כביש מהיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממאפייני כביש מהיר: הפרדה מפלסית והיעדר צמתים
ממאפייני כביש מהיר: מסלולי האצה והאטה ורדיוס סיבוב מינימלי מותר
ממאפייני כביש מהיר: הפרדת מסלולים
ממאפייני כביש מהיר: סימון נתיבים ושוליים
ממאפייני כביש מהיר: שילוט והבחנה בצבעיו
ממאפייני כביש מהיר: גדר בטיחות
כביש מהיר בשעת לילה

כביש מהיר או דרך מהירה או דרך מבוקרת גישה (בלעז: אוֹטוֹסְטְרָדָה) הם דרך לרכב מנועי המיועדת לזרימת נפח תנועה גדול במהירות גבוהה. כביש חייב לענות על קריטריונים מסוימים כדי להיחשב כביש מהיר. בישראל מקובל גם הכינוי "אוֹטוֹסְטְרַדָה" – נגזרת של המילה האיטלקית לכביש מהיר (Autostrada).

מאפייני כביש מהיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העלייה עליו נעשית באמצעות מסלול האצה, והירידה ממנו - באמצעות מסלול האטה.
  • אין צמתים, רמזורים, מעברי חצייה או מפגשי מסילות ברזל לאורכו.
  • הצטלבות עם דרכים חוצות מתבצעת באמצעות מחלף.
  • קיימת הפרדה ברורה, רחבה ובלתי-עבִירה בין מסלולי כיווני תנועה מנוגדים.
  • מסלול כל כיוון כולל לפחות שני נתיבי תנועה.
  • השימוש בו אסור לסוגי תנועה מסוימים, ובכלל זה הולכי רגל, רכב לא מנועי ורכב מנועי איטי, כגון טרקטור.
  • כניסותיו ויציאותיו מסומנות בבירור בתמרור המגדירו ככביש מהיר.
  • שילוט ההכוונה לאורכו ואליו מובחן ברקע שצבעו כחול או ירוק בהתאם למדינה: בישראל, גרמניה, בצרפת ועוד - כחול; ביוון, בשווייץ, בקרואטיה, בשוודיה, בארצות הברית ובמדינות אחרות - ירוק.
  • תכנונו ותחזוקתו בסטנדרט גבוה מכבישים אחרים.
  • השוליים מסומנים בבירור ועומדים בתקן נדרש של רוחב, גובה ויציבות.
  • נמנעת עליית בעלי חיים, בני אדם וכלים חקלאיים מצידיו, וקיימים הסדרים נאותים לאפשר חצייתם ללא הפרעה לתנועה.
  • קיים רדיוס קשת עיקול מינימלי המותר בכביש.
  • קיימת רמת שיפוע מקסימלית עבור כל ק"מ לאורך הכביש.
  • קיימת רמת שיפוע מינימלית לרוחב הכביש (לכיוון חלקו הפנימי או החיצוני) לצורך ניקוז מים.
  • קיים עובי מינימלי של כל שכבות הביסוס של הכביש (קרקע, יסוד, וכיסוי).

כללים אלה, בעיקרון, נהוגים בכל העולם אך עשויים להשתנות, ממדינה למדינה על פי התקן הנהוג בה.

דרך מסויגת גישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות רבות בעולם קיים דרג נוסף של כבישים, שמצד אחד אינם מהירים אך מצד שני יש בהם כמה מהמאפיינים של כביש מהיר. כבישים אלה נקראים דרכים מסויגות-גישה. הגדרתם של כבישים אלה משתנה ממדינה למדינה. המכנה המשותף לכבישים אלו ברוב המדינות הוא שגם בהם אין צמתים, רמזורים, מעברי חציה או מסילות ברזל והם ממוחלפים לכל אורכם. למרות זאת, בכבישים אלו לעיתים יש רק נתיב אחד לכל כיוון ולעיתים גם אין הפרדה בנויה בין הנתיבים. כמו כן, לעיתים המרחק בין המחלפים בכבישים אלו לעיתים קטן יותר מהמרחק הדומה בכבישים מהירים. המהירות המרבית המותרת בדרכים אלה היא בדרך כלל נמוכה מזו שבדרכים מהירות. במדינות שבה קיימות דרכים מסויגות גישה ישנם תמרורים מיוחדים בכניסות וביציאות מדרכים אלה השונים מתמרורי הדרך המהירה. צבע השילוט וסימון מספר הכביש בדרכים אלו לפעמים זהה לאלו שבדרך מהירה, ולפעמים שונה; הדבר משתנה ממדינה למדינה.

בישראל לא קיימת הגדרה חוקית לדרכים מסויגות גישה.

מגבלת מהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש מהיר נועד אמנם לנסיעה מהירה, אך מגבלת המהירות בו (בין מרבית ובין מזערית) עשויה להשתנות ממדינה למדינה, מאזור לאזור, מכביש לכביש ואף ממקטע למקטע.

המדינה הידועה כליברלית ביותר בהתייחסה למהירות המקסימלית בכביש המהיר היא גרמניה, שם כבישים רבים נטולי מגבלת מהירות. אמנם, גם בכבישים שבהם אין מגבלת מהירות, מגדירה גרמניה, מהירות מרבית מומלצת של 130 קילומטר לשעה. המהירות המרבית המותרת ברוב מדינות אירופה נעה בין 110 קמ"ש ל-130 קמ"ש.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ישנה אבחנה במוסדות התכנון בין דרך מהירה לדרך פרוורית מהירה או דרך פרוורית מעויירת. בעוד הדרכים המהירות הרגילות מיועדות לתנועה בינעירונית, הדרכים הפרווריות המהירות הן דרכים מהירות במטרופולין שהמרחק בין המחלפים בהן הוא קצר בהשוואה לדרכים מהירות בינעירוניות. דרכים מהירות בינעירוניות מיועדות בדרך כלל להכיל מהירויות נסיעה של 110-120 קמ"ש, ודרכים פרווריות מהירות מיועדות להכיל מהירויות נסיעה של 90-110 קמ"ש. למרות זאת, מבחינת חוקי התנועה, אין כל הבחנה בין דרך מהירה לדרך פרוורית מהירה. בדרכים שמוצב בכניסות אליהן תמרור "דרך מהירה" (ראו למטה את התמרור הראשון בפסקה "תמרורים ייחודיים או אופייניים לכביש מהיר") המהירות המרבית המותרת היא 110 קמ"ש, אלא אם כן הוצב תמרור המורה על מהירות מיוחדת, גבוהה או נמוכה מ-110 קמ"ש.

בישראל, שילוט הכוונה לכביש מהיר יהיה בצבע כחול, לעומת כבישים לא מהירים שבהכוונה אליהם השילוט הוא בצבע ירוק. ישנם קטעי כביש בישראל הממוחלפים לכל אורכם ולעיתים צבע השילוט שהוצב בהם הוא כחול. עניין זה מטעה רבים לחשוב שמדובר בכביש מהיר, אך הגורם החוקי בישראל הקובע כביש כדרך מהירה הוא התמרור "דרך מהירה" המוצב בכניסות אליו. הצבע הכחול בשילוט בכבישים אלו הוא מוטעה ומטעה, או שהוא כתוצאה משילוט לא מעודכן, ומפות כבישים רבות של ישראל, פיזיות או אינטרנטיות, מסמנות כתוצאה מטעות רווחת זו קטעי כביש כמהירים אף שאינם כאלה אלא דרכים בינעירוניות רגילות בלבד. בין הכבישים בישראל הנמנים עם תופעה זו ניתן לראות את כביש 2 דרומית למחלף קיסריה ואת כביש 5 בקטעים מסוימים. בחלק ממקטעי הכבישים הללו, מתקיימים קריטריוני רוחב הכביש, רדיוסי העיקולים, ושאר הקריטריונים הנדרשים, והשילוט בהם הוא כחול, אך בחלק ממקטעי הכביש אין קיום של כל הקריטריונים, מה ששולל ממקטעים אלו את האפשרות להיות כבישים מהירים; כתוצאה מכך, לא מוצבים תמרורי דרך מהירה בכניסות למקטעי כביש אלו. למרות זאת, רבים בישראל, כולל מעצבי מפות הדרכים, טועים ומחשיבים אלו ככביש מהיר.

רשימת הכבישים המהירים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הכביש מסומן כמהיר בקטעים מהירות מרבית מותרת הערות
120 קמ"ש 110 קמ"ש 100 קמ"ש פחות מ-100 קמ"ש
ISR-HW1 blue.png  כביש 1 ממחלף קיבוץ גלויות
עד מחלף ענבה
לכיוון מזרח: לכל אורך הקטע המהיר
לכיוון מערב: ממחלף ענבה עד מחלף גנות
לכיוון מערב: ממחלף גנות עד מחלף קיבוץ גלויות

וכן בנתיב המהיר לכל אורכו, ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות

ISR-HW2 blue.png  כביש 2 ממחלף גלילות
עד מחלף עתלית[1]
לכל אורך הקטע המהיר בעתיד, יסומן גם הקטע ממחלף עתלית עד מחלף חיפה דרום ככביש מהיר,
ותועלה המהירות המותרת בו מ-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש[1]
ISR-HW4 blue.PNG  כביש 4 ממחלף אשדוד
עד מחלף חולון מזרח
ממחלף אשדוד
עד מחלף מורשה
ממחלף עין הקורא
עד מחלף חולון מזרח
ISR-HW5 blue.png  כביש 5 ממחלף גלילות
עד מחלף הכפר הירוק;
ממחלף קסם
עד מחלף שער שומרון
לכל אורך הקטע המהיר
ISR-HW6.png  כביש 6 ממחלף שוקת
עד מחלף קמה,
ממחלף מאחז
עד מחלף עין תות

וממחלף יקנעם

עד מחלף סומך

ממחלף בן שמן
עד מחלף עירון
לכל אורך הקטע המהיר,
למעט קטעים שבהם הותרה נסיעה ב-120 קמ"ש, ובמנהרות לאורכו
במנהרות חדיד, דליה, ניל"י ויקנעם נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש בקטעים מהירים נוספים;[2]
קטעי כביש מהירים נוספים נבנים בצפון;
נקרא גם כביש חוצה ישראל
ISR-HW9.png  כביש 9 מצומת יער חדרה
עד צומת חביבה
לכל אורך הקטע המהיר הכביש נפתח לתנועה ביולי 2014;
צומת חביבה עתיד להפוך למחלף
ISR-HW20.png
כביש 20
לצפון: ממחלף קיבוץ גלויות
עד מחלף רשפון-געש;

וכן לדרום בלבד: ממחלף משה דיין עד מחלף חולות

90 קמ"ש:
לכל אורכו
נקרא גם נתיבי איילון;
דרך פרוורית מהירה;
ISR-HW22.png
כביש 22
לכל אורכו ממחלף ההסתדרות
עד מחלף כרי נעמן
70 קמ"ש:
ממחלף חירם
עד מחלף גשר פז
90 קמ"ש:
ממחלף גשר פז עד מחלף ההסתדרות
נקרא גם נתיבי המפרץ;
דרך פרוורית מהירה
כביש 40 ממחלף רהט
עד מחלף קמה
לכל אורך הקטע המהיר קטע הכביש המהיר החליף סימון בשטח,
וכולו מסומן כעת ככביש 6
כביש 50
ממחלף רוזמרין עד מחלף בנציון נתניהו 80 קמ"ש

לכל אורכו

כביש 70 ממחלף גבעות אלונים
עד מחלף סומך
לכל אורך הקטע המהיר קטע הכביש המהיר החליף סימון בשטח,
וכולו מסומן כעת ככביש 6
כביש 77 ממחלף תל קשיש

עד מחלף ישי

לכל אורך הקטע המהיר, למעט באזור כפר יהושע ושדה יעקב שם טרם הסתיימו העבודות תיבחן העלאת המהירות ל-110 קמ"ש, כולל סימון הקטע בין מחלף ישי למחלף המוביל לכביש מהיר
ISR-HW431 blue.png
כביש 431
ממחלף מבוא איילון
עד מחלף ענבה
ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה ממחלף מבוא איילון
עד מחלף נס ציונה
דרך פרוורית מהירה;
נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה
ISR-HW471 blue.png
כביש 471
ממחלף בר-אילן
עד מחלף נחשונים
לכל אורך הקטע המהיר דרך פרוורית מהירה
ISR-HW531 blue.png
כביש 531
לכל אורכו לכל אורכו דרך פרוורית מהירה

תמרורים ייחודיים או אופייניים לכביש מהיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 התימרור במחלף עתלית שגוי וסותר את עצמו: לחולפים במחלף מדרום לצפון, לא מוצב תמרור המודיע על קצה דרך מהירה וגם לא צפונית מהמחלף עד חיפה, אך למתחברים לכביש במחלף לכיוון צפון - אין תמרור המודיע על כניסה לדרך מהירה. לחולפים במחלף מצפון לדרום מוצב תמרור המודיע על כניסה לדרך מהירה, וכן למתחברים לכביש במחלף לכיוון דרום.
  2. ^ דניאל שמיל, בקרוב: המהירות המותרת בכביש 6 תעלה ל-120 קמ"ש, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2014