ריבדביה (גליסיה)

**ריבדביה**
	סמל ריבדביה סמל ריבדביה
מדינה	ספרד
ראש העיר	César Fernández Gil
בירת העיר	Ribadavia
שטח	25.2 קמ"ר
גובה	95 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	4,973 (2023)
קואורדינטות	42°17′16″N 8°08′33″W / 42.287777777778°N 8.1425°W
אזור זמן	UTC+1
	ribadavia.es
	; Location in Spain

ריבדביה (בגליסית: Ribadavia) היא עיירה ורשות מקומית הנמצאת בדרום מערב מחוז אורנסה, בקהילה אוטונומית של גליסיה, בספרד. האזור העירוני של הרשות המקומית שוכן על הגדה הימנית של נהר מיניו וסופו של נהר אוויה. ריבדביה היא עיר הנפה ריביירו (O Ribeiro), סמוך לכביש בינעירוני N-120 ולכביש המהיר A-52 Rias Baixas. ריבדביה נמצאת 25 קילומטר מאורנסה, בירת המחוז ו-80 ק"מ מוויגו.

העיירה הוכרזה בשנת 1947 כאזור שימור היסטורי-אמנותי בספרד. ליד קמפו דה פיירה (Campo da Feira) בעיר יש חורבות טירת הסרמיינטוס (Sarmientos) מהמאה החמש עשרה, הרוזנים של ריבדביה. הטירה שמורה על מגדליה וקירותיה. גם חלקים מהחומות שהקיפו את העיירה עדיין עומדים על תילם. בתוך הרובע העתיק של העיר (casco vello/Barrio Xudeu), בכיכר המרכזית (Praza Maior) ניצב בית העירייה מהמאה השש-עשרה. בעיר נותרו גם מבנים מרובע יהודי גדול שהיה בעיר עד לגרוש ספרד, כולל בית כנסת.

הפעילות הכלכלית בנפת ריביירו התמקדו מאז המאה השתים עשרה בתעשיית היין. גפנים הובאו לראשונה לאזור על ידי הנזירים מקלוני, אשר ליוו את הרוזן הראשון של גליסיה, ריימונד מבורגון. היין המיוצר בנפה נמכר תחת כינוי מקור מוגן ספרדי (Denominación de origen) Ribeiro.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית:Hab info

יהודי ריבדביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאות ה-11 ל-15 היו יהודים מעטים בגליסיה, אולם בין הקהילות הבודדות שפעלו בה, ריבדביה הייתה אחת הבולטות.^[1] בריבדביה פעל קהילה יהודית משמעותית, אף שגודלה נתון במחלוקת בין היסטוריונים ולה מוסדות קהילה ובהם בית כנסת. היומנאי פרויסר (Froissart) כותב כי בשנת 1386 פרצה לעיר כנופיית שודדים, אשר שדדו בתים רבים, בהם בתי יהודים שבהם נבזז זהב וכסף רב. בתיאור נכתב כי נמנו 1,500 הרוגים בקרב שהתפתח, אולם ספק אם כל ההרוגים היו יהודים.

הרחוב הראשי בימי הביניים היה "רחוב היהדות" (בספרדית: calle de la judería) ושמו שונה בתקופה מאוחרת יותר לרחוב קרוס (calle de la Cruz), אולם מסמכים שונים מראים כי על אף שינוי השם, כינויו של הרחוב המשיך להיות "רחוב היהדות" עד למאה ה-19 ובו שכן אף בית הכנסת של הקהילה. תעוד על בית הכנסת היהודי קיים אף במנזר סנטו דומינגו המקומי בו מסופר על גרוש יהודי העיר. אין תעוד באשר לבעלות על בניין בית הכנסת קודם לגירוש, אולם לאחריו הבניין היה בבעלות המנזר ונמכר לאדם פרטי במאה ה-16.

במאה ה-15 קיים תעוד נרחב יחסית באשר לחיי יהודים בעיר, בין היתר מרישומים של גביית מיסים. ברישום משנת 1403 מתועד רופא יהודי בשם סולומון, אשר היה גם עד לצוואות. כמו כן מופיעים ברישומים שני יהודים שונים ששמם יהודה פרץ. הראשון פעל בין השנים 1423 עד 1456, כרואה חשבון ואחראי על החכרת נכסי נדל"ן של איש האצולה, דון דייגו פרז סרמיינטו הרוזן מסנטה מרטה. יהודה פרץ, רואה החשבון, היה ככל הנראה אדם אמיד, כיוון שאנשים שונים עבדו בניהול עסקיו. יהודה פרץ השני היה פעיל בין השנים 1476 עד 1497 ועבד בשרותו של דון ברנדינו פרז סרמיינטו, הרוזן השני מסנטה מרטה והרוזן הראשון של ריבדביה. מעט מאוד ידוע על חייו, זולת העובדה שאחיו, משה, היה בעל משפחה וחי באורנסה. אף יהודה פרץ זה היה אחראי על נכסי הרוזן וגביית דמי חכירה. על פי התעוד הקיים יהודה פרץ התנצר במדריד בשנת 1597, שינה את שמו לשם נוצרי לואיס אלונזו ושב לריבדביה באותה שנה כדי לגבות חובות מאנשים שונים.

גורלה של הקהילה היהודית בריבדביה היה דומה לגורלם של יהודי ספרד כולם לאחר תחילת גרוש ספרד במרץ 1492. אלה מבין יהודי גליסיה שלא התנצרו, עזבו את המדינה בשני נתיבים עיקריים: בנתיב יבשתי תוך מעבר הגבול לפורטוגל, סמוך לעיר טואי (Tui) ובנתיב ימי, בספינות מנמל לה קורוניה.

הרובע היהודי בריבדביה השתמר טוב יותר מכל רובע יהודי אחר בגליסיה. במסורת המקומית ליהודי העיר תרומה מרכזית בפיתוחה של העיר, במסחר היין ובשיווקו ברחבי אירופה. מדי שנה, בסוף השבוע האחרון של חודש אוגוסט, בפסטיבל ההיסטורי המתקיים בעיר מדי שנה, בסוף השבוע האחרון של חודש אוגוסט, מתקיים שיחזור חתונה יהודית של בני המקום בימי הביניים.^[2]