
מחנכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1791–1801 היא הייתה מורה בבית ספר קיץ באזור לסטר. היא לימדה עד עשרה ילדים שהתגוררו בביתם במהלך נישואיה עם הכומר בסקום. הלימודים שאותם שילמה הקהילה, התנהלו לאורך תקופה קצרה שכללה חינוך בסיסי ושירה בשנת 1814 היא נעשתה מפקחת על בית הספר המרכזי של פיליפסטון.[5]
נישואין ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1804, כשהייתה כבת 32, התחתנה בסקום עם ד"ר אסא מיילס, אלמן. הוא היה רופא מווסטמינסטר, מסצ'וסטס עם בן - קלו רייס מיילס (1796–1879). ד"ר מיילס היה חולה תקופה ממושכת ונפטר בשנת 1805 או 1806. בסקום חזרה לבית הוריה.[6]
היא נישאה לכומר הזקיל בסקום ב־26 בפברואר 1806. מקהילה בפיליפסטון, שהיה נשוי פעמיים לפני כן. אשתו השנייה נפטרה ביולי 1805. בסקום לא ילדה ילדים במהלך הנישואין, אך היא הייתה אם חורגת קשובה ואכפתית לבתו של הזקיל, פריסילה אלווירה בסקום פילבריק (נולדה ב־1803), מנישואים קודמים. כאשת הכומר, בסקום הייתה עסוקה לידו גם בתיעוד אירועים בכנסייה ובביקור חולים. בנוסף לתפקידיה הביתיים. בשנת 1816 החלה בסקום לתעד את הסטטיסטיקה החיונית של העיר.
קלוף מיילס, בן החורג שלה, שחי ולמד בביתה התגורר איתם שוב כשלמד בבית ספר. הם שילמו עבור השכלתו בהרווארד והוא סיים את לימודיו בשנת 1817. המשפחה גם קיבלה ילדים באופן זמני כאשר הורה איבד את בן זוגו או כשילד חדש נולד למשפחה. הם גם הכניסו שני בני משפחה לביתם: אחייניתו של הכומר בסקום, קלימנית סופרוניה אלן ואחייניתה התינוקת של רות בסקום, פיבה הנשו דני.
הכומר בסקום פוטר מתפקידו לאחר 21 שנה בכנסייה, בגלל התאולוגיה הליברלית שלו בשנת 1820. הם עברו לאשבי בשנת 1820 והוא שימש ככומר שם במשך 14 שנים, החל מ-3 בינואר 1821.
בתחילת 1830 הבריאות של הכומר בסקום החלה להתדרדר והוא בילה 9 חודשים בשנה בסוואנה. הוא נשאר עם בתו ועבד כמטיף במשרה חלקית. רות בסקום ביקרה אצל המשפחה בניו אינגלנד - לעיתים קרובות את אחיה ואת ילדיהם - ואת החברים במהלך חודשי החורף.
הכומר בסקום נפטר ב-2 באפריל 1841. היא טיילה ברחבי מסצ'וסטס ומיין והתגוררה בפנסיון באשבי לאחר מות בעלה.
אמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסקום יצרה דיוקנאות של חברים וקרובים כשגרה עם בעלה, הכומר בסקום, באשבי.[1] היא הכינה פרופילי חזה בגודל טבעי עם פסטלים על נייר. היא המשיכה בצילום דיוקנאות בעקבות מות בעלה. ביומנה התייחסה בסקום ליותר מ-1,400 פורטרטים, מהם ידועים כ־185 עד 215.[6] בסקום נהנה לצייר ילדים וכשליש מהדיוקנאות שנעשו היו של ילדים. את רוב דיוקנאות עפרון הפסטל שלה היא עשתה כשגרה במסצ'וסטס בשנות ה-30 של המאה ה-19.
בסקום וסוזנה פיין היו שתיים מבין 11 נשים שעבדו כציירי פורטרטים נודדים מקצועיים בסוף המאה ה -18 ובתחילת המאה ה -19.
התפוקה האמנותית שלה הושפעה על ידי אורח חיים שהדגיש מאוד את מעורבותה בקהילה ובמשפחה.
לעיתים בסקום לא קיבלה כל תשלום עבור הדיוקנאות שלה כשהיו מתנות או שאנשים לא יכלו להרשות לעצמם לשלם. בפעמים אחרות היא קיבלה בסחר חליפין או תשלום סמלי בסכום של 1 עד 3 דולר ארצות הברית, תלוי באיכות המסגרת.
קומפוזיציות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסקום החלה ליצור דיוקנאות בשנת 1801 על ידי מעקב אחר צלליתו של היושב על ידי נרות או נרות על נייר ציור שהונח על קיר בחדר חשוך. באותה תקופה, חיתוך פרופילים היה משחק סלון פופולרי וצורת אמנות לא יקרה. ככל הנראה היא עשתה דיוקנאות מעטים בעשור הראשון של המאה ה-19. בשנת 1819 החלה ליצור פרופילים בערבים, מאפייני הנושא ופרטיו האחרים צוירו בעיפרון.
לבסקום היו שתי שיטות ליצירת דיוקנאות. עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-18 זוהו תכונות על ידי חתכים שבוצעו על נייר הדיוקן שמתחתיו היה רקע כהה. היא החלה ליצור קולאז'ים בשנת 1828 עם בגדים שנחתכו מנייר - רדיד מתכת שימש לכפתורים, תכשיטים ומסגרות למשקפיים - שהונחו על שכבת הראש והצוואר של המצויר.
באמצע שנות ה-30 של המאה ה-19 היא החלה ליצור דיוקנאות שצוירו על דף נייר אחד. הרקע עשוי היה להיות בפסטל חום או כחול, ולכלול עצים בצבע ירוק כהה או וילונות מסולסלים, או להציע מסגרת פנימית אליפסה על ידי הוספת קשתות קמורות בפינות העליונות עם פינות חוט.
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסקום נפטרה ב־15 בפברואר 1848 באשבי, מסצ'וסטס. רוב הדיוקנאות שלה, המתוארכים לשנות ה-30 של המאה ה-19, נמצאו במחוז פרנקלין, מסצ'וסטס.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Carol Kort; Liz Sonneborn (January 1, 2002). A to Z of American Women in the Visual Arts. Infobase Publishing. p. 20.
- ^ "Bascom, Ruth Henshaw, Papers, 1789–1848"
- ^ "Bascom, Ruth Henshaw, Papers, 1789–1848
- ^ Lois S. Avigad (2004). "Ruth Henshaw Bascom". In Gerard C. Wertkin and Lee Kogan (ed.). Encyclopedia of American Folk Art. New York: Routledge. p. 43.
- ^ Lois S. Avigad (Fall 1987). "Ruth Henshaw Bascom: A Youthful Viewpoint". The Clarion. 12: 37.
- ^ 1 2 Lois S. Avigad (2004). "Ruth Henshaw Bascom". In Gerard C. Wertkin and Lee Kogan (ed.). Encyclopedia of American Folk Art. New York: Routledge