רות שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רות שפירא (נולדה ב-1940) היא מתמטיקאית ומדענית מחשב ישראלית וכלת פרס רפא"ל למפעל חיים. שפירא תרמה רבות לתחום הגאומטריה החישובית והראייה הממוחשבת. בשנת 1975 הוכיחה את משפט פרימן-שפירא לחסימת פוליגונים בשני ממדים.

שפירא נולדה בתל אביב בשנת 1940. סיימה תואר ראשון ושני בטכניון בשנים 1962 ו-1964, שניהם במתמטיקה[1], והמשיכה ללמד שם במשך 8 שנים. בשנת 1976 קיבלה תואר דוקטור למדעי המחשב מאוניברסיטת ניו יורק.

משפט פרימן-שפירא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975, במהלך המחקר שביצעה באוניברסיטת ניו יורק לעבודת הדוקטורט שלה, הצליחה להוכיח השערה בגאומטריה חישובית, כי על דופן המלבן בעל השטח הקטן ביותר החוסם מצולע כלשהו, מונחת לפחות צלע אחת של המצולע החסום[2]. משפט זה נודע לאחר מכן כמשפט פרימן-שפירא (על שמה ועל שם המנחה שלה, פרופ' הרברט פרימן), ושימש מאוחר יותר לפתרון בעיות אריזה של מצולעים בשני ממדים.

בתעשיות הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת שנות השמונים עבדה שפירא ברפא"ל, ומילאה תפקידים שונים בתחום עיבוד תמונה וראייה ממוחשבת. בשנת 2003 זכתה בפרס רפא"ל למפעל חיים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות נשואה ליוסף שפירא, מהנדס רדיו, ולהם ארבעה ילדים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך עמוד הבית של רות שפירא
  2. ^ פרסום המשפט, 1975