רחוב אל-וחדה
| מיקום | |
|---|---|
| עיר |
עזה  |
| קואורדינטות | 31°30′59″N 34°27′11″E / 31.516318122321°N 34.453040768993°E |
 | |
  | |
רחוב אל-וחדה (בערבית: شارع الوحدة) הוא ציר תנועה העובר במרכז העיר עזה, במקביל לחלקו המזרחי של רחוב עומר אל-מוח'תאר (מצפון לו). הוא מסתעף ממערב לדרך צלאח א-דין, הנתיב הראשי העובר מצפון לדרום דרך רצועת עזה, ומסתיים בבית החולים אל-שיפא. הרחוב נמצא בחלקו הדרומי של רובע א-דרג'. ציוני דרך בולטים הממוקמים לאורכו (ממזרח למערב) הם: משטרת שג'אעייה (גובלת בדרך צלאח א-דין - מול רחוב בגדד בשכונת שג'אעייה. בשנות השלטון הישראלי נקראה משטרת מדינה). קאסר אל-באשה (אנ') ומסגד א-סייד האשם (אנ') (אינו גובל ממש ברחוב, אלא מצוי כ-50 מטר צפונית אליו).
ב-1970 בזמן השלטון הישראלי ברצועת עזה והמלחמה בטרור ברצועת עזה, חסם צה"ל את הרחובות ואת הסמטאות היוצאים מרחוב אל-וחדה ומרחוב עומר אל-מוח'תאר, כיוון ששימשו לנסיגת זורקי רימונים לרחובות הראשיים. בנובמבר 1971, הוסרו הקירות החוסמים בפקודת המושל הצבאי, תא"ל יצחק פונדק.[1]
ב-2 באוגוסט 1987 ירו מחבלים למוות בקצין צה"ל בעת שנסע ברכבו ברחוב.[2][3]
במלחמת חרבות ברזל (נכון ל-11 בנובמבר 2023) משמש הרחוב כפרוזדור יציאה מזרחה, מבית החולים שיפא לכיוון דרך צלאח א-דין, בעת שכוחות צה"ל נלחמים סביב מעוז חמאס שמצוי באזור בית החולים.[4]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נפתחו סימטאות חסומות בצידי הרחוב הראשי בעזה, מעריב, 19 בנובמבר 1971
- ^ שמעון אלקבץ, אלכס פישמן, סרן רון טל נורה למוות באקדח, ממארב במרכז עזה, חדשות, 3 באוגוסט 1987
- ^ צילום זירת המארב, חדשות, 3 באוגוסט 1987
- ^ הודעת דובר צה"ל בערבית, 11 בנובמבר 2023 (בערבית)
