שמות רחובות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחוב בשכונת פלורנטין בתל אביב, על שם יצירה ספרותית - "אלוף בצלות ואלוף שום" מאת חיים נחמן ביאליק. על שמו של ביאליק, תושב העיר, קרויים שני רחובות נוספים בעיר: רחוב ביאליק ושדרות ח"ן
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב
דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם.

שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית. לאופן קביעת שמות הרחובות מאפיינים דומים בערים שונות בישראל. קיימים שמות רחובות ייחודיים ויוצאי דופן רבים.

מתן שמות לרחובות נעשה בהתאם לסעיפים 235 ו-235א לפקודת העיריות, סעיפים 24א1 ו-24ב לפקודת המועצות המקומיות וצו המועצות המקומיות (מתן מספרים ושמות לרחובות וסימון בתים במספרים), תשל"א-1971.

מאפייני השמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיקר מנהיגי הציונות, מנהיגי מדינת ישראל, אישים מהתנ"ך (בדגש על מלכים ונביאים), אנשי תרבות, פוליטיקאים, ורבנים. בולטים בקטגוריה זו: בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון, אליעזר בן-יהודה, חיים ויצמן, זאב ז'בוטינסקי, הרב קוק, מנחם בגין, חיים נחמן ביאליק, נחום סוקולוב והברון רוטשילד שעל שמם נקראו צירים מרכזיים ורחובות ראשיים ברבות מערי ישראל. הרחובות שדרות ח"ן ורחוב ביאליק בתל אביב קרויים על שם אותה אישיות - חיים נחמן ביאליק. בדומה לכך, הרחובות הנשיא הראשון וחיים ויצמן ברחובות קרויים שניהם על-שם חיים ויצמן.[1]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, רחובות מועטים קרויים על שמן של נשים, לדוגמא (עד שנת 2014): בירושלים רק 72 רחובות נקראים על שמן של נשים, בעוד 1,035 מהרחובות על שם גברים, בתל אביב-יפו 61 רחובות על שם נשים לעומת 878 על שם גברים ובחיפה 48 מול 422.[2][3] את השינוי המגדרי מובילה באר שבע שבה הוחלט בשנת 2016 שכל הרחובות בשכונת כלניות (41) יהיו על שמות נשים.[4]

כינויים מפורסמים של אנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירושלים: רחובות הגידם (טרומפלדור), הגננת (חסיה סוקניק), האחות זלמה (זלמה מאיר), הנשיא השישי (חיים הרצוג). בבאר שבע: "הצדיק מירושלים" (הרב אריה לוין), הנדיב (רוטשילד). בהרצליה: הנדיב. פרדס חנה: הגאון (מווילנא).

קבוצות אנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב שני אליהו בעכו, רחוב הארבעה בתל אביב, רחוב נחלת שבעה, רחוב אנוסי משהד, רחוב עולי הגרדום ורחוב הנביאים בירושלים, רחוב בעלי התוספות בבאר שבע וביפו[א]. יש גם רחובות על שם קהילות שלמות - קבוצת רחובות בירושלים, הקרויים בשמות של מדינות, קרויים, על שם הקהילות היהודיות של אותן מדינות. יש מקרים בהם הציבור כבר לא זוכר את מי מייצגים הכינויים והקבוצות, כגון רחוב שבע האחיות במוצא עילית.

רחובות על שם אישים חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקובל בישראל הוא לקרות שמות רחובות על-שם אדם לאחר מותו של האדם. ישנם מספר יוצאי דופן. עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים מידי הטורקים, נקראו לכבודו של גנרל אדמונד אלנבי רחוב אלנבי בתל אביב ודרך אלנבי בחיפה, עוד בחייו. בתל אביב, נקראו הרחובות ביאליק ואחד העם על שם האישים שהתגוררו בבתים שברחובות אלה, עוד בחייהם, וגם רחוב דיזנגוף נקרא על שמו של מאיר דיזנגוף טרם פטירתו. כך גם רחוב בוגרשוב נקרא על-שמו של חיים בוגרשוב עוד בחייו[5], חרף התנגדותו של בוגרשוב. כדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שמו ל"בוגר". סיטואציה הפוכה הייתה בשכונת רחביה בירושלים, כאשר הרחוב בו התגורר מנחם אוסישקין (שלפני כן היה נקרא הקרן הקיימת) נקרא על שמו בהנחייתו הוא, לרגל יום הולדתו ה-70. על שמעון פרס נקרא רחוב בראשון לציון עוד בחייו, רחובה הראשי של גן יבנה נקרא בעבר על שמו של בנימין בן אליעזר, אך עקב מחאה ציבורית, הוחלף שם זה[6]. במרץ 2012 נקרא רחוב באור יהודה על שמו של הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, בעודו בחיים, כמו גם על שם גדעון סער (וזאת למרות התנגדותו של סער). ב-2015 הוחלפו שמות רחובות אלה.

עולם החי והצומח של ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כגון הזית, הדקל, התאנה, הרימון והתמר.

מושגים מתולדות עם ישראל ומדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כגון הקוממיות, מבצע קדש, ששת הימים, מבצע קלשון, מבצע נחשון, מבצע ליטני, וסטרומה.

מקצועות ותפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כגון המסגר, הצבע, האומן והבנאי. נוהג זה נפוץ באזורי תעשייה, ונכללים בו בעיקר מקצועות של "צווארון כחול". עם זאת, ניתן למצוא את רחובות "התוכנה" (באילת ובכפר סבא), "המחשב" (בנתניה) ו"המדע" (בבאר שבע).

מקומות וחבלי ארץ בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים, הרחוב קרוי על שם המקום הגאוגרפי שהוא נמצא בו או סמוך אליו, כגון רחוב עמק רפאים או רחוב הגיא בירושלים, וכמו רחוב הירקון בתל אביב. לעיתים נקרא הרחוב בשמה של עיר בארץ, שהדרך אליה עברה בעבר דרכו. כך למשל רחוב יפו בירושלים ובחיפה. כמו כן השם "ירושלים" ניתן לרחובותיהן של 59 ערים ורשויות מקומיות.

כתובים, עיתונים או יצירות אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כגון הרחובות בבלי, חובת הלבבות ופאת השולחן בתל אביב, רחוב ארץ חפץ, הצבי והתקופה בירושלים, או רבים בשמות הרחובות במושב אומץ, הקרויים על שם פזמונים עבריים, כמו ילדותי השנייה או אגדת דשא.

רחובות חסרי שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות שבמקום שמם מצוין מספרם, כגון רחוב 3321. לכל רחוב יש מספר ברישומי הרשות המקומית ואם טרם ניתן לו שם נהוג להשתמש במספר הרחוב כתחליף לשם. כך, בתל אביב ישנם רחובות אחדים ששמם מצוין במספר. העירייה מציגה זאת כתופעה זמנית, עד למתן שם לרחוב, אף שמדובר במצב שנמשך שנים רבות. לעומת זאת, ביישובים ערביים כינוי רחובות במספרים הוא תופעה נפוצה.

בעת הקמתה של שכונה חדשה, ניתנים לעיתים לרחובות סמוכים שמות בעלי מכנה משותף. בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב, וגם בשכונת תלפיות מזרח בירושלים, למשל, ניתן למצוא מקבץ רחובות הקרויים על שמותיהם של עולי הגרדום. דוגמה בולטת לכך, היא בשכונה קריית ספר שבמודיעין עילית, בה, בגלל שם השכונה, ניתנו לכל הרחובות שמות על שם ספרי קודש.

לעיתים שמות הרחובות משמרים שימושים ומוסדות שהיו בעבר בסביבות הרחוב, ולא נותר להם כל שריד למעט שם הרחוב. כך, למשל, רחוב הפרדס בתל אביב מנציח את פרדס פורטליס, רחוב הרכבת מנציח את פסי הרכבת של מסילת יפו-ירושלים שסביבם נסלל הרחוב ואשר פורקו בשנות השבעים, רחוב התערוכה מנציח את תערוכות יריד המזרח שהתקיימו בסמוך ורחוב כנפי נשרים בירושלים מנציח את שדה התעופה שהיה במקום לפני מלחמת העצמאות.

הנטייה בערים חדשות, כגון שוהם או מכבים-רעות, היא להשתמש בעיקר בשמות גאוגרפיים ושמות צמחים, בעלי-חיים ואבני חן, ולא לקרוא לרחובות על שם בני-אדם.

השמות הנפוצים ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מאגר המידע של חברת מפה[7], בשנת 2006, שם הרחוב הנפוץ ביותר בישראל הוא רחוב "הזית" שקיים ב-124 רשויות. שמות ששת המינים האחרים משבעת המינים הם שמות הרחובות הבאים בתפוצתם. שלושת המקומות הבאים ברשימת התפוצה, גם הם שמות של צמחי ארץ ישראל. האחרון שבהם הוא רחוב הברוש. ב-62 יישובים בישראל ישנו רחוב בשם "רחוב הברוש".

השם הבא ברשימת התפוצה הוא "רחוב ירושלים" ואחריו נפוצים רחובות על שם מנהיגים ציוניים מהעת החדשה. הקבוצה הבאה בתפוצתה היא קבוצת שמות מלכי ישראל מימי בית ראשון.

הספירה לעיל אינה כוללת רחובות כפולים או משולשים באותה עיר כדוגמת חיפה שעל שמו של הרצל, למשל, קרויים שלושה רחובות שונים ובתל אביב, כאמור, שני רחובות על שם ביאליק. כמו כן הספירה אינה כוללת רחובות כמו "הנשיא" או "חיים", שאינם נספרים כרחובות על שם האישים המונצחים בהם.

שמות ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל אביב סמוכים זה לזה הרחובות סמטה פלונית וסמטה אלמונית. סמטאות אלה נבנו על ידי מאיר גצל שפירא (על-שמו קרויה שכונת שפירא, שאף אותה בנה). שפירא רצה שאחת משתי הסמטאות תיקרא על-שמו, אך ראש העירייה, מאיר דיזנגוף, התנגד לכך, משום ששמר את השם "רחוב שפירא" לרחוב אחר, שבו עמד להיבנות בית הקרן הקיימת לישראל - ארגון שמייסדו הוא צבי הרמן שפירא. כתוצאה מכך ניתנו לסמטאות שמות סתמיים, הם השמות המייחדים אותן עד היום.

רחוב מעג"ל ברמת גן, הוא ראשי תיבות של "משקי עזר, גנים למופת" - חזונם של מייסדי העיר, אבל רחוב המעגל בגבעתיים נקרא כך על שם צורתו, וכך גם רחוב המלבן בגבעתיים. בעפולה ישנו רחוב הקרוי "פרסה" משום שהוא מתעקל בצורת פרסה; כך גם רחוב הפרסה בתל אביב, ברמת גן ובהוד השרון.

לעיתים ניתנים שמות ייחודיים על מנת שלא לבלבל עם שמות רחובות דומים. לדוגמה, שמותיהם של הרמב"ם והרמב"ן נשמעים דומים מאוד ועלולים להטעות. הרחובות בתל אביב ובירושלים להנצחת שני האישים קיבלו שם ייחודי: בתל אביב הרחוב על שם הרמב"ן נקרא "רחוב נחמני" על מנת שלא לבלבל עם רחוב רמב"ם ואילו בירושלים הוקמה בתקופה המקבילה שכונת רחביה בה נעשה ההפך: רחוב רמב"ן ובמקביל אליו שדרות בן מימון על שם הרמב"ם. באופן דומה, שדרה חדשה בירושלים שביקשה להנציח את הנשיא חיים הרצוג, נקראה "שדרות הנשיא השישי", כדי למנוע בלבול עם "שדרות הרצוג" הוותיקה, על שם אבי הנשיא, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וכן רחוב בירושלים שנקרא על שמו של הרב צבי יהודה קוק נקרא בשם "רחוב הרב צבי יהודה" על מנת שלא לבלבל בינו לבין "רחוב הרב קוק" הנקרא על שם אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. רחוב על שם נחמה ליבוביץ' נמצא בהר חומה ושמו "רחוב נחמה", על מנת לא לבלבל עם רחוב על שם אחיה, רחוב ישעיהו ליבוביץ' הנמצא בגבעת רם. או רחוב "בארי" בתל אביב, שלא נקרא על שם הקיבוץ בצפון הנגב, אלא הוא מנציח את ברל כצנלסון תוך שימוש בשמו העברי, וזה על מנת שלא לבלבל בינו ובין רחוב אחר בעיר על שם יצחק קצנלסון.

שם ייחודי נוסף הוא שמן של שדרות ח"ן בתל אביב שהן ראשי תיבות שמותיו הפרטיים של חיים נחמן ביאליק בעוד שישנו בעיר גם רחוב ביאליק בו נמצא ביתו. בנוסף ישנה במרכז שכונת פלורנטין בעיר סמטה ששמה "אלוף בצלות" על שם אחת מיצירותיו.

רחוב יבנה ברמת השרון הוא רחוב הנגב בהרצליה

רחובות בעלי שני שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים, רחובות הנמצאים בגבול בין ערים שונות זוכים לשני שמות, אחד מעיר זו ואחד מעיר זו. כך, למשל, הרחוב שנמצא בגבול הרצליה-רמת השרון קרוי "רחוב אמנון ליפקין שחק" בצדו שבהרצליה ו"רחוב יבנה" בצדו שברמת השרון; הרחוב שעל גבול רמת גן-בני ברק קרוי "דרך ששת הימים" בצד של בני ברק ו"דרך אבא הלל" בצד של רמת גן; "רחוב הגבול" בצד בת ים (בעבר נקרא כך גם בצדו היפואי), ורחוב "שמחה הולצברג" שהוא גבול תחום השיפוט של תל אביב-יפו (התוחם את שכונת יפו ג').

מבנה שם הרחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הרחוב יכול להכיל אחת מהקידומות הבאות: רחוב, כיכר, סמטה (למשל: סמטת רחל ברמת-גן), שדרת או שדרות (למשל: שדרות הנשיא בחיפה), משעול (למשל: משעול הגבורה בירושלים), דרך (למשל: דרך אלנבי), מבוא (למשל: מבוא אבא ברדיצ'ב בירושלים), מעלה (למשל: מעלה כפר עציון באפרת).

החלפת שם הרחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלפת שם הרחוב: על חנות ברחוב הרב שך בבני ברק עדיין מופיע שמו הקודם של הרחוב, רחוב הרצל
שלט רחוב מקורי מימי המנדט: רחוב צ'נסלור ששמו כיום רחוב שטראוס

לעיתים מוחלף שמו של הרחוב. לאחר פטירתו של דוד בן-גוריון הוחלף שמן של שדרות קרן קיימת בתל אביב, שבהן עמד ביתו של בן-גוריון, לשדרות בן-גוריון (והשם רחוב קרן קיימת ניתן לרחוב רשפון). סערה ציבורית התעוררה כאשר בבני ברק הוחלף שמו של רחוב הרצל (ליתר דיוק: שם מחצית של הרחוב) לרחוב הרב שך, משום שצעד זה נחשב לפגיעה בכבודו של הרצל. בעקבות אירוע זה תוקנה פקודת העיריות[8], ונקבע בה שלשינוי שמו של מקום ציבורי הקרוי על שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות לאומית או ממלכתית, נדרש אישור של הממשלה או של ועדת שרים שהוסמכה לכך.

עם קום המדינה, הוחלפו שמותיהם של רבים מרחובותיה הראשיים של ירושלים, כדי שינציחו אישים ומפעלים מהמורשת היהודית והציונית. כך למשל הוחזר שמו של רחוב צ'נסלור לרחוב שטראוס (שנקרא עוד קודם להחלפתו לצ'נסלור על שמו של נתן שטראוס), רחוב הנסיכה מרי הפך לרחוב שלומציון המלכה, רחוב מליסנדה הפך לרחוב הלני המלכה ורחוב יוליאן שינה את שמו לרחוב דוד המלך. בשנות ה-70 הוחלף שמן של "שדרות האו"ם" בחיפה ל"שדרות הציונות", בתגובה להחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, שהשוותה את הציונות לגזענות וכך קרה גם לרחובות שנקראו על שם האו"ם בירושלים (בשכונת קריית היובל) ובתל אביב.

גם בתל אביב הוחלפו שמותיהם של רחובות רבים, כשעד היום הוחלפו שמותיהם של למעלה ממאתיים רחובות[9].

כאשר רשויות, שיש בהן מספר רחובות ששמם זהה, מתאחדות. אז הרשות המאוחדת חייבת להחליף את השמות כדי שלא יהיה בה יותר מרחוב אחד עם אותו השם. כך כשתל אביב התאחדה עם יפו, שונה שמן של שדרות המלך ג'ורג' לשדרות ירושלים מפני שכבר היה בתל אביב רחוב המלך ג'ורג' (היה בה גם רחוב ירושלים, והוא שונה לשדרות הר ציון). מקרה דומה היה בשכונת בית וגן בירושלים, בה היה רחוב הרב קוק כאשר הייתה נפרדת משאר חלקי ירושלים, אולם כשהיא אוחדה עם שאר חלקי העיר הוחלף שם הרחוב ל"רחוב בית וגן" על מנת למנוע כפילות עם רחוב הרב קוק הנמצא בשכונת גאולה על יד הבניין הישן של ישיבת מרכז הרב. החלפה דומה נעשתה ב"רחוב הרב יעקב מאיר" בשכונה (על שם הרב יעקב מאיר), שהוחלף ל"רחוב הרב עוזיאל" (על שם הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל) כדי למנוע כפילות עם רחוב הרב מאיר בשכונת זיכרון משה.

שמן של שדרות ירושלים הוא דוגמה להחלפת שם רחוב בעקבות החלפת שלטון: בהתחלה, בזמן השלטון העות'מאני בארץ ישראל, נקראו השדרות ע"ש המושל של סוריה וא"י ג'מאל פחה ואילו בזמן המנדט הבריטי נקראו השדרות ע"ש המלך ג'ורג'.

שמות במגזר הלא-יהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישובים הערביים בישראל, כמו גם ביישובי מיעוטים אחרים, לא נהוגים שמות רחובות. מקצתם קרויים על שם אישים ערביים, אך רוב הרחובות הם חסרי שם או ממוספרים. כך לדוגמה הרחובות הראשיים בדלית אל-כרמל נקראים '1', '2'. במספר יישובים מעורבים ניתנו שמות רחובות על שם אישים יהודים גם באזורים שבהם חיה אוכלוסייה ערבית, בהם רחוב חיים ויצמן בעכו, ורחובות נוספים ביפו, רמלה ועוד. בכפר כמא הרחובות קרויים על שמם של השבטים הצ'רקסיים וכן על אתרים חשובים במולדת הצ'רקסים בקווקז.

כיום ישנה פעולה למתן שמות רחובות ביישובים לא יהודיים[10]. שמות רחובות פופולרים במגזר הלא יהודי הם א-סלאם (השלום), זייתון (הזית) ואלקודס (ירושלים). כך, ניתנו שמות רחובות בשפרעם, בית זרזיר ובג'סר א-זרקא.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעוז עזריהו, על שם ­- היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל, ירושלים: כרמל, 2012.
  • ד"ר א. פוירשטיין, אנציקלופדיה של אישים שרחובות ערינו נקראים על שמם, הוצאת "בצלאל", 1959 .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישנם גם רחובות הקרויים על שם שני אנשים במשותף, כמו צביה ויצחק בירושלים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לעיתים השמות מושפעים מיושבי המקום, כך בכפר חב"ד קרויים כל הרחובות על שם אישים ואירועים מתולדות חב"ד. ראה: דוד אסף‏, שדרות הנשיאים: רחובות בכפר חב"ד, בבלוג "עונג שבת", נובמבר 2017
  2. ^ נועם (דבול) דביר, סליחה, איך מגיעים לרחוב על שם אישה?, באתר ynet, 20 באפריל 2014
  3. ^ נתלי מון, הפערים גדלים: רק 3 מתוך 16 רחובות חדשים בעיר – על שם נשים, באתר Time Out‏, 24 באוגוסט 2021
  4. ^ שכונת "כלניות" תוקדש לנשים, באתר באר שבע נט, 7 באפריל 2016
  5. ^ מדריך הרחובות - ב - ג באתר עיריית תל אביב-יפו
  6. ^ אלי אלון, על הנצחת אישים בעודם בחיים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 10 בנובמבר 2014
  7. ^ רחוב הזית - הרחוב הכי פופולרי, חברת "מפה", 2006
  8. ^ ס"ח 1816 מיום 23.12.01.
  9. ^ ראו כאן את רשימת הרחובות בתל אביב ששמותיהם הוחלפו במהלך השנים.
  10. ^ עופר פטרסבורג, הרחובות הערביים מקבלים שמות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2017