רחל בנגורה

רחל בנגורה (נולדה ב-22 בנובמבר 1956, י"ח בכסלו ה'תשי"ז) היא כוריאוגרפית, מתופפת, אמנית רב-תחומית ישראלית והמנהלת האמנותית של להקת המחול האפריקאי-עכשווי 'בנגורה'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-1956 בתל אביב. בצעירותה, למדה בלט קלאסי אצל מיה ארבטובה בבית ספרה בתל אביב ולאחר מכן בבית הידידות ביפו. מכאן, המשיכה למחול מודרני בסטודיו B בתל אביב ובמועדון הסמטה ביפו העתיקה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 הפכה למתופפת.

בנגורה למדה תיפוף וריקוד אפריקאי בלונדון בבית הספר אודזידו ובארגון הרסטפארי "שנים עשר השבטים של ישראל". הופיעה בריקוד אפריקאי במופעים של מוזיקאים ממערב אפריקה כמו איוב אוגדה (אנ') (Ayub Ogada), אס אי רוג'י (S E Rogie (אנ')), דויד אולאדוני, רגי פארמר ועוד.

ב-1998 שהתה ולמדה בגמביה במתחם להקת ה|בלט האפריקאי Fatala, שם הכירה את בן זוגה, המאסטר האפריקאי-סבולה בנגורה.^[1]

בשנת 2000, עברו השניים לישראל והתיישבו בפרדס חנה-כרכור, בה הקימו את להקת 'בנגורה'. באותה השנה, כתבה מסה על "תולדות הבלט האפריקאי - ממעמקי היער לקדמת במת העולם".^[2]

ככוריאוגרפית יצרה עד היום כ-12 עבודות מחול שונות בנושא הבלט האפריקאי שהועלו על במות שונות כגון בית ענבל, סוזן דלל והיכלי תרבות ברחבי הארץ.

יצירותיה של בנגורה מבטאות את אהבתה לאפריקה, וניזונות מהידע הרחב שלה ושל בן זוגה. השניים מנהלים להקת רקדנים ומתופפים הפועלת בישראל מזה 23 שנה, והם גם מאמנים, יוצרים ומלמדים יחד במרחב הכפרי שלהם בפרדס חנה-כרכור.

החל מ-2004, בנגורה מעלה יצירות מחול מקוריות המבוססות על תיפוף וריקוד מערב אפריקאי.

בשנת 2008, הקימה את המרכז הלימודי הראשון בישראל לתיפוף וריקוד מערב אפריקאית בית בנגורה.

בשנת 2009, הופיעה עם אלפא בלונדי בפתיחת מרכז אפריקה באוניברסיטת בן-גוריון על שם תמר גולן.

בשנת 2016, הופיעה מול הנשיא דאז שמעון פרס בכנס קשרי חקלאות אפריקה-ישראל.

בשנת 2018, הצטרפה לעמותת הכוריאוגרפים.^[3]

בשנת 2022, המציאה טכניקת תיפוף וריקוד אפריקאי לפי רצף פיבונאצ'י. באותה השנה, זכתה בפרס קרן היוצרים העצמאיים ליצירה האישית "תוף לאינסוף".

מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה בצבעים (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפרטואר ריקודים וחיבורים של המחול האפריקאי המסורתי עם האפרו מודרני-עכשווי.

היצירה הועלתה בבכורה במסגרת פסטיבל 'מחולוהט 2012' במרכז סוזן דלל.

תופים מדברים (2013–2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה המוקדשת ליחסים המיוחדים בין קצב התופים למחול האפריקאי, בליווי שירה שנכתבה במהלך מסעות לימוד במערב.

היצירה הועלתה בבכורה במסגרת פסטיבל 'מחולוהט 2013' במרכז סוזן דלל.

אדאמאווה - הומאג' אפריקאי ל'בראשית' (2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה המעבירה את סיפור בראשית בצורה שונה וקצבית בהשראת מסודות הקבלה שאדם וחווה היו מחוברים גב אל גב בגן עדן, עד שטעמו מהפרי האסור ורק אז, גופיהם נפרדו.

היצירה הועלתה בבכורה במרכז סוזן דלל ב-16.7.15 במסגרת 'תל אביב דאנס'.

כישוף אפריקאי (2017–2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת מחול מקורית שחודרת לתוך עולם המיסטיקה האפריקאית. היצירה חושפת את נושא הדיבוק וגירוש השדים כפי שנעשה באפריקה עם תופים, יצירה אוטוסוגסטית על נושא גירוש פחדים, גירוש מחלות וכו'. ריקוד אפריקאי – מודרני ומוזיקה חיה שנעה בין מלודיות שקטות לבין הלמות תופים במקצבים מלאי עוצמה של אפריקה המערבית.

היצירה הועלתה בבכורה במרכז סוזן דלל במסגרת פסטיבל 'מחולוהט 2017'.

תוף לאינסוף (2022)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור אישי של היוצרת אשר מתוך בעיות, מאבקים, מלחמות פנימיות ותסכול מגלה לפתע את התוף. שהוא כלי של עוצמה שהנגינה עליו היא שלמות מתמטית ודיוק.^[4]

ביצירה משובצים ומולחנים קטעים מתוך ספר הזוהר. היצירה זכתה במענק קרן היוצרים העצמאיים לשנת 2022.

היצירה הועלתה בבכורה בבית היוצר^[5]

פיבונאצ'י אפרו אימג' (2023)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה בנושא רצף פיבונאצ'י הידוע כמושג מתמטי,^[6] ביצירה אנו בתהליך הבנת המספרים הראשונים בסדרה במקצב במחול וברעיון כחיבור אסכולות של מחול עם מתמטיקה, מוזיקה חיה ושירה – POETRY.^[7]

היצירה הועלתה בבכורה במרכז סוזן דלל ב-6.7.23^[8]