רפאל - מערכות לחימה מתקדמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רפא"ל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ
Rafael-2.svg
סוג חברה ממשלתית
שנת הקמה 1948
מיקום המטה
32°52′06″N 35°05′35″E / 32.8684°N 35.0931°E / 32.8684; 35.0931
משרד ראשי חיפה
ענפי תעשייה תעשיית הנשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מערכות נשק
הכנסות 6.84 מיליארד ש"ח (2012)
רווח 101 מיליון דולר (2013)
אנשי מפתח יו"ר – עוזי לנדאו
מנכ"ל – יואב הר אבן
עובדים 6,541 (2015)[1]
www.rafael.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ספייק (דורבן) טיל נגד טנקים
טיל פיתון 5 (למטה), וטיל שפריר 1 (למעלה) מוצגים בתערוכה בראשון לציון

רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (בעבר נקראה "רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה" וקודם לכן, "אמ"ת – האגף למחקר ותיכוּן") היא חברה ממשלתית ישראלית שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים.

החברה הוקמה בשנת 1948, כיחידת סמך (יחידה עצמאית) של משרד הביטחון[2]. בסוף שנות השמונים נקלעה למשבר כלכלי, ובעקבותיו הפכה לחברה ממשלתית. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור, עבור השוק הישראלי והשוק הבינלאומי. מפעלי החברה נבנו באזור הגליל, במטרה לתרום לפיתוחו, ונכון ל-2010 היא המעסיקה הגדולה ביותר באזור הצפון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיל המדע

עוד לפני קום המדינה הציב דוד בן-גוריון את המחקר המדעי הביטחוני בראש מעייניו. באמצע 1947, כיושב ראש הסוכנות היהודית, הקים את המחלקה למדע במפקדת ההגנה והקציב לה תקציב שנתי רב משיכלו אנשיה להוציא, בראש המחלקה עמד שלמה גור. במרץ 1948 הכיר מטכ"ל ההגנה (שיהפוך בתוך כחודשיים למטכ"ל צה"ל) במחלקת המדע כיחידה באגף המבצעים המתאמת את פעילות חיל המדע (חמ"ד), שהוקם זה עתה כמעבדת המחקר והפיתוח הביטחונית הלאומית של ישראל. בשנים 19491951 עסקה יחידה מיוחדת של חמ"ד – חמ"ד ג', בפיקודו של רס"ן ד"ר ישראל דוסטרובסקי (לימים פרופ' ויו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית) – בחיפוש אחר שדות נפט ומרבצי עפרות אורניום בנגב, זמן קצר לאחר שצה"ל השתלט על הנגב במלחמת העצמאות. למרות שלא נמצאו כמויות אורניום משמעותיות, פעילות זאת הייתה תחילתו של מיזם הגרעין הישראלי.

האגף למחקר ותיכוּן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'נקה רטנר בעת ניסוי, באתר הניסויים 'שדמה' שבנגב

ב־1951 החלה תקופה של שידוד מערכות נרחב בצה"ל ובמשרד הביטחון, ועם קיצוץ תקציבו הוחלט להיפטר מנטל מימונו של חמ"ד – שתרומתו הצבאית לא הייתה מובנת מאליה לאנשי המטכ"ל, וממילא רוב אנשיו היו אזרחים. הצבא היה מעוניין ברכישת אמצעי לחימה מוגמרים מן המוכן, ולא להשקיע את כספיו המוקצבים במחקר לטווח ארוך שתוצאותיו אינן ודאיות. על רקע זאת החליט בן-גוריון על הרחבת המחלקה המדעית הקטנה לאגף אזרחי במשרד הביטחון, וקבע את שמו – האגף למחקר ותיכוּן (אמ"ת). בראש האגף החדש הוצב מאיר (מוניה) מרדור, איש הרכש הוותיק של ההגנה, ולאגף הוכפפו כל יחידות חמ"ד (כולל היחידות שעסקו, לפי פרסומים שונים, במיזם הגרעין).

הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1958 הוטל על מרדור להכשיר את אמ"ת לקראת "עידן הפרויקטים החדשים" (ע"פ הגדרתם של בן-גוריון ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס), ואמ"ת עבר התרחבות וארגון מחדש תחת השם "הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)", כשמרדור בראשה.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 נראה כאילו התמקדה רפא"ל בטכנולוגיית טילים, ועובדיה שקדו בין היתר על פיתוח טילי השפריר. במשך השנים, פיתחה רפא"ל מערכות לכל זרועות צה"ל.

רפאל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2002 הפכה רפא"ל לחברה ממשלתית בשם רפאל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ.[3]

באוקטובר 2007 שינתה החברה את שמה לרפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ.

בשנת 2011 רשמה רפאל שתי הצלחות פומביות גדולות כאשר מערכות מעיל רוח (מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ורק"ם) וכיפת ברזל (טיל נגד טילים המיירט רקטות וטילים בינוניים) רשמו יירוטים מבצעים ראשונים והיסטוריים, והוכיחו את יעילותן וכשירותן המבצעית. הצלחות אלה הזניקו את המוניטין של החברה והחברה זכתה על כך בפרס ביטחון ישראל לשנת 2012 עבור פיתוח כיפת ברזל[4] ולשנת 2014 עבור פיתוח מעיל רוח[5].

מנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה כמנכ"ל
מאיר מרדור 1958–1968
ישעיהו לביא 1968–1970
זאב בונן 1970–1978
בן-ציון נוה 1978–1982
זאב בונן 1982–1987
משה פלד 1987–1992
יצחק גת 1992–1998
גיורא שלגי 1998–2004
ידידיה יערי 2004–2016
יואב הר אבן 2016–היום

רווחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־6.3 מיליארד ש"ח (כ־1.6 מיליארד דולר), ורווחיה באותה השנה – כ־441 מיליון ש"ח.[6] מעל ל־50% מההכנסות וההזמנות של החברה מגיעות מחו"ל, ולפי דיווחי החברה כ־8% מההכנסות מושקעות במחקר ופיתוח (מו"פ). בשנת 2013 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־2 מיליארד דולר.

בשנת 2014 מכירות החברה הסתכמו בכ-7 מיליארד שקל ורווח נקי של 322 מיליון שקל.

בשנת 2015 מכירות החברה הסתכמו בכ-7.8 מיליארד שקל ורווח נקי 459 מיליון שקל.[7]

בשנת 2016 מכירות החברה הסתכמו ב-8.32 מיליארד שקל ורווח נקי של 473 מיליון שקל.[8]

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה ארגוני העדכני לשנת 2017

מנכ"ל החברה (מאז 2016) הוא אלוף (מיל.) יואב הר אבן, ויו"ר הדירקטוריון הוא יצחק גת. החברה מעסיקה מעל 6,500 עובדים, רובם מהנדסים וטכנאים.

בשנת 2013 בוצע שינוי במבנה הארגוני של רפאל, שכלל בין היתר בפיצול סמכויות "חטיבת הטילים", וכיום כוללת מספר חטיבות שאחראיות על פיתוח כל אחד ממוצריה:

  • חטיבת מערכות לעליונות אווירית – מתכננת, מפתחת ומייצרת מגוון של טילים מונחים לרבות טילי א"א (אוויר-אוויר), אוויר-קרקע, טילי נ"ט (נגד-טנקים) ומערכות אלקטרואופטיות.
  • חטיבת אוויר ומודיעין – מתכננת, מפתחת, מייצרת ומשלבת מערכות אוויר, ים, ויבשה מקיפות, הכוללות תקשורת, לוחמה אלקטרונית (ל"א), אמצעי נגד אלקטרו־אופטיים, פיקוד ושליטה (פו"ש), בקרה וניהול שדה קרב, קישורי נתונים, מערכות הגנה על גבולות וחופים, פתרונות להגנת העורף, מערכות לפריצת שדות מוקשים, מערכות מעקב, מערכות הדרכה והדמיה.
    • מינהלת אוויר-שטח ונשק מנגד – מנהלת העוסקת במכלול יכולות התקיפה.
    • מינהלת האלקטרוניקה – בין מוצריה מערכות איכון אלקטרואופטיות ומערכות איסוף ומודיעין כמו ‘ריקילייט’ ו’לייטנינג’.
    • מינהלת תקשוב – מפתחת את כל התשתית התקשובית ומערכות קשר (כולל מערכת ‘בינט’ של רדיו מבוסס תוכנה).
    • מינהלת המודיעין והסייבר – משווקת מערכות מודיעין, אחיזת שטח וסייבר.
  • החטיבה למערכות יבשה וים – הוקמה ב-2013. מרכזת פיתוח וייצור מערכות יבשה הכוללות, בין השאר, עמדות נשק, מיגון לרק"ם, מערכות משוגרות-כתף ומערכות לחימה ימיות. בנוסף לאלה תעסוק החטיבה בתחום הגנת התשתיות והמתקנים האסטרטגיים בים וביבשה.
  • חטיבת מנור וטכנולוגיות (מנועים וראשי קרב) – מפתחת מנועי טילים, מערכות הנעה בחלל, ראשי נפץ ופירוטכניקה, התקני פריצה בשלט רחוק ואמצעי הטעייה ימיים חד-פעמיים. מוצרי המפתח של חטיבה זו כוללים מערכות הנעה שנעשה בהן שימוש בלווייני אופק וארוס ובטיל האנטי-בליסטי חץ, ומגוון של פריטי ציוד לפריצת דלתות וקירות.
  • חטיבת מו"פ והנדסה ("מפה") – מאגדת בתוכה את כל פעילות המו"פ המתבצעת ברפאל. תחתה בין היתר[9] שטח אלקטרוניקה, שטח מכניקה, שטח אלקטרואופטיקה, שטח תוכנה ושטח מו"א (מערכות אווירונאוטיות)[10].
  • חטיבת תחמושת ותשתיות לאומיות – אחראית על שטח הניסויים הלאומי בשדמה, מרכז המחקר הצבאי ומרכז הדמיית הל"א, המכונה סמל"א - סימולציה ומחקר מערכות לוחמה אלקטרונית[11][12][13], העוסק במחקר: מערכות RF, אלגורתמי עיבוד אות, מערכות אלקטרואופטיות, סייבר, GPS, תקשורת, ניוווט הנחיה ובקרה.

פריסה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי החברה פרוסים במקומות שונים ברחבי-הארץ, ובעיקר בגליל:

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרפאל מספר חברות בת בבעלות מלאה או חלקית[18][19][20]:

  • R-jet - פיתוח מנוע סילון
  • Vision map LTD - חברה לפיתוח מערכות מיפוי
  • SMART - חברה יצרנית
  • אופגל - יצור שיווק ומכירת מערכות אלקטרואופטיות
  • RUSA - שיווק, אחזקות, טיפול ברכש בארצות הברית.
  • אמפרסט מערכות - פיתוח פרויקטי תוכנה בתחום המכ"ם, התקשורת והשו"ב
  • בקר הנדסת מערכות טורבו בע"מ - חברה ליצור מנועי סילון קטנים בעלי נצילות גבוה
  • שפיר מערכות ייצור בע"מ - פיתוח ויצור מערכות ממוחשבות, פתרונות אוטומציה, פיתוח מערכות ממוחשבות.
  • CATS - סיוע בעבודות הממונות מתקציבי הסיוע האמריקאי (FMS)
  • PAP - לצורך שיפור יכולת זכייה בהזמנות מול משרד הביטחון הספרדי
  • קונטרופ טכנולוגיות מדויקות בע"מ
  • Rafa Latino - חברה בריזילאית[21]
  • Dynamit Nobel Defence - חברה גרמנית, יצרנית מטול רקטות נגד טנקים ידוע בשם Panzerfaust לטווחים קצרים של מאות מטרים. נרכשה על ידי רפאל ב-2004[22]
  • ERCAS
  • PINETELCOM
  • גרין סיטי
  • גל-אל
  • אל סיאלו טכנולוגיות מתקדמות בע"מ
  • מרכז טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת
  • DIR
  • RFE
  • אקיוביט בע"מ
  • RAFSEC
  • אמרל
  • שילת
  • DSIT

Rafael Development Corporation[עריכת קוד מקור | עריכה]

RDC ‏– Rafael Development Corporation‏ – הממוקמת במגדלי עזריאלי בתל אביב, היא חברה להשקעות בחברות הזנק המוחזקת בשותפות עם אלרון. החברה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 במטרה למסחר טכנולוגיות צבאיות שפותחו ברפא"ל לשימושים אזרחיים. בין השאר השקיעה ב:

  • חברת גיוון אימג'ינג שפיתחה גלולה שכוללת מצלמת וידאו זעירה לאבחון אי סדירויות במעי הדק.[23]
  • חברת אורמיר (Oramir) שנמכרה ליצרנית ציוד ייצור השבבים האמריקאית אפלייד מטיריאלס.[24]
  • חברת מדינגו, שפיתחה משאבת אינסולין ממוזערת לחולי סוכרת ונמכרה בשנת 2010 לחברת הופמן לה רוש, תמורת 170 מיליון דולר.[25]
  • חברת 3DV Systems שפיתחה טכנולוגיה למצלמות וידאו המאפשרת לכידה של ממד העומק בחפצים בזמן אמת, המיושמת במצלמה שפיתחה הקרויה ZCam. נמכרה בשנת 2009 לחברת מיקרוסופט תמורת כ-35 מיליון דולר.[26]

מוצרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיל פופאי
משגר CARPET מותקן על פומ"ה של צה"ל
כיפת ברזל – מערכת הגנה אווירית נגד טילים בשירות מערך ההגנה האווירית של צה"ל

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוח שכר וכוח אדם בחברות הממשלתיות, עמוד 39
  2. ^ אתר החברה, אודות רפאל
  3. ^ 3.0 3.1 טייג, אמיר; אורפז, ענבל (28 בנובמבר 2014). "הסודות של רפאל - המעבדה הלאומית של ישראל - נחשפים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2018. 
  4. ^ ‫יואב זיתון, האשה הסודית: מי קיבלה את פרס הביטחון?, באתר ynet, 3 בספטמבר 2012‬
  5. ^ אודי עציון ואיתמר אייכנר, ‏מערכת אש, באתר "ידיעות אחרונות", 16 ביוני 2014
  6. ^ אורה קורן, רפאל: רווח נקי של 441 מיליון שקל ומכירות בשווי 6.1 מיליארד שקל, דה מרקר, 17 במרץ 2010
  7. ^ רפאל: רווח נקי של 459 מיליון שקל ב-2015 The Marker, 22.03.2016
  8. ^ עוד שנה מוצלחת לרפאל: רווח נקי של 473 מיליון שקל, גלובס, 19.03.2017
  9. ^ תביעה במסגרתה מצוינים שמות השטחים, 2015
  10. ^ במקור ראשי התיבות מו"א ציינו "מבנה ואווירודינמיקה"
  11. ^ הלהיט של תע"ש: מזל"ט הטעיה, אוקטובר 2004
  12. ^ המוח של הצבא - רפאל ממעבדה למערכה, מרץ 2004
  13. ^ ברושור אודות סמל"א
  14. ^ תביעה במסגרתה תיאור המעמד המוניציפלי של מכון דוד, פברואר 2017
  15. ^ מרכז פיתוח חדש של רפאל הוקם בפארק תעשיות משגב
  16. ^ אזור 51 הישראלי,ISRAEL DEFENSE, פברואר 2014
  17. ^ רפאל הולכת בעקבות המהנדסים: חנכה מרכז מחקר ופיתוח ראשון בירושלים, the marker, 2017
  18. ^ דו"ח אחריות חברתית 2017, אתר רפאל
  19. ^ פירוט חברות בת של רפאל, 2010
  20. ^ חברות בת של רפאל, ידיעות למועמד, עמוד 11, שנת 2010
  21. ^ רכישת החברהRafa Latino, 2012
  22. ^ מטול פנצרפאוסט שמיוצר על ידי חברה בבעלות רפאל - בידיים כורדיות, ISRAEL DEFENSE, יולי 2016
  23. ^ יורם גביזון, לאלרון יש גלולה ששווה יותר מאי.סי.איי וגילת ביחד, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2001
  24. ^ עודד חרמוני, איך כמעט התפוצצה עסקת מכירת אורמיר לאפלייד מטיריאלס, באתר הארץ, 1 ביולי 2001
  25. ^ יורם גביזון, רווח ההון של אלרון ממכירת מדינגו: 58 עד 81 מיליון דולר, באתר הארץ, 13 באפריל 2010
  26. ^ שרון שפוררהאקזיט נכשל - אבל באלרון מתעקשים לאשר בונוס לבכירים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2010