רחף (אונייה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רחף
סוג אונייה אוניית משא
חברת ספנות נחשון
ציוני דרך עיקריים
גורלה טבעה סמוך לחופי קפריסין
נתונים כלליים
אורך 19 מטרים
רוחב 8 מטרים
מהירות 7 קשר
גודל הצוות 12 - 8
מספר תרנים 2
צורת הנעה מפרשים, מנוע דיזל
קברם של גרשון ארליך וגדעון רוזנטל - שניים מנספי האונייה רחף - בבית הקברות היהודי חוף הכרמל

רחף הייתה אוניית משא, מראשונות האוניות בצי העברי של היישוב היהודי בארץ ישראל. רחף הייתה בבעלות חברת הספנות נחשון, ופעלה בשנים 19371938. רחף טבעה בדצמבר 1938 מול חופי קפריסין ושלושה ממלחיה טבעו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחף נרכשה על ידי חברת נחשון בסיוע הלוואה של הסוכנות היהודית. היא נכנסה לפעולה ביוני 1937 והפליגה תחת דגל הרצל עם שבעת הכוכבים[1] בעיקר עם מטענים כלליים. ביוני 1937 היא הביאה בהפלגת בכורה מלט מבית החרושת נשר לנמל תל אביב[2]. בהמשך 1937 היא פעלה בעיקר לאורך חופי ארץ ישראל וסוריה[3]. בנובמבר 1937 כתב רמז שרחף ביצעה 19 הפלגות בין ארץ ישראל, סוריה, מצרים וקפריסין[4]. במרץ 1938 הפליגה רחף, באופן חד פעמי[3], לכרתים ואבד עמה הקשר לזמן מה, בעת שהיא מצאה מחסה בין איים נדחים, עד ששבה בשלום בתחילת אפריל 1938[5][1]. באמצע 1938 נחכרה רחף על ידי חברת "שירות חופי המזרח"[6] להובלת מטענים מקפריסין למצרים וסוריה[3].

ב-28 בדצמבר 1938[7] טבעה רחף כשנקלעה לסערה חזקה שהטביעה מספר ספינות באזור האי קפריסין[8]. שלושה מאנשי צוותה: גדעון רוזנטל, גיאורג (גרשון) ארליך ושריף ריזה (מכונאי מטורקיה) טבעו[9] וגופותיהם נמשו למחרת על ידי דייגים[8]. רוזנטל וארליך הובאו על ידי האונייה עתיד לחיפה ב-2 בינואר 1939[10] ולמחרת נקברו בבית הקברות חוף הכרמל בחיפה[11]. על שמה של רחף קרוי רחוב בחיפה.

מבנה וצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחף הייתה אוניית משא שנרשמה בנמל חיפה, סימנה מ. ח. 19 (מפרשית חיפה)[12]. היא נבנתה בסוריה כספינה במבנה אופייני לספינות במזרח הים התיכון. הרחף נבנתה מעץ אלון, והייתה ספינת מפרש דו תרנית עם מנוע עזר דיזל של 120 כוחות סוס[3] ומערך מפרשים אורכי. מהירות השיט שלה עם מנוע העזר הייתה עד 7 קשר, ונשאה מטען כללי במעמס מרבי של כ-160 טון. אורך הרחף היה 19 מטר ורוחבו 8 מטר[1]. לאחר רכישתה הוספו לה שני תאים לרב החובל ולמלחים[4].

צוות רחף כלל 8–12 איש, שלושה מהם מתלמדים[13]. רוב אנשי צוותה היו עברים, שחלקם היו, לימים, לרבי חובלים בצי הסוחר הארצישראלי. רב החובל הראשון היה רוזנטל. לאחר מכן שימש כרב החובל ישראל לסקוב[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]