דרך
סימון שביל ישראל ושבילי הליכה נוספים בנחל נקרות
דֶרֶךְ היא רצועת ארץ, מיושרת או מוכשרת באופן אחר כדי לאפשר תחבורה או התניידות, אשר מחברת בין שני מקומות או יותר. המונח מתייחס גם לשביל שעצם התנועה בו מונעת גידול צמחייה.
הדרך הקדומה ביותר שנתגלתה היא ה-Sweet Track (אנ') אשר באנגליה, המתוארכת ל-3800 לפני הספירה. בזמנים קדומים התחבורה באמצעות נהרות הייתה קלה לאין שיעור לעומת התנועה בדרכים[דרוש מקור], במיוחד בהתחשב בעלות הקמת הדרכים והבדלי הקיבולת בין כרכרות לדוברות וסירות.
המילה 'דרך' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה[1][2].
מעמד משפטי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפקודת התעבורה, ובתקנות שנקבעו, מוגדרת דרך כ"מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בו".
המחוקק מציין מספר דוגמאות אפשריות:
- מסילה - מסלול מכני שעליו נע כלי כלשהו
דרכים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרכים באזור ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרך אדום
- דרך בורמה
- דרך המלך
- דרך הים
- דרך הבשמים
- דרך עולי הרגל
- דרך ארץ פלשתים
- דרך האתרים
- דרך ההר
- דרך הדואר
- דרך הנפט
- דרך הערבה
- דרך הסולטאן
- דרך עזה
- דרך שור
דרכים מודרניות באזור ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קידושין דף ב, עמ' ב
- ^ גם זכר גם נקבה באתר "השפה העברית"